סערת חוק היסוד שיאפשר לאברכים לא לשרת בצבא: חה"כ משה רוט (יהדות התורה) וחברי סיעתו הגישו הבוקר (שלישי) "הצעת חוק יסוד: לימוד תורה", שקובעת כי מדובר "בערך יסוד של העם היהודי שייחשב כשירות משמעותי למען המדינה והעם". החוק הובטח לסיעות החרדיות בהסכמים הקואליציוניים כפתרון משפטי שנועד למנוע מבג"ץ לבטל את חוק הפטור מגיוס גם ללא פסקת התגברות. בעקבות הסערה הציבורית והפוליטית שעוררה הצעת החוק, טענו בליכוד כי היא "לא עומדת על הפרק ולא תקודם".

משה גפני, בנימין נתניהו, יצחק גולדקנופף (צילום: פלאש 90)
גפני, נתניהו וגולדקנופף|צילום: פלאש 90

שעה קלה לאחר הגשת הצעת החוק, אמרו גורמים ביהדות התורה ל-N12 כי "החוק לא יקודם בנוסח הזה". בדגל התורה פרסמו הבהרה שלפיה "מבחינתו אין כרגע צורך בחוק הזה. החוק נחתם לפני כחודש ואם הוא יתקדם זה יהיה בתיאום עם מפלגות הקואליציה".

החרדים הציפו את הצעת החוק מחדש רק אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שלא תהיה פסקת התגברות על חוק הגיוס. בכיר ביהדות התורה אמר בעקבות התנערות הליכוד מההצעה: "אין חוק יסוד לימוד תורה? אז חוזרים לפסקת התגברות". במקביל, בלשכת ראש הממשלה קיימו התייעצויות על חוק היסוד ואיך להגיב לו.

חברי יהדות התורה הגישו את החוק בתזמון הנוכחי על מנת שיצבור 45 ימי הנחה בפגרה, אך לא שיערו את עוצמת התגובה ולכן מחפשים דרך אחרת להגן על חוק הגיוס, אולי באמצעות פסקת התגברות ישירה. במפלגות החרדיות לא יוותרו על המטרה ורואים בממשלה הזו הזדמנות חד-פעמית לפטור את החרדים מגיוס.

בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה נקבע כי הממשלה תקדם את חוק יסוד: לימוד תורה עוד קודם להעברת התקציב. לאור העיכובים בקידום החוק, הגיש חה"כ רוט יחד עם חברי סיעתו הצעת חוק פרטית שתקבע את מעמדו של ערך לימוד התורה כערך יסוד ותשווה את תנאיהם של אברכים לאלה של חיילים. רוט אמר כי "מדובר ביישום ההסכם הקואליציוני, והחוק החשוב הזה קובע התייחסות חדשה ללימוד התורה".

החתימות בהסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה שבו סוכם על חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה:

יוזמי החוק טוענים כי חוק יסוד: לימוד התורה, יבהיר לבית המשפט העליון, כי הכנסת תומכת בהכרה במרכזיותו של ערך לימוד תורה. בהצעת החוק נכתב כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית, רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה", בהתאם לכך מציעים יוזמי החוק "לעגן כראוי החוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד התורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה".

עוד קובע החוק כי "אלו שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה, לתקופה משמעותית, ייחשבו כמי שמשרתים, שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, וכי תהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם".

סעיף מרכזי בהצעת החוק מתייחס לפסיקת בג"ץ שביקשה להסדיר את נושא גיוס בני הישיבות. לדברי חה"כ רוט, "בהסכם הקואליציוני סוכם כי הצעת חוק זו תהיה הצעה ממשלתית, אך הדבר לא נעשה בלוח הזמנים שסוכם. לכן החלטנו להגיש את החוק כהצעה פרטית מטעם כל הסיעה כדי שנוכל לקדם את החוק מיד בתחילת מושב החורף".

ביקורת מתוך הליכוד: "הטרלה מזיקה בעיתוי אומלל"

ההשוואה בחוק היסוד בין שירות בצבא ללימוד תורה גררה תגובות נזעמות במערכת הפוליטית, גם מתוך הליכוד. שר הביטחון יואב גלנט מיהר להבהיר: "השירות בצה"ל הוא חובה אזרחית שאין נעלה ממנה. לימוד התורה הוא יסוד חשוב בשמירת הגחלת שלנו כעם ויש לי הערכה ללומדים. חשוב לזכור: אין ולא יהיה מקום להשוואה בין שירות בצה״ל לבין לימוד תורה. הגנת המדינה במסגרת השירות בצה״ל היא ערך עליון. נמשיך להבטיח שמי שנותן יותר – יקבל יותר".

שר התפוצות עמיחי שיקלי (הליכוד) יצא נגד הגשת הצעת החוק והצהיר כי לא יהיה חוק יסוד שישווה בין שירות צבאי ללימוד תורה. "לימוד תורה הוא ערך עליון בעם ישראל שמעולם לא נזקק לחקיקה, וכך ראוי שיישאר", כתב בחשבון הטוויטר. "הנחתה של הצעת חוק זו על שולחן הכנסת היא הטרלה מזיקה בעיתוי אומלל, וההשוואה לשירות בצבא לא שייכת, לא ראויה ולא תהיה – לא בקולי".

משה גפני ויצחק גולדקנופף בחדר סיעת יהדות התורה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
משה גפני ויצחק גולדקנופף בחדר סיעת יהדות התורה בכנסת|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן תקף: "רק אתמול נתניהו הצהיר שכל חקיקה תגיע בהסכמה, והיום נתניהו, דרעי, גפני וגולדקנופף – מהמקפצה".

הרמטכ"ל לשעבר, חה"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), הגיב על הגשת הצעת החוק: "הגשת חוק יסוד לימוד תורה או בשמו האמיתי 'עוקף חוק גיוס', בהמשך להחלטה מבישה שקיבלה הממשלה בחודש שעבר להימנע מגיוס כולל של תלמידי ישיבה, מהווה מכה אנושה לצה"ל כצבא עם ממלכתי. הגורמים הציוניים והממלכתיים בכנסת ומחוצה לה חייבים לפעול יחד להחלפת הממשלה הרעה בתולדות ישראל".

תלמיד ישיבה ממול לשכת גיוס (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
לשכת הגיוס, ארכיון|צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר תקף את הקואליציה על כוונתה לקדם את חוק היסוד: "מי שחשב שההתקפה על מערכת המשפט עומדת בפני עצמה מבין הבוקר שמערכת המשפט היא רק אמצעי שצריך לנטרל כדי שהדרך להקמת מדינת הלכה תהיה קצרה וקלה. הצעת החוק הזו היא יריקה בפני הציבור ומייצרת שני מעמדות - ציבור משרת וציבור שיש לו משרתים".

לדבריו, "מי שחושב שחוקים כאלה יעברו בשתיקה עוד לא פגש את הציבור בישראל, שרואה בדיוק מה מנסים לעשות לו. חבורת החצופים שהשתלחה בטייסים ובמשרתי היחידות המיוחדות רק אתמול כנראה מתעקשת להמשיך לקחת את הציבור הישראלי לקצה, אין הסבר אחר להצעה חצופה כזו".

_OBJ

הקרב על חוק הגיוס

לקראת סיום כנס הקיץ, החרדים לוחצים שהחוק הראשון שיעלה בכנס הבא יהיה חוק הגיוס. בשבוע שעבר דיווחנו ב"המהדורה המרכזית" כי שר הביטחון יואב גלנט מתנה את הדבר בהבאת חוק הוקרת השירות, שיעניק מיליארדים לחיילים משרתי החובה. אלא שלפי שעה מי שחוסם את החוק של גלנט הוא משרד האוצר, שלא מעוניין לתקצב את החוק.

החרדים מצידם לא מתנגדים לחוק הוקרת השירות, כך שהוויכוח הוא בין שר הביטחון גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שר הביטחון גלנט אמר בדיון פנימי על החוק: "כדי להעביר את חוק הגיוס צריך להקצות מיליארדי שקלים נוספים כל שנה לטובת החיילים בשירות חובה".

_OBJ

החוק לפטור מגיוס בני ישיבות פקע בסוף חודש יוני, וכעת לפטור שאברכים מקבלים אין אסמכתה בספר החוקים. המשמעות היא שלכאורה כל תלמיד ישיבה חייב להתגייס, אך לפי שעה הממשלה הנחתה שלא לאכוף את החוק.