טרם הדיון בעתירות נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים אחרי חודשים ארוכים, דיון שעתיד להיערך ביום שלישי, בג"ץ הוציא היום (חמישי) צו על תנאי שבו דורש משר המשפטים לנמק את החלטת אי-כינוס הוועדה. בעקבות כך, שר המשפטים לוין והממשלה הגישו בקשה לביטול הצו בטענה שמדובר ב"חוסר סמכות". 

לוין למעשה דורש לבטל את הצו שמורה לו לנמק מדוע הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים, וזאת בטענה שלבית המשפט העליון אין סמכות לקבוע בנושא. "בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים ובממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה, והדבר נתון גם הוא לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים", השיבו לוין והממשלה. "קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".

מטעם עו"ד אוהד שלם ועו"ד יעקב כרם המייצגים את ממשלת ישראל ושר המשפטים, נמסר: "החלטת בית המשפט העליון ניתנה בחוסר סמכות, שכן על פי תקנות סדרי הדין אין לבית המשפט סמכות לתת צו על תנאי לאחר שהמשיב זומן לדיון והגיש תגובה מטעמו, שמהווה למעשה תגובה לבקשה למתן צו על תנאי. על כן הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול הצו".

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד שנמנית בין העותרים, צייץ בעקבות הצו של בג"ץ: "החלטת בג"ץ היא מסר ברור של בית המשפט לממשלת ישראל. אזרחי ישראל חשובים יותר מהפוליטיקה. בג"ץ אומר היום את מה שאנחנו אומרים כבר חודשים, שר המשפטים לוין לוקח בשבי את הועדה למינוי שופטים ואת אזרחי ישראל ופועל בניגוד לסמכותו ובניגוד לחוק".

התנועה לאיכות השלטון הגיבה גם כן: "רגע לפני בוא החגים, שבהם נתייצב כולנו בפני בית דין של מעלה, בית המשפט מזכיר לכולנו, ובמיוחד לשר לוין, שהחוק חל על כולנו. גם על מי שמנסה בכל כוחו להסירו מעליו ולחרב את שלטון החוק".

עוה"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, הגיב על הצו על תנאי שבג"ץ הוציא: "יש שופטים בירושלים, וצריך לוודא שיישארו שופטים מקצועיים ועצמאיים בירושלים ובכל ארץ ישראל. לשם כך חובה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. האיומים של שר המשפטים לא השפיעו ולא ישפיעו על השופטים מלעשות את עבודתם. עכשיו תורו של שר המשפטים לעשות את עבודתו וחובתו הציבורית לכנס את הוועדה".

השופטים, העותרים ולוחות הזמנים - כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון

הדיון יועבר בשידור חי ביום שלישי וניתן יהיה לצפות בו בחדשות 12 וב-N12. בעתירות ידונו בהרכב של 3 שופטים - ענת ברון, יעל וילנר ודוד מינץ. את העתירות נגד החלטת שר המשפטים הגישו מפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון ועוד קבוצה אחת הכוללת עשרות עותרים. בעקבות הצו החדש, העותרים לא יטענו קודם ולאחר מכן המשיבים, אלא יהיה על שר המשפטים להסביר למה לא כונסה עדיין הוועדה ולהוכיח את דבריו.

דיון בבג
דיון בבג"ץ, ארכיון|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המחסור בשופטים

הרשות השופטת סובלת כבר שנים מעומס אדיר. העומס הזה מוביל להתארכות הליכים, וכפועל יוצא פוגע בכל אזרח שעניינו נדון בבית המשפט.

כבר כיום יש מחסור של כ-20 שופטים מתוך כ-800 תקנים. עד סוף השנה המספר יגדל ל-54 - חלקו תקנים שיתפנו בעקבות פרישה של שופטים וחלקו תקנים חדשים שאושרו.

לוחות הזמנים

לא ניתן לדעת בדיוק כמה זמן ייקח עד פסק הדין, אבל כמו בעניין הסבירות - גם במקרה הזה יש דד-ליין, בהנחה שהרכב השופטים לא ישתנה. הסיבה לכך היא שהשופטת ענת ברון שיושבת בראש ההרכב צפויה לפרוש ב-12 באוקטובר, ולאחר מכן היא תוכל לכתוב פסקי דין למשך 3 חודשים נוספים. כלומר, המועד המאוחר ביותר לפרסום פסק הדין הוא 12.1.2024. לצד זאת, ייתכן שפסק הדין יתפרסם עוד קודם לכן.

הדיון ביום שלישי ייקח כמה שעות, אך הוא יהיה קצר בהרבה מהדיון ב"חוק הסבירות" שלשום. הסיבה לכך היא שיש הרבה פחות עותרים ושופטים.

היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, ארכיון|צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

עמדת לוין

גם הפעם היועצת המשפטית לממשלה אישרה לשר המשפטים ייצוג עצמאי, והוא ייוצג באופן פרטי בדיון. במכתבה האחרון, כתבה היועצת המשפטית לממשלה ללוין כי לעמדתה אין בסיס משפטי להחלטתו שלא לכנס את הוועדה. "הנני דוחה מכל וכל את האמור במכתבך, ואין לי אלא לחזור על הדברים שכתבתי במכתבי אלייך, דברים המדברים בעד עצמם", כתב לוין במענה לבהרב-מיארה.

בהמשך, השר המשיך לתקוף את בהרב-מיארה, וכתב - "נוכח מצב הדברים שיצרת גם בעניין העתירות שבנדון, בשל עמדותייך הקיצוניות והלעומתיות כדבר שבשגרה לעמדת הממשלה, ובמענה לשאלה שהפנית אליי לעניין אופן ייצוגי בעתירות שבנדון, אני נאלץ להודיעך כי גם הפעם הזו אדרש לייצוג עצמאי". 

עמדת היועמ"שית

היועמ"שית התנגדה לעמדת הממשלה ואמרה שהיא סבורה שיש "חובה לכנס את הוועדה כבר עתה". בתגובתה היא התייחסה למחסור בתקני שופטים, שצפוי להגיע לדבריה ל-54 תקנים עד סוף השנה. "קיים צורך במינוי תקנים רבים שהתפנו, כולל תקנים שהתווספו", כתבה בהרב-מיארה.

"העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בין-לאומית, בפרמטרים שונים", הוסיפה. עוד פירטה בהרב-מיארה, במסמך בן 16 העמודים שפרסמה, כי אי-מינויו של חבר ועדה מטעם הממשלה – לא מצדיק את אי כינוסה: "בנסיבות העניין חובה על השר להפעיל את סמכותו". היועמ"שית חתמה את תגובתה והדגישה כי "אין הצדקה" להמשך ההימנעות מכינוס הוועדה, שלא כונסה בידי שר המשפטים יריב לוין כבר חודשים.