אחרי שבג"ץ פרסם הערב (חמישי) את צו הביניים שלו שבו הוחלט כי תקצוב הישיבות יופסק מיום שני, במערכת הפוליטית הגיבו, והיו מי שתקפו את בית המשפט העליון. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר: "צו הביניים שנתן בג"ץ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים".
"דווקא בימים שבהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם", המשיך דרעי. "ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה". בריאיון לקול חי אמר: "אני מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא של מדינה שנלחמת בעולם הישיבות".
עוד אמר דרעי בריאיון: "מה שיקרה עכשיו זה שגם חרדים שכן הלכו לצבא וכן התחילו להתגייס, רואים עכשיו את המלחמה בעולם התורה, והם יגידו, אם זה ככה - אני לא הולך לצבא. זה לא הזמן לחפש אשמים אלא להתלכד סביב התורה. איש לא יוציא את בני הישיבות מלימוד התורה!" גם בביטאונה של דגל התורה התייחסו לצו הביניים, וחשפו את שער יתד נאמן שיפורסם מחר: "התורה הקדושה תנצח".
יו"ר יהדות התורה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף הגיב על החלטת בג"ץ: "הצו שניתן בידי שופטי בג"ץ שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון וביזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כוח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך".
בדגל התורה הוסיפו: "הפגיעה בלומדי התורה, בישיבות ובחינוך התורני לא תעבור לסדר היום. בג"ץ והמערכת הפקידותית החליטו על מאבק כולל בלומדי התורה ובחינוך התורני והם חייבים להוכיח לכולם שהם בעלי הבית במדינה הזאת והם גם יחליטו עבורנו לאיזה קואליציה נלך. איך אפשר להוציא צו ביניים בתוך שעה, כשאדם מן השורה יכול להמתין שנים לפסיקה?. הכול מתוזמן. נדאג ללומדי התורה ולחינוך התורני ונשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו. "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
סיקור N12
- בג"ץ בצו ביניים דרמטי: מ-1 באפריל התקצוב לישיבות מופסק עבור תלמידים שחייבים בגיוס
- פרשני חדשות 12 על הצו הדרמטי של בג"ץ
יו"ר מפלגת נעם, סגן השר חה"כ אבי מעוז, הוסיף: "מתוך הברכה שמברכים אנו כל יום 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', ודווקא מתוך הערך התורני העצום שאני רואה בשירות בצה"ל, אני משוכנע שגם גזירת בג"ץ הנוכחית סופה להיבטל והתורה תמשיך להתקיים בנו ובזרענו עד עולם. יבושו ויכלמו כל הנותנים ידם לגזירה נוראה שכזאת על לומדי התורה בישראל".
חה"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד, הגיבה: "אני לא רוצה לחיות במדינה יהודית שלא תומכת באלה שתורתם אומנותם. מדינה שלא תומכת בתלמידי החכמים שמהופנטים מדף גמרא בכל יום מחדש, בכל שעה משעות היום, מגיל 3 עד גיל 99. אני לא רוצה לחיות במדינה יהודית שלא מבינה את החשיבות הרוחנית העצומה של לימוד התורה סביב השעון, של התורה עצמה".
המנהיג הליטאי הרב דב לנדו אמר הערב בעקבות פרסום הצו: "הישיבות הקדושות והכוללים שבהם הוגים בתורה ללא הרף וללא הפוגה, הם זכות הקיום שלנו כאן בארץ, וזה מה שמגן על כל היהודים בארץ ישראל מכל צריהם. ככל שירבו לומדי התורה בישיבות והכוללים תרבה ההגנה על כל יושבי הארץ, וחלילה להיפך, אם יתמעטו לומדי התורה, עלול לבוא רחמנא ליצלן קטרוג על כלל ישראל".
"כולנו יודעים שכאשר מסביב כל אויבינו, והקיום שלנו - בני אברהם, יצחק ויעקב כאן בארץ ישראל זה אך ורק בניסי שמים, ותורה היא זו שמגינה ומצילה, וחלילה שלא תקיא הארץ את יושביה, ואל תשימו ליבכם לכל מיני דיבורי הבל אחרים, כי ימינם ימין שקר. הקב"ה ייתן לכם סיעתא דשמיא להיות גדולי תורה ותחיו את חייכם על פי תורה, תכבדו את אלו שרוצים בטובתכם ויזכו לרוות מכם נחת".
גנץ: "אנחנו במלחמה קשה וצריכים חיילים, בג"ץ פסק היום את המובן מאליו"
יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ: "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם ייקחו חלק בזכות לשרת את המדינה.
בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".
הנושא הוא לא בג״ץ ולא היועמ״שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה.
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) March 28, 2024
בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים.
חה"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי, הגיבה: "על רקע החלטת בג"ץ חשוב להבין מה הייתה התוכנית שנרקמה. רה"מ ושותפיו החרדים ביקשו לדחות את הדיון בנושא גיוס בני הישיבות בישראל למרץ לא סתם. הכוונה הייתה להשלים עד אז את חוקי ההפיכה המשפטית, כולל פסקת התגברות, ואז לחוקק בדקה חוק קיצוני עם פטור מגיוס חרדי גורף לנצח - 'חוק יסוד לימוד תורה'".
"סעיף ההתגברות היה מאפשר לקואליציה פשוט "לדרוס" ולבטל כל החלטה של בית משפט שהייתה קובעת שנפגע פה ערך השוויון. וכן, 'להתגבר' גם על זכויות יסוד שהן שלנו, או שאין בסיס עובדתי ועוד", הוסיפה חה"כ פרקש הכהן. "התוכנית הזדונית הזו נעצרה וחיינו התהפכו בשל 7 באוקטובר, אבל חשוב לזכור גם היום שזה חלק קטן ממה שהייתה מעוללת לנו 'הרפורמה המשפטית'".
חה"כ גלעד קריב מהעבודה הגיב על דבריו של דרעי: "אות הקין היחיד הוא שרים ויו"רי מפלגות ששולחים את ילדינו ונכדינו לשדה הקרב בשעה שילדיהם ונכדיהם משתמטים מהגנת המדינה. קצנו בעזות המצח ובאובדן הבושה. מה שהיה לא יהיה".