שר המשפטים לוין ומשרדו פרסמו בימים האחרונים מספר תזכירי חוק, שנועדו להתמודד עם מספר סוגיות שהתעוררו בימי המלחמה. אחת מהן עוררה ביקורת נוקבת מצד ארגוני חופש מידע. תזכיר חוק נוסף יאסור על צריכה מתמשכת של תכני טרור, ואחר נועד לצמצם סכסוכי ירושה במקרים שבהם נרצחו מספר בני משפחה.
צריכת תכני טרור
בתזכיר החוק שפרסמו משרד המשפטים והשר לוין, לבקשת גורמי הביטחון, הוצע לאסור צריכה שיטתית ומתמשכת של פרסומי ארגוני הטרור חמאס ודאעש. מדובר בתכנים שיש בהם אהדה או עידוד למעשה טרור, קריאה ישירה וביצוע מעשה טרור ותיעוד של מעשה טרור. כלומר, לפי התזכיר, לא רק שאסור לפרסם תכנים אלו, אלא שגם יהיה אסור לצרוך אותם. לצד זאת, הודגש בתזכיר החוק שמדובר בצריכת פרסומים שלא למטרה כשרה, באקראי או בתום לב.
ההצעה והביקורת: "תנאי חיוני לחוסנו של העורף"
בתזכיר חוק נוסף הוצע לדחות את המועדים לקבלת החלטות בידי רשויות ציבוריות, במהלך שלושת החודשים הראשונים מתחילת המלחמה. לדברי משרד המשפטים, המטרה היא לאפשר לרשויות לתפקד באופן תקים בתקופה זו, שבה דרוש גיוס מילואים נרחב, פינוי יישובים, צמצום שירותים והגבלת פעילות אזרחית באזורים נרחבים.
אולם, תזכיר החוק עורר ביקורת קשה, בעיקר על ידי ארגוני חופש מידע. הארגונים התרעמו על כך שהחוק צפוי לחול גם על בקשות חופש מידע, בעוד שלדבריהם דווקא בתקופת מלחמה ישנה חשיבות בפרסום מידע זמין לציבור מטעם רשויות ציבוריות. חמישה ארגונים שונים – התנועה לחופש המידע, עורכי דין לקידום מנהל תקין, הצלחה, התנועה לאיכות השלטון ועמותת רווח נקי – התאגדו יחדיו ופנו למשרד המשפטים בבקשה למנוע את הפגיעה בזכות הציבור לדעת ובחופש המידע.
"מן הידועות היא שדמוקרטיה נבחנת גם ובעיקר ברגעי משבר", הדגישו הארגונים בפנייתם. "דווקא בזמנים יוצאי דופן של מאבק מלחמתי, אליו מגויסים כוחות הסדיר והמילואים של צה"ל והעורף כולו, נודעת חשיבות עליונה למידע הנמסר לציבור ולדיווחים העובדתיים העומדים לרשותו ביחס לאופן קבלת ההחלטות השלטונית ולתשתית העובדתית וההיגיון שביסודן. זאת גם נוכח שאלות מהותיות רבות התלויות ועומדות בקשר עם אירועי ה 7 באוקטובר והלחימה שאחריו וכן בנוגע למה שקדם להם. גם בתחומי חיים אחרים, החשובים מאוד בימי שגרה, מתחדד הצורך הנוכחי במסירת מידע לציבור, באופן מלא ומהיר ככל שניתן".
"תנאי חיוני לחוסנו האזרחי של העורף בעת מלחמה הוא אמון הציבור במנהיגיו, במדיניות שאותה עיצבו ובחרו, ובהחלטות אותן בוחרת הממשלה לקדם, שהרי, בלעדיו לא ניתן לצפות לשיתוף פעולה אזרחי ועמידה איתנה בשגרת המלחמה", הם הוסיפו. "על כן, דווקא עתה יש לתת משנה תוקף לזכותו של הציבור לדעת, אשר מתאפשרת הלכה למעשה בשגרה ובזמן חירום באמצעות הגשת בקשות חופש מידע בהתאם לחוק חופש המידע".
"חוק חופש המידע הוא אמצעי וכלי שקשה להפריז בחשיבותו להגשמתה של זכות הציבור לדעת וקיום עקרונות דמוקרטיים בסיסיים", הרחיבו הארגונים. "לא נכביר מילים על חיוניותן של הוראות חוק מחייבות, לשם השגת מידע ציבורי מאת הרשות. ברור לכל ש'הקפאת' תוקפן דווקא בשעת החירום הנוכחית, תסכל במידה רבה את מימושה של זכות הציבור לדעת בדיוק בתקופה שבה כה חיוני לתת לציבור, בזמן אמת, גישה למידע שבידי הרשויות".
ההצעה שתצמצם מאבקי ירושה
התזכיר השלישי עוסק בנושא כאוב במיוחד. ב-7 באוקטובר נמחקו משפחות שלמות, ובמשרד המשפטים עלה חשש שלצד הכאב העצום שעוברות המשפחות – הרצח ההמוני יעורר מורכבויות משפטיות שמוטב להימנע מהן. לדברי משרד המשפטים, הוראות חוק הירושה כיום עלולות לגרום לאי-צדק בחלוקת העזבון בין היורשים.
תזכיר החוק נועד לקבוע כהוראת שעה לשנה וחצי, עם אפשרות להארכה, הוראות שיקלו את ויקצרו את הליכי הירושה. בנוסף, לדברי משרד המשפטים, ההוראות עשויות למנוע עיוותים בחלוקת העיזבון.
קושי אחד שמשרד המשפטים הצביע עליו הוא שלפי הכלל הנוכחי, העיזבון במקרים אלו מועבר ליורשים של הנפטר האחרון. כלל זה עלול להוביל למורכבות משפטית ועובדתית ולעורר מחלוקות בין בני המשפחה. לכן, בתזכיר החוק מוצע לקבוע חזקה (הנחה) שבני משפחה שנרצחו במתקפת הטרור ב-7.10 ייחשבו "שניים שמתו כאחד", כלומר שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה.
בנוסף, בתזכיר החוק הוצע לאפשר לאפשר ליורשים להסתלק מהעיזבון לא רק לטובת בן זוג, ילדו ואחיו של המוריש, אלא גם לטובת ההורה או נכדו של המוריש. הסיבה לכך היא ריבוי המקרים שבהם לא נותרו בחיים בני משפחה מהמשפחה הגרעינית של המוריש.
ממשרד המשפטים נמסר: תזכיר החוק פורסם לנוכח מצב החירום המיוחד השורר במדינה, והוא מתייחס לדחיית מועדים שבהם צריכים לעמוד הן האזרחים והן הרשות המנהלית. באשר לחשש לפגיעה בזכות הציבור לדעת, במסגרת הליך החקיקה ייקבע הסדר אשר יבטיח הגנה על הזכות לחופש המידע, תוך התחשבות בצורכי השעה.