דרמה של ממש התחוללה היום (רביעי) בבית המשפט העליון עם הכרזתו של השופט יוסף אלרון על כוונתו להתמודד על הנשיאות. בצעד חסר תקדים, הגיש השופט אלרון מכתב לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת העליון אסתר חיות ובו ביקש להיכלל ברשימת המועמדים לתפקיד, על אף שאינו בין ותיקי השופטים בעליון.
נראה שההודעה, שמהווה קריאת תיגר על שיטת הסניוריטי שנהוגה מאז קום המדינה - שזורה ברצון של השר לוין למהפכה משפטית. מיד לאחריה אלרון הדף בפני מקרוביו את הטענות כי ההודעה תואמה עם לוין. "הודעתי לא תואמה עם שר המשפטים", אמר אלרון לסביבתו. "אם לא היה מדובר ביצחק עמית, לא הייתי מציג את מועמדותי".
היריבות שהובילה להצהרה
מי שנחשב למועמד המוביל לתפקיד נשיא העליון, עם פרישתה של הנשיאה חיות, הוא השופט יצחק עמית. בין השופט אלרון והשופט עמית שוררת יריבות ארוכות שנים, שהתפתחה בעת שהשניים היו שופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה. בין היתר, השופט עמית פעל לקדם בעבר את השופטת יעל וילנר, ולא את אלרון – מה שהעמיק את היחסים העכורים בין השניים.
זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה מינוי של אלרון עורר מחלוקת בקרב חבריו השופטים. לפני 6 שנים בעת מינויו לבית המשפט העליון נשיאת העליון דאז מרים נאור טענה וצוטטה כי "אלרון לא קורץ מחומר המתאים לבית המשפט העליון". שופטי עליון נוספים התנגדו נחרצות למינוי.
אלרון טען כי ההתנגדות נבעה ממוצאו, בן לעולים מעיראק. רק לאחר הסכם בין שרת המשפטים באותה תקופה איילת שקד, יו"ר לשכת עורכי הדין בזמנו אפי נווה והשר לשעבר משה כחלון – הוא נבחר. נראה שהזעם והעלבון ליוו אותו מאז.
"מינויו – כיפת ברזל לבית המשפט"
בסביבתו של אלרון נימקו את הסיבות להכרזה וטענו כי "מינויו יסתום את הפיות לכל משמיצי בית המשפט העליון". לדבריהם, אם ייבחר אי-אפשר יהיה עוד לומר כי בית המשפט העליון הוא אשכנזי או מתנשא. "המינוי שלו יהווה חומת מגן, כיפת ברזל לבית המשפט העליון". עוד הוסיפו כי אלרון קיווה ששופט העליון סולברג יציג מועמדות, אך מאחר שזה לא היה מעוניין – אלרון החליט להתמודד בעצמו.
מה הסיכוי שאלרון ימונה לתפקיד?
למרות ההכרזה הדרמטית, הסיכוי של אלרון להתמנות לתפקיד לא גבוה בלשון המעטה. בשיטה הנוכחית, האגף הקואליציוני בוועדה לבחירת שופטים, שסביר שיתמוך בו, כולל 3 חברים בלבד מתוך 9. כדי למנות נשיא עליון נדרש רוב, לא נראה שאיש מבין שאר החברים יתמוך בו במיוחד על רקע המאבק על החקיקה המשפטית.
עם זאת, ישנן שתי דרכים נוספות בהן הוא יוכל להתמנות לתפקיד. הראשונה, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. למשל בהצעה המקורית של שר המשפטים, שכללה רוב קואליציוני לאלרון אולי היה סיכוי, אך זו הנוכחית כוללת תיקו בהרכב הוועדה ולא רוב. אפשרות נוספת, לא מאוד סבירה גם כן, היא מינויו במסגרת פשרה כוללת, שנתיים שבהן השופט אלרון יכהן ושנתיים שבהן יכהן השופט עמית.