כ-20 דקות לפני חצות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה אמש (רביעי) מבג"ץ הארכה של יום אחד במתן התשובה על העתירות שהוגשו על חוק הפטור מגיוס. בטיוטת תשובתה שהודלפה קודם לכן, היא מציינת כי בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את האפשרות שלא לאכוף גיוס חרדים, "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים". לדבריה, "בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין".
בהרב-מיארה הבהירה בטיוטה כי מאחר שהוראת השעה של הממשלה פוקעת בסוף החודש, החל מ-1 אפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, במצב זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו חייבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות.
"לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין", כתבה בהרב מיארה במסמך. "עם זאת, היועצת המשפטית סבורה כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש".
היועמ"שית הסבירה בטיוטה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא פקיעת החלטת הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים, והעובדה שלא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה - או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה", כתבה. "אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס".
אמש פרסמנו ב"המהדורה המרכזית" כי גורמים פוליטיים מעריכים שעסקה בין יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, לבין המפלגות החרדיות על בחירות בהסכמה בעוד חצי שנה בתמורה להארכת הפטור הקיים לחרדים מגיוס, עשויה לשוב לשולחן.הבעיה המרכזית היא חוסר האמון בין הצדדים ותקוות החרדים שעוד יימצא להם פתרון. במקביל, היועמ"שית בהרב-מיארה השיבה למזכיר הממשלה יוסי פוקס: "לא הוכחתם כיצד תביאו לקידום השוויון בנטל, לא הצגתם תשתית מקצועית מינימלית".
לקריאת תשובת היועמ"שית למזכיר הממשלה
מוקדם יותר הגיבה היועמ"שית בחריפות למכתב ששלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס לשרים, ובו האשים אותה ואת שר הביטחון יואב גלנט בכך שלא התקיימה הצבעה על חוק הגיוס. במכתב שחתום בידי המשנה גיל לימון נטען כי הצעת הממשלה "לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית".
לדבריה, "הצורך בתשתית מקצועית כאמור הוא משמעותי במיוחד מקום שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת בסדיר ובמילואים, ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסם של תלמידי ישיבה. על כן, עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה, לכל הפחות של יעדים, שיש בהם לתת מענה לחובת השוויון, ולצורכי הצבא בעת הזו".
במכתבו של פוקס, הוא כתב לשרים שלא תתכנס הישיבה שבה הם אמורים להצביע על מתווה החוק, אחרי שלא הושגה תמיכת הייעוץ המשפטי באף אחת מההצעות. לטענתו, "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה".
לשכת שר הביטחון יואב גלנט הגיבה למכתב של מזכיר הממשלה וטענה כי "ההאשמות שפורטו בו מגמתיות ושקריות". לפי הלשכה, "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותענה בחיוב בהמשך. בהתאם להנחיית שר הביטחון - אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון".
המתקפה על היועמ"שית הגיעה לאחר יממה של אי הסכמות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחרדים בנושא חוק הפטור מגיוס. שלשום הייתה אמורה להתקיים ישיבת ממשלה שבה היו אמורים השרים להצביע על חוק הפטור מגיוס, אלא שזו בוטלה בשל ההתנגדות הגורפת למתווה הקיים. כפי שפרסמנו שלשום ב"המהדורה המרכזית", האיום של יהדות התורה לעזוב את הממשלה בעקבות נוסח החוק - הוא שהוביל להחלטה על ביטול ישיבת הממשלה.
שלשום דרשה היועמ"שית בפגישה משולשת עם נתניהו ושר המשפטים יריב לוין יעדי גיוס מספריים בהחלטת הממשלה. במהלך הפגישה, ניסו השניים לשכנעה לתמוך בנוסח הקיים מפאת לחץ הזמן. במהלך הפגישה אמר נתניהו שהיעד שהוא תומך בו הוא גיוס של 2,500 חרדים בשנה, אולם לאחר מכן בלשכתו הכחישו את המספר וטענו כי זה המצב כיום.