"שלום, חבר/ת כנסת יקר/ה, 

"אימא שלי היא אישה בת 60 שגרה בדיור הציבורי – בדירה של עמידר ומתחננת לעזרה כבר שבע שנים... מהחורף הראשון שלנו בדירה גילינו חור בתקרה, וממנו נזלו ללא הפסקה מי גשמים. בהתחלה זה היה חור קטן, אך עם השנים הוא הלך וגדל, מים נזלו על קירות הבית ומילאו אותם בעובש ובפטריות.

"אחרי ניסיונות רבים – רק אחרי שש שנים!!! – עמידר שלחו לנו שיפוצניק שיתקן את הגג, אך למרבה הצער הוא לא עשה את עבודתו כמו שצריך והגג המשיך לנזול. בגלל הרטיבויות נאלצנו לזרוק ריהוט ורכוש רב שהתמלאו בעובש ולרכוש חדשים מהכסף שאין לנו...

"מכיוון שהדירה בקומה רביעית וללא מעלית, ובעקבות מצבה הרפואי, אימא לא יוצאת מהבית כבר כמה שנים, למעט פעם בכמה חודשים שאני מוציאה אותה לבדיקות. היא נושמת וסופגת את כל הרעל שיוצא מהקירות ומחמיר את המצב הרפואי הגרוע שלה. במשרד השיכון אישרו לה דירה חלופית, אך התור ארוך וכנראה היא לא תזכה לעבור לדירה אחרת בשנים הקרובות.

"אני מצרפת תמונות של הבית במצבו הגרוע ביותר כמו שהוא עכשיו, תגידו לי אם הייתם מצליחים לחיות ככה.

"כל מה שאנחנו מבקשות הוא שיטפלו בגג אחת ולתמיד וישפצו את הנזק שנוצר בקירות כתוצאה מכך. לאיש לא מגיע לחיות בצורה כזו. אם תוכלו לעזור בפנייה לעמידר ובטיפול הבית, נודה לכם מאוד".

את המכתב הזה כתבה רגינה פוסטאי ל-120 חברי הכנסת, וצירפה תמונות קשות של הדירה של אימא שלה שמתגוררת בדיור הציבורי בדירה של חברת עמידר. בדקנו יחד איתה אם מישהו ישמע את מצוקתה – ויעזור לה. 

אילדיקו ורגינה פוסטאי
האימא עלתה מהונגריה לפני עשור. אילדיקו (מימין) ובתה רגינה פוסטאי
מליאת הכנסת (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
המהפכה המשפטית במרכז תשומת הלב של הקואליציה והאופוזיציה. מליאת הכנסת |צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

דירה לא ראויה למגורים

בימים אלה, כשגם הקואליציה וגם האופוזיציה מרוכזות במהפכה המשפטית, המחאה והמצב הביטחוני בראש סדר היום של הממשלה והתקשורת, נושאים חשובים אחרים נדחקים לשוליים, ובראשם סוגיות רווחה הנוגעות לאוכלוסיות החלשות ביותר.

"כל מה שאנחנו מבקשות הוא שיטפלו בגג אחת ולתמיד וישפצו את הנזק שנוצר בקירות. לאיש לא מגיע לחיות בצורה כזו"

רגינה פוסטאי
רגינה פוסטאי
"חור בתקרה היה שם כבר כשנכנסנו לדירה". רגינה פוסטאי

אל המייל האדום של מערכת N12 הגיע לפני כמה חודשים דואר אלקטרוני מאישה ושמה רגינה, שזעק את זעקתה של אימה אילדיקו, המתגוררת בדירת דיור ציבורי של עמידר – דירה במצב לא ראוי למגורים. יתר על כן, הדירה ממוקמת בקומה הרביעית, ובשל מצבה הרפואי אילדיקו מתקשה לצאת מהבית.

"כבר ארבע שנים אני הולכת למנהלים בעמידר ולכל מי שמוכן להקשיב ומספרת להם על הבעיה שאימא שלי נקלעה אליה, ללא הצלחה", אומרת רגינה למגזין N12. היא מספרת שאימה עלתה ארצה מהונגריה לפני עשור וקיבלה עם עלייתה את הדירה בת שלושת החדרים שבה היא מתגוררת גם היום. "חור בתקרה היה שם כבר כשנכנסנו לדירה והוא לא תוקן", משחזרת הבת. "למרות שהגיעו עובדי שיפוץ מעמידר, לא נעשה תיקון שהחזיק".

לדברי רגינה, גשם שחדר לדירה מתוך החור גרם לצמיחת פטריות ולריקבון בכל הבית, ולמרות פניותיה לחברת עמידר ובקשתה לתקן את הנזק, סירבו בחברה לבצע שנית תיקון בתקרה. היא טוענת שגם את הנזק שחדירת מי הגשמים גרמה לבית סירבו לתקן. הבת מוסיפה שבעקבות הרטיבות והריקבון נאלצו רגינה ואימה לזרוק ציוד רב, רהיטים ובגדים שלא היה באפשרותן לרכוש שוב.

לפני כמה שנים הרגישה רגינה, שהתגוררה עם בתה הקטנה בדירתה של אימה, שמצב הדירה משפיע לרעה על מצבן הבריאותי – והחליטה לשכור דירה אחרת. גם מצבה הבריאותי של האם המשיך להידרדר, היא נאלצה להפסיק לעבוד כמטפלת קשישים והיא מתמודדת עם כאבים כרוניים בגבה המקשים עליה ללכת ולרדת במדרגות.

הדירה של אידליקו לפני השיפוץ
לא ראויה למגורי אדם. מראות מהדירה של אילדיקו לפני השיפוץ

כיום אימה של רגינה כבר לא יכולה לצאת מהבית, היא כלואה בקומה הרביעית, ורגינה, שמגדלת את בתה לבדה ועובדת במשרה מלאה, מתקשה לכלכל במקביל גם את אימה. "המצב לא פשוט בכלל", היא מודה, "אימא יוצאת מהבית רק כשאני מגיעה לקחת אותה לבדיקות. המצב שלה לא טוב". האם עדיין לא השיגה הכרה במצבה הבריאותי מביטוח לאומי ואין לה כל הכנסה משל עצמה כבר יותר משנתיים. בשל כך היא לא מסוגלת לשלם את שכר הדירה לעמידר, והחוב כבר תפח לכ-20 אלף שקל.

מבירור שערכנו עולה כי נוהל הטיפול בתחזוקה בדיור הציבורי קובע כי "לא תטופל פנייה של שוכר לביצוע תיקונים בדירתו אם הפר הפרה יסודית של החוזה, לרבות חוב". וכך, בשל החוב, עומדת הדירה במצבה המחפיר, שאף הולך ומחמיר במשך שנים. נוסף על כך הגישה רגינה עבור אימה בקשה למשרד השיכון לדירה בקומה נגישה יותר, שתתאים יותר למצבה הבריאותי של אימה, אך התור לקבלת דירה כזאת ארוך מאוד.

הדירה של אידליקו לפני השיפוץ
הגשם נכנס לדירה בגלל חור בגג. הדירה של אילדיקו

מי ענה? לא אחד משרי הרווחה

המקרה של רגינה אינו המקרה הראשון או האחרון שהגיע למערכת N12 הנוגע למצב הקשה של הדירות בדיור הציבורי. דווקא האוכלוסיות המוחלשות ביותר – אנשים עם נכות או במצב משפחתי שהצריכו עזרה ודיור מטעם המדינה – מתגוררים בדירות שמצב התחזוקה שלהן מחפיר ואינם מסוגלים שיתקנו להם אותן.

הצענו לרגינה לפנות בדוא"ל אל 120 חברי הכנסת בממשלה הנוכחית – מהאופוזיציה ומהקואליציה – כדי שנוכל לבדוק מי יענה וינסה לעזור להן. הבטחנו לה שאם המענה לא יגיע מטעם חברי הכנסת, נעשה הכול כדי לעזור להן.

המכתב נשלח לכתובות הדוא"ל הרשמיות של הח"כים והשרים. שלושה ימים לאחר שליחתו התקבלה תשובה אחת. לא משני שרי הרווחה או מהשר לשוויון חברתי – היחיד שענה על ההודעה ששלחה רגינה היה ח"כ עופר כסיף ממפלגת חד"ש, והלה ביקש את כתובתה של אימה של רגינה. לאחר כמה ימים ענתה לו רגינה והמשיכה להמתין לתשובה, אך לא קיבלה מענה בשבועות העוקבים ובצר לה חיפשה פתרונות אחרים.

בכל יום קיבלנו שיחת טלפון מרגינה, שסיפרה על מצבה המייאש של אימה, ולכן חודש לאחר שליחת הדוא"ל החלטנו לפנות לחברת עמידר. בחברה ציינו לפנינו את החוב הגדול שיש לאם על אי-תשלום שכר הדירה והוסיפו כי בעבר כאמור היה ניסיון לתקן את הבעיה בדירה, אך משראו את התמונות ששלחנו, החליטו להיענות לפנייה: יומיים לאחר מכן החלו התיקונים בדירתה של האם. המשפצים גירדו את העובש מהקירות, סיידו וצבעו מחדש – והדירה הפכה ראויה יותר למחיה.

הדירה של אידליקו אחרי השפוץ עם הרהיטים שנתרמו
רק אחרי הפנייה שלנו עמידר נענתה. הדירה של אילדיקו אחרי השיפוץ

מכעיס שכדי לטפל בדירה בבעלות ממשלתית, שאינה ראויה למגורים, דירה שמתגוררת בה אישה קשת יום שאינה עומדת בתשלומי השכירות המופחתים של הדיור הציבורי, נדרשה התערבות של גורם חיצוני ומצער מאוד ששום ח"כ לא התערב לטובתה. לא ציפינו שכולם ייענו, אבל כן קיווינו שיהיה להם אכפת מספיק כדי לשלוח מספר טלפון או כדי לבקש את המספר של רגינה או להפנות למישהו אחר – והכי פשוט, להחזיר תשובה כלשהי – גם אם לא יכולים לעזור. היחיד שענה לרגינה היה חה"כ כסיף; לבסוף הוא שלח לה את מספר הטלפון שלו וביקש שתיצור איתו קשר, אך כשעשה זאת כבר היה מאוחר מדי והדירה כבר שופצה.

אז מה עושים 120 חברי כנסת כשהם לא עונים לדואר? ברוב חודש אפריל, שבו פנתה אליהם לראשונה רגינה, הם עדיין היו בפגרה, אבל חלקם עדיין הגיעו לכנסת: יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן היה במשכן למשך 181 שעות, וקצת אחריו יצחק פינדרוס – 158 שעות. בחודש מאי נכחו יותר מ-80 חברי כנסת במשכן למשך יותר מ-100 שעות, ובראשם ראש הקואליציה אופיר כץ עם 276 שעות וצמוד לו, שוב, רוטמן עם 271 שעות. ביוני חצי מהח"כים היו במשכן למשך יותר מ-100 שעות, ובראשם אבי מעוז – 221 שעות (יותר מפי שניים). ואף על פי כן, במשך שלושת החודשים רק ח"כ אחד ענה – והמצב נשאר כך גם לאחר שהבעיה נפתרה ללא ידיעתם.

את שעות הנוכחות שלהם בכנסת ובוועדות ואת השאילתות שהגישו למשרדי הממשלה השונים ניתן למצוא באתר "זמן כנסת". ונזכיר: במשרד של כל חבר כנסת עובדים שלושה יועצים פרלמנטריים או שני יועצים ודובר של חבר הכנסת, ולעיתים גם מתנדבים נוספים. חברי הכנסת עסוקים, בין היתר, בהצבעות אל תוך הלילה על החקיקה שהממשלה מקדמת, אך סביר להניח כי לפחות חלק מזמן נוכחותם ונוכחות עוזריהם יכול להיות מוקדש למענה לציבור – במיוחד כאשר חלקם נמצאים בוועדה לפניות הציבור או חורטים את נושא העזרה לקהילה על דגלם. 

עופר כסיף (צילום: פלאש 90)
הדובר שלו הוא היחיד שענה. חה"כ עופר כסיף|צילום: פלאש 90

שלחו בן 50 לבית אבות

המקרה של רגינה ואימא שלה הוא כמובן לא המקרה היחיד של דיירת בדיור הציבורי שמתגוררת בדירה שלא זוכה למענה תחזוקתי הכרחי. כך, למשל, בדירה של אלי אביטן – בן 50, בן ממשיך בדירה של חברת עמידר בלוד, המחולקת בינו לבין אחיו – הרצפות שבורות ומנותקות מהרצפה, אין חלונות ותריסים, חוטי החשמל חשופים בכל הבית והגג מאולתר. במשך שנה פנה אביטן לעמידר בבקשה שישפצו לו את הדירה אחרי שנים של הזנחה, אך לא קיבל מענה. "הם התעללו בי ולא סידרו לי את הבית. פעמיים בשבוע הייתי אצלם, והבית נראה כמו מחסן", מספר אלי ל-N12.

"אני לא יודע מה יהיה איתי, כל החפצים שלי נמצאים במחסן מחוץ לבית, לא יודע אפילו מתי הם מתכוונים להתחיל לשפץ. אני מיואש"

אלי אביטן
הדירה של אלי אביטן
"הם מתעללים בי". הדירה של אלי אביטן

אלי החליט ללכת עם המקרה שלו לבית המשפט, ושם נקבע כי על עמידר לשפץ את הבית שלו כך שיהיה ראוי למחיה. על מנת שזה יקרה הציעה החברה לאלי לעבור להתגורר באופן זמני בבית אבות. כשפנינו אליו הוא גר שם כבר שלושה חודשים. "אני לא יודע מה יהיה איתי, כל החפצים שלי נמצאים במחסן מחוץ לבית, אני לא יודע אפילו מתי הם מתכוונים להתחיל לשפץ. אני מיואש", הודה.

הדירה של אלי אביטן
הגג מאולתר. הדירה של אביטן ברמלה

"רק פנייה לתקשורת גורמת למשרד השיכון לפעול"

דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, אינו מופתע מסיפוריהם של אלי ורגינה: "אנחנו פועלים כבר יותר מעשור, והדרך היחידה שבה אנחנו מצליחים לגרום למשרד השיכון לפעול בדברים הרבה יותר טריוויאליים היא רק פנייה לתקשורת. זה לא אמור להיות ככה. בכל פעם שאנחנו באים למשרד השיכון עם סיפורים ובעיות חדשים הם 'מופתעים'. אבל יש להם 'ביקורי מעגל', נוהל שבו החברה שולחת רכזים כדי לראות את מצב הדירה, אם הדייר שם או לא – מה קורה בשטח. בפועל הם משתמשים בביקורים האלו כדי לתבוע את הדיירים על כל מיני דברים כמו צווי פינוי וחובות. אבל כשמדברים איתם על שיפוצים או על המראה של הדירות, אז פתאום הם לא יודעים דבר על מצבן".

"אבל זה רק צד אחד של המטבע", ממשיך גיגי ומצביע על בעיה רחבה יותר: "פשטני להסתכל על זה מהצד של החברה המשכנת – הם מזניחים וצריכים להיענש, אבל יש פה מדיניות. בסופו של דבר האוצר מייבש את הדיור הציבורי. חסרים תקציבים של מיליונים כדי לשמור על האיכות שלו. בעמידר מקבלים רק רבע מהסכום שהם צריכים כדי לשפץ את הדירות האלו. אין מספיק פיקוח על החברות המשכנות, אין כספים חדשים לרכישת דירות חדשות. הדירות בנות 60 שנה. המדינה צריכה להשקיע בתוכנית ארוכת טווח של דיור ציבורי הוגן, טוב וחדש. כמו שיודעים לעשות 'מחיר למשתכן' על קרקעות המדינה, כך היו צריכים להקצות קרקעות גם לדיור הציבורי. זו הבעיה האמיתית מאחורי הדבר הזה".

דני גיגי, מנכ
"פתאום הם לא יודעים על מצב של הדירות". דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי |צילום: סודות הנדל"ן, קשת 12

"יש פה מדיניות. בסופו של דבר האוצר מייבש את הדיור הציבורי. חסרים תקציבים של מיליונים כדי לשמור על האיכות שלו. בעמידר מקבלים רק רבע מהסכום שהם צריכים כדי לשפץ את הדירות האלו"

דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי

"הצלתם את החיים של אימא שלי"

את הדירה של אילדיקו סיימה עמידר לשפץ כבר בסוף חודש אפריל. לאחר מכן פנינו לעמותת דרימרס, והיא גייסה 2,000 שקל – ובכסף נרכשו בגדים ומוצרים חדשים עבור רגינה ואימה, במקום אלה שנזרקו עם השיפוצים.

הדירה של אידיליקו אחרי השיפוץ (צילום: N12)
הדירה של אידיליקו אחרי השיפוץ|צילום: N12

עמותת דרימרס גם חיברה אותנו לעמותת "נכה, לא חצי בן אדם" ומיזם "בא בטוב", והללו הצליחו לגייס לה רהיטים ומוצרי חשמל. עמותת "אלון ואלה" תרמה גם היא רהיטים לדירה. "הצלתם את החיים של אימא שלי. עכשיו לפחות היא תוכל לחיות בדירה שלא מסכנת את הבריאות שלה", מסכמת רגינה את מסע השיקום של החודשים האחרונים.

"האתגרים שאיתם מתמודדים האזרחים הוותיקים והאנשים עם המוגבלויות בישראל אינם פוחתים, ובמובנים רבים ההפך הוא הנכון", מציין חנן טל, יוזם מחאת הנכים ומייסד ונשיא עמותת "נכה, לא חצי בן אדם". "אומנם המחאה שהובלנו להעלאת הקצבאות העלתה את המודעות בקרב הציבור, אך גם השנה ראינו שהשכבות החלשות בישראל, ובראשן כ-2 מיליון נכים וקשישים, נשארו מחוץ לתקציב המדינה". 

תגובות

תגובת משרד השיכון: "ראשית נציין כי המשרד מכיר ומלווה את הפונה, אשר מתגוררת בדירת דיור ציבורי משנת 2016. לפני כשנתיים, עקב מצבה הבריאותי, אישר המשרד את בקשתה למעבר לדירה בקומה נמוכה. לצערנו, עד כה לא הגיע תורה, ומשרדנו משקיע משאבים ומאמצים רבים כדי לקדם אכלוס מהיר עבור הפונה ויתר הממתינים.

"נוסיף כי קיימת אפשרות נוספת לפונה: לעבור לדירה המתאימה לצרכיה בשוק הפרטי ולקבל סיוע מוגדל בשכ"ד, וזאת עד שתתפנה דירת דיור ציבורי המתאימה לה, כך שמיקומה בתור הממתינים יישמר".

תגובת עמידר בעניינה של אילדיקו פוסטאי: "המקרה מוכר וטופל. בתוך כך, החברה ביצעה בפברואר השנה איטום גג נרחב בעלות הנאמדת ב-15 אלף שקל, וכחודשיים לאחר מכן, לאחר ייבוש מלא של המקום, בוצעו התיקונים הנלווים הנדרשים בדירה.

"הטענות בגין פניות שלא טופלו אינן נכונות. להפך, פניות שהגיעו מצד הדיירת טופלו לשביעות רצונה. יודגש כי מדובר במבנה שאינו בניהול החברה, שכן רוב הדירות בו פרטיות, ותיקון גג כפי שנדרש במקרה זה הוא באחריות ועד הבית. למרות זאת פעלה החברה למציאת פתרון בדמות תיקון נקודתי בגג, ומשזה לא צלח בוצע התיקון הנרחב כפי שצוין מעלה. נמשיך לעמוד לרשות הדיירים ככל שיידרש".

תגובת עמידר בעניינו של אלי אביטן: "מדובר בשני אחים שאושרו כדיירים-ממשיכים בשתי דירות צמודות קרקע, וכל אח מחזיק בדירה. מחלוקת בין האחים עיכבה, לצערנו, את ביצוע העבודות הנדרשות באחת מן הדירות. לדייר שדירתו דורשת שיפוץ סופק פתרון מגורים זמני בבית גיל הזהב שמנהלת החברה בעיר רמלה. לאחר מאמצים כבירים של החברה מול עורכי הדין של שני הצדדים – הושגה הסכמה שתאפשר לנו להתחיל בביצוע העבודות הנרחבות במקום ביום ראשון הקרוב, והן צפויות להימשך כחודשיים".

תגובה מטעם חה"כ עופר כסיף: "מאחר שעופר מקבל עשרות פניות ומשתדל להשיב ולעזור לכולם, לעתים קרובות זמן המענה מתארך. עופר מדגיש שהיה ויישאר כתובת לכל פנייה לעשיית צדק והוא שמח שהבעיה של רגינה נפתרה". 

לפניות לכתבת או לאילדיקו פוסטאי כתבו לדוא"ל: avivitm@ch2news.co.il