בצעד חסר תקדים, השופט יוסף אלרון הודיע היום (רביעי) לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות על כוונתו להתמודד על נשיאות העליון, אף שאינו ותיק השופטים. הצגת מועמדותו של אלרון אינה תלויה במבנה ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים. "אבקש כי שמי ייכלל ברשימת המועמדים לכהונה זו לכשתתפרסם", כתב אלרון. בכוונת השופט להתמודד לכהונה הקרובה לנשיאות, לאחר פרישתה של הנשיאה חיות.
עוד בנושא - סיקור N12
- הקרב על הוועדה לבחירת שופטים: אלו השופטים שיוחלפו בקדנציה הנוכחית
- אהרן ברק: "נתניהו מסתמך עליי כאילו אני מסכים עם החקיקה, זה לא נכון"
- שופט העליון היחיד שלא פסל את דרעי: "מה שהיה לי להגיד - כתבתי"
אלרון, שנחשב לשופט שמרן, מכהן כשופט בבית המשפט העליון מאוקטובר 2017, והוא אינו אחד מהוותיקים בבית המשפט. מי שנחשב עד כה למועמד להחליף את הנשיאה הנוכחית היה השופט יצחק עמית, ותיק השופטים אחרי חיות שמכהן מ-2009 בעליון. לפני שנבחר לכהן בעליון, בתקופת איילת שקד כשרת המשפטים, כיהן אלרון כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.
בפברואר 2017 אישרה הוועדה למינוי שופטים את מינויו לעליון, במסגרת הסכם בין חברי הוועדה למינוי ארבעה שופטים. שרת המשפטים איילת שקד דרשה את מינויו, בעוד כמה משופטי העליון התנגדו למינויו, והנשיא בדימוס אהרן ברק אף רמז לגביו כי הוא "איננו חלק מהמשפחה" של שופטי בית המשפט העליון. מנגד, זכה אלרון לתמיכה מצד השר משה כחלון ושרת המשפטים שקד, כמו גם לשכת עורכי הדין.
החלטתו של אלרון להתמודד על התפקיד מנוגדת לנוהל הנהוג מאז הקמת המדינה שלפיו השופטים הוותיקים ביותר מתמנים לנשיאי וסגני בית המשפט. נוהג זה מכונה שיטת הסניוריטי, והוא לא חוקק מעולם. על פי הנוהג, הוועדה לבחירת שופטים אינה בוחרת את הנשיאים וסגני הנשיאים אלא מאשרת את המועמד שנקבע על פי הנוהג.
בעבר היה מדובר בנוהל שהיה יותר שכיח, אך כיום שיטת הסניוריטי נשארה אך ורק בבית המשפט העליון. על שיטת הסניוריטי נמתחת ביקורת לאורך השנים על ידי אנשי ציבור שונים, כשעיקר הטענה היא ששיטה זו מנוגדת לתפיסה לפיה על הוועדה לבחירת שופטים לבחור את הנשיא וסגנו. נושא בחירת הנשיא הבא של העליון היה במוקד המחלוקת על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בקואליציה הביעו לא פעם את התנגדותם הנחרצת למינויו של השופט עמית לנשיא העליון, ולפי ההצעות של שר המשפטים יריב לוין - על הוועדה לבחור את הנשיא הבא. השופט אלרון היה גם השופט היחיד מתוך 11 השופטים שנמנע מלקבוע כי מינויו של אריה דרעי לשר פסול.
אלרון, בדעת יחיד, סבר שיש להעביר את הסוגיה לפתחו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שיכריע בעניין הקלון. מנגד, רוב השופטים קבעו שמינוי דרעי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בין היתר בשל צבר הרשעותיו הפליליות ובשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות אלה, שלפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים.
לאחר החלטת בג"ץ בעניין דרעי, שאלנו את השופט אלרון אם הוא מתכוון להתמודד על תפקיד הנשיא - והוא השיב: "עזוב אותך מהקשקושים האלה". כשנשאל באחת ההפסקות אם יש לו מה להוסיף על הכרעתו בעניין מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, השיב אלרון: "מה שהיה לי להגיד כבר כתבתי, לא?".
"היום הזה עשינו היסטוריה", אמרה שרת המשפטים איילת שקד לאחר מינויו של אלרון לבית המשפט העליון, יחד עם שלושה שופטים נוספים. "הערב מינתה הוועדה לבחירת שופטים שבראשותי ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, וזאת לאחר שבחרנו כבר כמאה וחמישים שופטים מתחילת הקדנציה ועד כה". מלבד אלרון, מונו באותה פעימה גם ד"ר דוד מינץ - שופט בית המשפט המחוזי ירושלים, יעל וילנר - שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה וג'ורג' קרא - שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב.