ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר מסר לסיעות החרדיות, לפיו ידאג לפצות אותם רטרואקטיבית אם בג"ץ יחליט לשלול את תקציביהם - כך דיווחנו אמש (ראשון) במהדורה המרכזית.
הפיצוי שהובטח צפוי להגיע דרך הגדלת קצבאות האברכים בתקציב המדינה, או אולי אפילו קודם לכן. במהלך הזה נתניהו מתמרץ את החרדים להגיע להבנות בהקדם, ואילו לחרדים יש תירוץ להישאר בממשלה גם אם תקציב הישיבות יישלל.
כך או כך ייתכן שכל זה יידחה, ודווקא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להגן על בקשת הקואליציה לקבל דחייה עד סוף חודש יוני, זאת אם תהיה החלטת ממשלה עד סוף החודש שכוללת עקרונות ולוח זמנים לחקיקה. המילה האחרונה בעניין תהיה אומנם של בג"ץ, אבל בהחלט יכול להיות שהממשלה חייבת את הזמן הזה כדי לשרוד את המושב הנוכחי שכן ביולי היא כבר יוצאת לפגרת הקיץ.
לפני כשבוע הורה בית המשפט העליון למדינה להסביר תוך שלושה שבועות מה ההליך שבו יש להגיש הצעה לתקציב המדינה ומה רמת הפירוט הנדרשת. ההנחיה ניתנה בדיון בעתירה שהגישה קרן ברל כצנלסון יחד עם שישה ח"כים. העותרים ביקשו לחייב את הממשלה לספק לכנסת את מלוא המסמכים הדרושים להבנת הצעת תקציב המדינה, על רקע הדיונים על תקציב 2024 המתוקן בכנסת.
לטענת העותרים, רק בשבוע שעבר גילו חברי הכנסת כי למעשה חלק גדול מהרזרבות בתקציב המדינה לא מיועדות למקרה חירום, אלא כ"חניה" לצורך העברתם ככספים קואליציוניים נוספים למפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות.
ועדת הכספים אישרה לפני ארבעה ימים את הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2024 לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 תעמוד על 584.1 מיליארד שקל. בעקבות הוצאות המלחמה, תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 ב-70.4 מיליארד שקל, שהם תוספת של 14.55%.