לאורך הקריירה הפוליטית ארוכת השנים שלו התנהל חה"כ דני דנון לא אחת כסוג של ג'וקר, מי שדרכו לא תאמה תמיד את המצופה או התיישבה עם ההיגיון הפוליטי הקר. כך היה למשל בכל הפעמים שהעז להעמיד עצמו כיריב בודד הקורא תיגר על מנהיגותו הבלתי מעורערת של בנימין נתניהו בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד. מאז השתלט על חיינו הדיון הציבורי על המהפכה המשפטית, היו בקרב המוחים מי שקיוו שדנון ישלוף את הג'וקריות הזו שלו גם כעת. הוא סומן בקרב מתנגדי החקיקה כאחד הקולות שעשויים להציף בתוך הליכוד התנגדות מבפנים. בכל התבטאויותיו מאז הוא דווקא הדגיש את תמיכתו במהלכים של יריב לוין ושמחה רוטמן, ואף הצביע נגד "ריכוך" המתווה – מה שאפילו לוין עצמו לא עשה – ובכל זאת, התיוג הזה של המורד הבלתי צפוי לא מש ממנו.
"אני חושב שזו פשוט טעות בקריאת המציאות של חלק מהאנשים", מבהיר דנון בריאיון למגזין N12. "אני ידוע כאחד שעומד על עמדותיו ושיודע להיאבק על הדרך. תמיד אמרתי שאני תומך ברעיונות של הרפורמה אבל לא בדרך שמביאים אותה. היה צריך לעשות את זה בהידברות, היה צריך לעשות את זה בקצב אחר, הסגנון לא נכון. אבל זה לא שאני מתנגד לרעיונות, להפך: אני הצעתי חלק מהרעיונות האלו כבר בעבר, לפני שנים רבות, ולכן אני חושב שפִרשנו לא נכון את הקריאה שלי לשיח ולמציאת מכנה משותף".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
דנון, אם עוד היו ספקות, נאלץ לאכזב את מי שכבר פיתחו ציפיות – אך גם מותח ביקורת חריפה על ההתנהלות עד כה: "אני בא ואומר שאם אנחנו לא נעשה את זה בצורה נכונה, אז הרפורמה תהיה פוליטית, ואז כשלא נהיה בשלטון יבטלו אותה מיד. לכן הדבר הנכון הוא לקחת את הזמן, למצוא את השותפים הנכונים ולקדם את זה בצורה אחרת. לצערי בסוף מה שהמלצתי קורה מבחינת לוחות הזמנים, אבל זה קורה אחרי שכבר נגרם נזק רב".
איך אפשר בכלל להגיע להבנות בסוגיה שחשובה כל כך לשני הצדדים, כמו הוועדה לבחירת שופטים?
"אפשר. דרך אגב, גם ההרכב היום שאנחנו כולנו מסתכלים עליו – יש כאלו שרואים אותו כ'כזה ראה וקדש', אבל זה הרכב של ועדה שהוחלט על ידי פוליטיקאים בכנסת. לכן אפשר לבוא בדברים לגבי הייצוג שם. המעורבות של שופטים בתהליך היא מוגזמת. המעורבות שלהם גרמה לכך שבית המשפט נראה כמו מועדון של חבר מביא חבר, ולכן אני חושב שאפשר לדבר על כמה מרכיבים יהיו לקואליציה וכמה לאופוזיציה".
מה ראש הממשלה יכול היה לעשות אחרת?
"ראש הממשלה, בגלל הנסיבות, בחר שלא להיכנס בעובי הקורה בשלב הראשון. הוא תיקן את זה וטוב שעשה זאת. אני אמרתי לו את זה גם לפני כמה שבועות, שהמעורבות שלו היא קריטית בנושא הזה, כי זה כבר מזמן לא נושא משפטי. זה נושא חברתי, כלכלי, ביטחוני. לכן חשבתי שיש מקום שלראש הממשלה יהיה חלק פעיל גם בהסברה וגם בניהול האירוע הזה ושלא ייתן את זה לקבלני משנה – ודאי לא לשותפים הקואליציוניים שלנו, שעם כל הכבוד שיש לי להם, הם לא צריכים להוביל את הממשלה. הממשלה צריכה להיות מובלת בידי הליכוד ובידי ראש הממשלה. לכן אני אומר שהמעורבות שלו חשובה, אך לצערי זה נעשה בשלב מאוחר מדי".
אתה משוכנע שכשיגיע היום, יהיו לכם במליאה 61 אצבעות לפחות לאישור הרפורמה?
"בסופו של דבר יש תמיכה בקואליציה ברעיונות של הרפורמה. וכמו שאני מתחתי ביקורת על הדרך, כך רבים מחבריי בקואליציה חושבים. מבחינה של קולות אני חושב שתהיה תמיכה, אבל אני מניח שהרפורמה תיראה אחרת. בסופו של דבר אנחנו כן יודעים להתכנס ולגבש עמדה".
כעת, משנכנסה המהפכה המשפטית להקפאה שטיבה טרם נודע, עומד בפני ראש הממשלה אתגר חדש, אך מוכר לו – התמודדות עם מה שמסתמן כמשבר האמון הקשה ביותר עם ההנהגה האמריקנית בשנים האחרונות. בדצמבר 2016, במהלך תקופתו של דנון כשגריר באו"ם, התקבלה במועצת הביטחון החלטה 2334 המגנה את מפעל ההתנחלויות ומאשררת את אי-חוקיותן לפי החוק הבין-לאומי. המהלך ההוא – חסר המשמעות המעשית – היה בבחינת קריצה דיפלומטית שהיא אולי הצצה לעתיד אפשרי ביחסים עם ידידתנו הגדולה מכולם.
הנשיא ברק אובמה, זה לא סוד, לא חיבב במיוחד את ראש הממשלה נתניהו, בלשון המעטה. ואז, בישורת האחרונה של כהונתו, אחרי שדונלד טראמפ כבר נבחר למחליפו, ניצל הממשל האמריקני את חלון ההזדמנויות שהביאה עימה האס"ק בוושינגטון, ובניגוד למסורת המקובלת ביחסי ישראל וארצות הברית במשך עשורים, סירב להטיל את הווטו המפורסם שבאופן קבוע מציל את ישראל מהשפלות דיפלומטיות באו"ם.
"זה באמת היה רגע קשה להיות שם באירוע הזה", מודה דנון ומסיק מסקנות: "אני חושב שהיום לממשל יש חילוקי דעות איתנו על מדיניות הפנים שלנו ולא על מדיניות החוץ. אבל אנחנו צריכים כמובן להיות ערוכים לכל תרחיש. בשיחות שלי עם עמיתים בממשל האמריקני אני לא מזהה כרגע סכנה לתמיכה בנו במועצת הביטחון. התמיכה קיימת וצריך לשמר אותה. אבל זו הייתה הוכחה – גם עבורנו, וגם עבורי באופן אישי – שבסופו של דבר אנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו".
היית שגריר באו"ם חמש שנים. הרגשת בתקופה הזו תנודתיות ביחס מצד הממשל האמריקני בעניין סוגיות הפנים של ישראל?
"בדרך כלל, בתקופה שלי, הנושאים היו קשורים לפלסטינים, למרחב, ופחות לענייני הפנים. אומנם היה נושא המסתננים והיו נושאים אחרים שעלו בשיחות, אבל כמובן לא בווליום של מה שאנחנו שומעים. צריך גם לומר ששירתּי בתקופת ממשל רפובליקני שמרני, שונה מאוד ממה שקיים היום. אי אפשר להשוות אחד לאחד".
אתה רואה סיטואציה כזו, שהאמריקנים יפנו לנו עורף?
"אני לא חושב שאנחנו הולכים לשם. גם היום אני מודע לשיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בממשקים רבים, והוא יימשך. אבל בהחלט יש לשים לב לכך שהיום יש קולות ליברליים במפלגה הדמוקרטית שהם הרבה יותר ביקורתיים כלפי ישראל, ודרך אגב זה נכון גם לממשלת ימין וגם לממשלת שמאל. הם ביקרו גם את המדיניות של בנט וגם של לפיד".
המתח עם האמריקנים הלך והתגבר ככל שהקואליציה התקדמה עם החקיקה, עד כדי ביקורת פומבית נדירה של ביידן – שלוותה בהצהרה כי נתניהו לא יוזמן לבית הלבן בזמן הקרוב. גם ההודעה על פיטורי גלנט, לפי הדיווחים, עוררה זעם בוושינגטון. דחיית החקיקה והכניסה להידברות עשויות להתחיל את תהליך שיקום היחסים. דנון, שרואה מקרוב את המתיחות בתוך המפלגה ואת הבכירים שמיהרו להיפרד מגלנט, קורא להרגיע את הרוחות הללו.
בוא נדבר רגע על שר הביטחון יואב גלנט. אחרי כל הפיאסקו של השבוע שעבר, אתה חושב שיש לו בכלל עתיד בליכוד?
"כרגע אנחנו לא צריכים לצאת בהכרזות ובהצהרות. היום, מבחינת המצב הביטחוני, הדבר הנכון הוא להרגיע. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יצאו חלק מחברי הסיעה מהר מאוד בהכרזות על 'סוף הקריירה' של אנשים בתנועה. אני מציע לכולם לקחת נשימה ארוכה יותר. עכשיו אנחנו מחברים כוחות ולא מפרידים כוחות".
המהלך של פיטורי שר הביטחון, בחוכמה שלאחר מעשה, לא היה מהלך יהיר מצידו של ראש הממשלה?
"אני לא אתן ציונים לראש הממשלה, אבל אני חושב שהעניין של האמון הוא מהותי בעבודה של ראש הממשלה ושל שר הביטחון, והיום אנחנו בונים את האמון הזה מחדש. זה הדבר הנכון למדינת ישראל כרגע".
נניח שתעבור הרפורמה. איך הקואליציה שלכם תמשיך משם?
"יש לנו עוד הרבה משימות להשלים, בנושא הביטחון האישי ובנושא יוקר המחיה ומשבר הדיור. אז יש לנו מלאכה רבה לפנינו. אנחנו מיקדנו הרבה מאוד אנרגיות בנושא המשפטי, אבל המחויבות שלנו היא לבוחרים, ואנחנו חייבים להתחיל לטפל בדברים האלו".
יש איזושהי תחושה שהקואליציה כשלעצמה התחילה קצת להתערער בעקבות כל מה שקורה. אתה חושב שהחברות של סמוטריץ' ובן גביר בקואליציה תוכל להימשך לאורך זמן, לאורך כל ארבע השנים האלו?
"אני חולק על עמדתך. הקואליציה יציבה, אבל הליכוד חייב לקחת חזרה את המושכות לידיו. להתחיל להיות מוביל ולא להיות מובל. עם כל הכבוד לבן גביר או לרוטמן, אנחנו צריכים לקבוע את הטון ואת הקצב בכל מה שקורה. לפי דעתי זה עניין מהותי שיתרום לייצוב הקואליציה".
אולי הדבר הנכון לטובת המשך קיומה של הקואליציה וייצוב המערכת הפוליטית בכלל יהיה לנסות להחליף את הגורמים היותר קיצוניים בקואליציה – בשותפות עם גנץ, למשל?
"כרגע אני לא רואה לזה היתכנות. אני רואה כרגע שעדיין יש התבצרות בחרמות של גורמים באופוזיציה".
דנון התמודד לא אחת על תפקיד יו"ר הליכוד, אך הפסיד לנתניהו – שפיטר אותו מתפקיד סגן שר הביטחון במבצע "צוק איתן". השניים התגברו גם על העימות ההוא, כפי שניתן להסיק מהמינוי של דנון לשגריר באו"ם ומהעובדה שהלה מכהן כיו"ר הליכוד העולמי. הוא לא חוסך ביקורת מנתניהו, כשהוא רואה לנכון – בחדר סיעת הליכוד וגם בתקשורת – ולאחרונה גם איגף אותו מימין: דנון עלה יחד עם יולי אדלשטיין לח'אן אל-אחמר ותקף את דחיית הפינוי. בצל הביקורת הציבורית ונתוני הסקרים הלא מחמיאים, האמירה של דנון שהליכוד מובל בידי בן גביר, רוטמן ושותפיהם, מוארת באור שונה.
אתה עדיין חושב שנתניהו של היום חזק כמו שהיה לפני חודשיים או שלושה חודשים?
"נתניהו הוא ראש הממשלה של מדינת ישראל. הוא נבחר ברוב קולות – לא לפני 20 שנה אלא לפני כמה חודשים".
זה נכון, אבל המון דברים השתנו בחודשים האלו.
"ראינו מנהיגים שהיו עליות וירידות בתמיכה בהם, וגם לנתניהו זה קרה בעבר, היו לו רגעים של שפל ושל תמיכה גדולה מאוד. בסוף הציבור בישראל בחר בו כי הוא ראה בו את המנהיג המתאים ביותר להוביל את הספינה".
אבל אנחנו רואים גם את התוצאות של הסקרים. ירדתם בחלק מהסקרים לאזור ה-25 מנדטים מ-33.
"גם אם זה נכון, זה יכול להשתנות בתוך שבוע. סדר היום בישראל דינמי, ולכן אני חושב שכרגע הדבר הנכון הוא לדבר על האחדות ולאפשר לשיח להתקיים בבית הנשיא".
כשאתה רואה את הסקרים הללו, שהתפרסמו בשבוע שעבר, אתה לא חושש?
"לא. אנחנו לא צריכים לחשוש בגלל סקרים. אנחנו צריכים לעשות את הדברים שנכונים למדינת ישראל ולעם בישראל ולא לעשות דברים שייתנו לנו תמיכה בסקרים. אני חושש מדברים אחרים, מהאחדות והמכנה המשותף שלנו בעם. זה הרבה יותר מטריד אותי".
מתוך סקר "אולפן שישי", 31 במרץ:
העובדה שוויתרת על תפקיד בממשלה, איפה היא מעמידה אותך היום בתוך הליכוד ומול ראש הממשלה?
"התמיכה שקיבלתי במפלגה הייתה משמעותית אחרי שהייה ארוכה בחו"ל. רבים מחבריי התאכזבו, אבל הם מעריכים את העמדה שלי שעדיף שלא להיות 'שר לענייני כלום' ושלא ימציאו משרד כדי שאוכל להיות שר. בסופו של דבר אנשים מעריכים את זה, גם בתוך הליכוד וגם מחוץ לליכוד. אני תורם היום במקומות אחרים, בעיקר בנושאים של חוץ וביטחון, כחבר כנסת פעיל".
"אמרתי לראש הממשלה שאם יש תפקיד משמעותי עבורי בממשלה, אני אשמח למלא אותה. אני גם חושב שמגיע לי, לאור הניסיון הרב והמיקום בפריימריז. זה לא קרה, אבל אני חושב שאני מעדיף את המציאות של היום מלהיות שר לנושאים מומצאים".
באיזה משרד אתה הכי חושק?
"זה לא רלוונטי", עונה דנון ומסיר את הנושא מהפרק, לפחות לעתיד הנראה לעין.
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv