בערב אחד בתחילת השנה האזרחית, שעות לפני הדיון בבג"ץ על מינויו של דרעי לשר, הודיע שר המשפטים החדש יריב לוין על "השלב הראשון" של תוכנית משפטית שלא נראתה כמותה: הרפורמה במערכת המשפט. הוא הציג ארבעה נושאים והבהיר שזה לא יסתיים בהם. בדקנו מה נשאר מתוכנית לוין מאז הפרסום הראשוני ועד הצעת הפשרה הנוכחית, שאותה חשף הערב (שני) עמית סגל ולה לוין טרם הגיב.
תחילה דיבר לוין על שינוי שיטת בחירת השופטים. בנאומו הראשוני, לוין לא פירט כיצד היא תשתנה, אך טען ש"לא יהיה עוד מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים וללא פרוטוקול" וכי יהיה "ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה לבחירת שופטים".
הוועדה האחרונה שכונסה מנתה 9 חברים: 2 שרים, 2 חברי כנסת (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), 2 נציגי לשכת עורכי הדין ו-3 שופטי ביהמ"ש העליון שנבחרים באופן פנימי, לא על ידי השר, כך שלאף גוף אין רוב אוטומטי. כדי למנות שופט לעליון נדרש רוב של 7 מתוך 9, לשאר בתי המשפט - רוב רגיל.
מאז ההצעה עברה שינויים רבים. בשלבים הראשונים הקואליציה הציעה השתלטות מוחלטת על הוועדה לבחירת שופטים, כך שתהיה לה שליטה מלאה על כל מינוי באמצעות רוב מוחלט, ללא כל איזונים. בהצעה שעברה הכנה לקריאה שנייה ושלישית נקבע שבוועדה יהיו 11 חברים - 3 שרים, 3 חברי כנסת מהקואליציה, 3 שופטים ושני חברי כנסת מהאופוזיציה. כך, לקואליציה יהיו 6 חברים מתוך 11.
בהמשך עלו מספר הצעות, שהאחרונה הייתה שוויון מספרי בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה. בפשרה הנוכחית המוצעת, מדברים על השארת ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים, אך עם שינוי כך שלמינוי בכל ערכאה יידרש הרוב המיוחד של 7 מתוך 9, ולא רק על שופטים לעליון.
לפי הפשרה הזו, גם נשיא או נשיאת בית המשפט העליון ייבחרו ברוב זה, אך לקואליציה תהיה זכות וטו - במקום שיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה מקום המדינה.
עוד עלה נאום של לוין היה מה שהוא כינה הסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות. "לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד", קרא אז לוין. "לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה".
מאז קודמה חקיקת פסקת ההתגברות, לפיה הכנסת תוכל "להתגבר" על פסילת חוקים על ידי בג"ץ. לפי ההצעה, מספיק 61 חברי כנסת כדי להעביר חוק שיהיה חסין מביקורת שיפוטית, אם ייכתב בו שהוא "תקף על אף האמור בחוקי היסוד". הצעה זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ולפי הפשרה המסתמנת גם לא תקודם לפחות בשנה וחצי הקרובה.
לוין דיבר גם על כך שפסילת חוקים בבג"ץ תתאפשר רק בהרכב מלא וברוב מיוחד. גם כאן עלו שלל גרסאות: בשלבים הראשונים הקואליציה תכננה שיהיה אפשר לפסול חוקים רק ברוב מלא ומוחלט של 15 מתוך 15 שופטים, בהמשך ירדו לרוב נמוך של 12 - ובכל מקרה גם ההצעה הזאת לא עברה בקריאה שנייה ושלישית.
הצעה נוספת שהועלתה בהמשך הייתה למנוע מבג"ץ להתערב בכלל בחוקי יסוד ואף היא לא הושלמה.
עוד בנאומו הראשון לוין הבטיח לבטל כליל את עילת הסבירות - "אין דבר כזה". המהלך צומצם תחילה ביחס להחלטות של רה"מ והשרים, וכעת, בהצעה הנוכחית - מדברים על אפשרות ריכוך נוסף.
לוין דיבר באותה הזדמנות גם על מוסד הייעוץ המשפטי - "היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים". הוא לא פירט באותה הזדמנות מה בתוכניתו לגביהם, אבל בהמשך עלו הצעות שונות: מינוי של יועמ"שים למשרדי הממשלה כמשרת אמון של השר וכן הקביעה שחוות דעת של יועצים משפטיים, כולל זאת של הממשלה, לא תהיה מחייבת. ההצעות לא התקדמו מעבר לדיונים ראשוניים.
נזכיר כי רק הערב הודה צחי הנגבי, ראש המועצה לביטחון לאומי ומי שנחשב למקורבו של בנימין נתניהו, כי המחאה נגד המהפכה המשפטית היא זו שעצרה את החקיקה ומנעה מדאגות המוחים ש"הולכים לדיקטטורה" להתממש. "המחאה הייתה הגורם האפקטיבי ביותר בעצירת התוכנית המקורית של הרפורמה", הסביר הנגבי בתוכנית "אנשים", "זו עובדה".