תוצאת פסק הדין המסתמן בבג"ץ הסבירות, שחשף אמש (רביעי) עמית סגל בחדשות 12, היא דרמה משפטית בקנה מידה היסטורי. עד 7 באוקטובר המדינה כולה רעשה סביב עניין אחד – המהפכה המשפטית. הזמן חלף והמציאות בישראל השתנתה מן הקצה אל הקצה. בינתיים, התקרב המועד האחרון לפסק הדין. N12 עושה סדר עם מה שצריך לדעת לקראת פסק הדין
תזכורת קצרה – על מה העתירות?
מדובר בעתירות שונות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, בעניין עילת הסבירות. לפי התיקון לחוק, בית המשפט לא יכול להתערב, באמצעות עילת הסבירות, בהחלטות של הממשלה, שריה והעומד בראשה. החוק לביטול עילת הסבירות היה המהלך היחיד שעבר עד כה מתוך התוכנית שהציג שר המשפטים יריב לוין בחודש ינואר, לפני כמעט שנה.
האם יש משמעות לחילוקי הדעות בין השופטים?
מבחינת התוצאה, אין הבדל בין פסק דין שהתקבל פה אחד לבין פסק דין שהתקבל על חודו של קול. כלומר, חילוקי דעות לא ישפיעו על ביטול התיקון לחוק. עם זאת, לדעת המיעוט יש חשיבות רבה, ויכולה להיות לה השפעה גם מבחינה ציבורית, בייחוד אם הפער המספרי קטן.
האם התוצאה יכולה להשתנות?
עד שפסק הדין יפורסם התוצאה יכולה להשתנות. השופטים קוראים את חוות הדעת של עמיתיהם והם יכולים לשנות את דעתם, גם אם הסיכוי לכך אינו גדול. לאחר פרסום פסק הדין, התוצאה לא תשתנה. בית המשפט העליון הוא הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר, ואין אפשרות להגיש ערעור. בנוסף, במקרה הנוכחי לא ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף, כיוון שפסק הדין ניתן בהרכב מורחב.
לצד זאת, דבר אינו מונע מחברי הכנסת להגיב ולהעביר חוק אחר בנוגע לעילת הסבירות, מרוכך יותר. אם יעבור תיקון אחר לחוק, הוא ייבחן בהתאם למבחנים המשפטיים.
האם החלוקה בין שופטי הרוב לשופטי המיעוט מפתיעה?
באופן כללי, השופטים שנחשבים לשופטים "שמרנים" ואלו שנחשבים לשופטים "אקטיביסטים" נמנים על דעת המיעוט והרוב בהתאמה. כלומר, במובן הזה אין הפתעה. הנשיאה אסתר חיות הובילה את דעת הרוב גם בפסק הדין בעניין חוק הלאום, שבמסגרתו פותחה הדוקטרינה שמאפשרת התערבות בחוקי יסוד, וחלק מהשופטים שמצטרפים לעמדתה כעת הצטרפו אליה גם בזמנו.
באופן דומה, השופטים סולברג, אלרון ומינץ, שנמנים כעת על דעת המיעוט, הסתייגו בעבר מהאפשרות להתערב בחוקי יסוד. עלו יותר סימני שאלה לגבי השופטים החדשים יותר בעליון, שבאופן טבעי לא התבטאו בסוגיות דומות, ובעיקר השופטים כשר וכנפי-שטייניץ. במהלך הדיון, השופט כשר דווקא הקשה ארוכות על נציג הממשלה, עו"ד אילן בומבך, אך כעת הוא חלק מדעת המיעוט. השופטת כנפי-שטייניץ לא פצתה את פיה לאורך כל הדיון.
השופט שטיין נחשב לשופט שמרן, ולכן ההערכה הרווחת הייתה שהוא יהיה חלק מדעת המיעוט, כפי שאכן מסתמן. עם זאת, לאחרונה שטיין פרסם פסק דין יוצא דופן בנוגע למעמדה של הכרזת העצמאות, ולאפשרות לפסול באמצעותה חוקים וחוקי יסוד. בשילוב דבריו מהדיון בבג"ץ הסבירות על הכרזת העצמאות, עלו טענות כי שטיין מכין את הקרקע לקראת עמדה מפתיעה בעניין ביטול עילת הסבירות.
מתי יפורסם פסק הדין?
התאריך המדויק אינו ידוע, אך פסק הדין יינתן לכל המאוחר ב-12 בינואר. הסיבה לכך היא הפרישה של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר, לנוכח העובדה שלכל שופט יש אפשרות לפרסם פסקי דין עד שלושה חודשים לאחר פרישתו.