ישיבת הממשלה על חוק הגיוס נדחתה; באוצר מתנגדים להצעה הנוכחית: "אין שינוי משמעותי של המצב הקיים"

נדחתה ישיבת הממשלה שתוכננה להתקיים ב-12:00 ובה היתה צפויה לעלות הצעת חוק הגיוס, לאחר שבשעות הבוקר קיים ראש הממשלה נתניהו מרתון שיחות עם שרים וח"כים בקואליציה. ברקע הדחייה עומד חוסר הסכמתה של משרד היועצת המשפטית לממשלה לנוסח ההצעה שדורשת כי תכלול יעדים מספריים והמשך העבודה מול אנשיה.

• האוצר: גיוס החרדים יצמצם את ימי המילואים ב-86%
• מה המחיר של העלאת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי?
• הקרב סביב צה"ל החדש שייקבע את עתיד המדינה

בנוסף, לנציגים החרדים יש השגות בעניין יעדי הגיוס ובשעה שבקרב שרי הליכוד יש ביקורת על כך שהחוק לא באמת מעודד גיוס חרדים.

אתמול שלח היועץ המשפטי של משרד האוצר מכתב הממפה את החורים בנוסח הצעת חוק הגיוס החדש. "עיון ראשוני במתווה מעלה חשש אמיתי כי אין בו שינוי משמעותי של המצב הקיים", כותב עו"ד אסי מסינג במכתב ששלח לייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה.

> לקריאת המכתב המלא <

למה זה חשוב

• באופן חריג הדרג המקצועי במשרד האוצר הודר מהדיונים על ניסוח הצעת חוק הגיוס, כפי שציין במסמך חריף שניסח ראש אגף התקציבים במשרד ונחשף לראשונה ב-N12.
• עמדת היועץ המשפטי באוצר מצטרפת לעמדת משרד היועצת המשפטית לממשלה ומפרטת את הליקויים בהצעת החוק הנוכחית ואת הבעיות ביישומה.

על הגדלת מספר המשרתים

• "יש להניח שמתווה זה אינו צפוי להביא להגדלה הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים ולצורך בהפחתת העלות הכלכלית רחבת ההיקף שהם צפויים להשית על המשק".
• "התנדבות בשירות הלאומי-אזרחי ובמסלולי שירות בגופי הביטחון שאינם צה"ל (לרבות גופי ביטחון הפנים) אינה צפויה להפחית עלות זו".

על השימוש ביעדי גיוס

• "ההצעה כלל אינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים ואינה מייצרת כלים שמאפשרים לייצר ודאות בנוגע לעמידה ביעדים האמורים ולהתבסס עליהם ביחס לתכנון חלופות לגיוס".
• "השימוש ביעדי גיוס במסגרת הניסיון להגדיל את גיוסם של הגברים החרדים לצה"ל נוסה מספר פעמים בעבר, ונחל כישלון".
• "על פי עמדת גורמי הביטחון והצפי הנדרש לגיוס, יעדים במתווה מדורג אינם מספקים מענה לצרכים הביטחוניים המידיים של מדינת ישראל, שכן נדרשת הגדלה מיידית של מצבת הלוחמים בצה"ל".

על סוגיית "גיל הפטור" מגיוס

• "ההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים והשתלבותם בשוק העבודה הביאה ליצירת דפוסים כלכליים המייצרים נזקים ארוכי טווח למשק הישראלי ולתוצאה של 'הפסד כפול' שבו חלק ניכר מהציבור החרדי לא גויס ולא השתלב בשוק העבודה".
• "יש לבטל את המונח 'גיל הפטור' באופן גורף ולהימנע מיישום של הסדרים המחייבים הימצאות בישיבה כתנאי לקבלת הפטור".

על הסנקציות הכלכליות בחוק

• "המנגנון המוצע לעניין יעדי גיוס במכסות, מעבר לכך שאינו מפורט ברמת יעדים, אין בו כדי להטיל כל מחויבות על הפרט, ולפיכך אינו מבטיח כי הסנקציה הכלכלית בהכרח תחול על הפרט".
• "סנקציה כלכלית כמוצע, בדמות הפחתת תקציב המוסדות התורניים כתלות בעמידה ביעדי הגיוס, נבחנה מספר פעמים בעבר, ונמצא כי אינה מספקת מענה לצורך בהגדלת היקף המתגייסים".

על ההשלכות הכלכליות

• מסינג מציין שבהצעת ההחלטה נכתב כי היא "לא רלבנטית מבחינת הנתונים הכלכליים והשפעה על משק המדינה". אלא שלדבריו, לסוגיה "יש השלכות כלכליות משמעותיות על מצב משק המדינה ועל התקציב".
• לפי מסינג, ההשלכות הכלכליות נובעות משלוש הצעות חוק שהממשלה מתעדת לקדם בהקשר לגיוס שירות החובה והמילואים וש"צפויות להביא להשפעות כלכליות מרחיקות לכת בהיבט התקציבי והמשקי, ולגידול ניכר בנטל הביטחוני המוטל על הפרט".
• לאור ההשפעה הכלכלית של הארכת שירות החובה והמילואים "מבחינה כלכלית רצוי לפעול על מנת לצמצם את הנטל המושת על המשרתים הקיימים ולבצע את המאמצים הנדרשים להרחבת היקף המשרתים באופן מידי".
• בתרחיש שבו יגויסו 10,000 תלמידי ישיבות חרדים, התועלת הכלכלית למשק תהיה כ-190 מיליון שקל לחודש וסך כולל של 6.7 מיליארד שקל לשירות צבאי מלא של שלוש שנים למחזור גיוס בודד. גיוס של כלל 63 אלף תלמידי הישיבות החרדים יניב תועלת כלכלית של 1.2 מיליארד שקל לחודש ושל 42 מיליארד שקל למחזור גיוס של שלוש שנים.