מאבק הרשויות עובר לבית המשפט: אחרי חודשים ארוכים שבהם עיקר תשומת הלב הופנה להליכי החקיקה בכנסת, כעת הכדור עובר לידיים של שופטי בג"ץ. השופטים יצטרכו להכריע בשורה של עתירות נפיצות - החל מביטול עילת הסבירות ועד לדרישה לסיים את כהונת נתניהו. N12 עושים סדר בלוח הזמנים, בתרחישים ובטענות.
סבירות
עתירות רבות כבר הוגשו נגד ביטול עילת הסבירות באמצעות תיקון לחוק יסוד. מדובר בעתירות רגישות במיוחד, גם נוכח המחאה הציבורית נגד החקיקה, וגם בשל העובדה שמדובר בבקשה לביטול חוק יסוד. הדיון בעתירות נקבע לחודש ספטמבר.
טרם נקבע ההרכב שידון בעתירות. סביר להניח שהדיון יועבר בשלב מסוים, או כבר מההתחלה, להרכב מורחב של 11 שופטים לפחות. בינתיים בג"ץ לא הוציא צו ביניים בעתירות ולפיכך החוק כבר נכנס לתוקף.
אם בג"ץ יקבל את העתירות, זו תהיה הפעם הראשונה שהוא יבטל תיקון קבוע לחוק יסוד בשל התוכן שלו. מלבד האפשרות הזו, ישנה גם היתכנות שבג"ץ לא יבטל את החוק עצמו, אבל ימצא כלים פרשניים או עילות אחרות כדי למלא את החוסר בעילת הסבירות.
הוועדה לבחירת שופטים
יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה אינה פועלת כבר חודשים ארוכים ותקנים של שופטים נותרים חסרים.
עילת הסבירות הייתה יכולה לשמש עילה רלוונטית כדי לתקוף את החלטת שר המשפטים. בשל ביטול העילה, העותרים השתמשו גם בעילות מנהליות אחרות - כמו עילת השיקולים הזרים. נראה שאכן שיש בידי בג"ץ את הכלים להתערב ולחייב את לוין לכנס את הוועדה.
אתמול נקבע ההרכב שידון בעתירות בעניין הוועדה לבחירת שופטים - השופטים יוסף אלרון, דוד מינץ וענת ברון. הנשיאה חיות ושופטים בכירים אחרים היו מנועים מלדון בעתירות הללו כיוון שהם חברים בוועדה לבחירת שופטים, או צפויים להיות חברים בה בעתיד הקרוב. השופטים שמונו הם השופטים הוותיקים ביותר שלא היו מנועים מלדון בעתירות הללו. הדיון נקבע ל-7 בספטמבר.
חוק הנבצרות
כבר ביום חמישי בשבוע הבא תידון העתירה בעניין חוק הנבצרות - התיקון לחוק היסוד שמגביל את האפשרות להכריז על נבצרות ראש הממשלה למקרים רפואיים בלבד. העתירה תידון בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
גם כאן מדובר בתיקון לחוק יסוד, וקבלת העתירה תהא נדירה אך לא חסרת תקדים, בשונה מחוק הסבירות. ההבדל הוא שכאן הטענות נגד התיקון הן שמדובר בתיקון פרסונלי שנועד לסייע באופן אישי לראש הממשלה נתניהו.
טענה דומה התקבלה כבר בעתירה שהוגשה נגד מהלך של ממשלת נתניהו-גנץ שכונה "פשרת האוזר". אותה פשרה עוגנה במסגרת תיקון זמני לחוק יסוד, שאפשרה לדחות את מועד העברת התקציב ואף להוסיף תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקלים מבלי לאשר את תקציב המדינה. ההבדל בין המקרים הוא שאז דובר בתיקון זמני והוא פקע עוד לפני פסק הדין, כך שפועל שום דבר לא בוטל - ועדיין הטענה המשפטית הייתה זהה ולא יהיה מדובר במהלך חסר תקדים לחלוטין.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, כתבה בתשובתה לבג"ץ שיש לבטל את "חוק הנבצרות". לטענתה, המקרה עומד בתנאים שנקבעו באותו פסק דין בעניין "פשרת האוזר". לצד האפשרות הזאת, קיימת אופציה נוספת - לקבוע שהתיקון לא יחול באופן מיידי ובכך לא ישפיע על נתניהו. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לאפשרות הזאת וטענה שיש לבטל את התיקון לחוק לחלוטין.
כהונת נתניהו
אותו הרכב שידון בעתירה נגד "חוק הנבצרות", יקיים ב-12.9 גם דיון בעתירה שדורשת לקבוע שנתניהו מנוע מלהמשיך לכהן כראש הממשלה. לטענת העותרים, בשל מעורבות נתניהו בחקיקה המשפטית והפרת הסדר ניגוד העניינים על ידו - הוא אינו יכול לכהן עוד בתפקידו.
התרחיש שבג"ץ יקבע שנתניהו לא יכול לכהן יותר הוא תרחיש כמעט דמיוני. לא נראה שהאפשרות הזו עומדת על הפרק. לצד זאת, ישנה אפשרות שבג"ץ יקבע בצורה ברורה את המגבלות החלות על נתניהו. עד כה היועצת המשפטית לממשלה שרטטה את הגבולות שנובעים מהסדר ניגוד העניינים - ובג"ץ רק אישר שחוות דעתה מחייבת.