צו הביניים שבג"ץ הוציא הערב (חמישי) ולפיו החל מיום שני הקרוב מוקפאת התמיכה הכלכלית לתלמידי הישיבות המחויבים בגיוס, מכה גלים הן במערכת הפוליטית והן בחברה החרדית. העמדה שאימצו השופטים מחמירה מזו של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שביקשה בתגובתה לאפשר "תקופת הסתגלות זמנית" להשלכות הצו החדש ובעלת השלכות מיידיות.
"נאסר על המשיבים לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי ולא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה", נכתב. שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג הבהירו כי הצו ניתן בגין "עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר".
לקריאת צו הביניים הדרמטי של בג"ץ
N12 עושים סדר
מה משמעות הצו של בג"ץ?
הצו אוסר על העברת כספי תמיכה לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס, החל מ-1 באפריל. מדובר בכספים שהישיבות מקבלות עבור כל תלמיד, אלא שבשל פקיעת חוק הגיוס ביוני 2023 ופקיעת החלטת הממשלה בנושא ביום ראשון הקרוב, כבר החל מיום שני לא ניתן יהיה להעביר כספים עבור חלק מהתלמידים - אלה החייבים בגיוס. מדובר בתלמידים בני 18-24 שטרם הגיעו לגיל הפטור.
האם זה הפיך?
לא ניתן לערער על צו ביניים, אבל צריך להדגיש שמדובר בצו זמני שיחול עד החלטה אחרת. לכן, בג"ץ יכול לשנות זאת בהמשך בהתאם להתפתחויות. בנוסף, אם יועבר חוק גיוס חדש הוא יכול לשנות את המצב החוקי.
בכמה כסף מדובר?
מדובר בכ-400 מיליוני שקלים בשנה שיקוצצו. הישיבות מקבלות בשנה כ-1.7 מיליארד שקלים. עם זאת, כאמור, לא מדובר בכל הכסף אלא רק עבור התלמידים המחויבים בגיוס. הקיצוץ בתקציב הישיבות מוערך בסך הכול ב-7.5% מכלל תקציב הישיבות, כאשר נכון ל-2022 מדובר בתשלום חודשי של 386 שקל לתלמיד ישיבה רווק ו-693 שקל לתלמיד ישיבה נשוי (אברך).
מה קורה עכשיו?
הצו ייכנס לתוקפו החל מיום שני הקרוב וכספי התמיכה ייפסקו. בנוסף, החל מאותו תאריך, לפי תשובת היועמ"שית לבג"ץ, לא יהיה עוד בסיס חוקי לאי-האכיפה של חובת הגיוס והרשויות יצטרכו לפעול לגיוס 56 אלף תלמידי הישיבות.