בג"ץ קבע הערב (רביעי) ברוב של שישה מתוך 11 שופטים כי יש להורות על דחיית תחולתו של תיקון מס' 12 ל"חוק-יסוד: הממשלה" בעניין הסדר נבצרות ראש הממשלה, כך שלא יחול מהכנסת הנוכחית - אלא רק מהכנסת הבאה. מרבית שופטי הרוב קבעו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת ומהווה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
הנשיאה הפורשת אסתר חיות קבעה כי מדובר ב"תיקון פרסונאלי מובהק המהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וכי הדרך לרפא את הפגם החוקתי שנפל בו היא בדחיית תחולתו לכנסת הבאה". לדבריה, "תחולתו המיידית של התיקון, האופן שבו הוצג על ידי יוזמיו ותומכיו, עיתוי הגשת הצעת התיקון, קצב השלמת חקיקתו וכן תוצאותיו הנורמטיביות – מלמדים בהצטברותם כי עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן לא היה רק המניע ('הטריגר') לחקיקת התיקון, אלא גם ההצדקה הדומיננטית לחקיקתו במועד שבו הוא נחקק".
ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן כתב כי "(התיקון) נעשה על מנת לשרת תכלית פרסונלית ברורה ומובהקת - לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות שהוטלו עליו בהסדר ניגוד העניינים ולמנוע דיון בבית המשפט בשאלת נבצרותו. כוחה הרם ביותר של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת - לכונן את הסדרי החוקה הישראלית, גויס לצורך קידום עניינו האישי של ראש הממשלה".
השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, שיגר אזהרה לעמיתיו ולכנסת: "אינני סבור כי התיקון עונה להגדרה של חוק פרסונלי. לא ניתן לאתר בו 'קווי פיסול' חריגים, או מלאכה 'כירורגית' בגופו של הסדר קיים, המעוררים חשד כי 'נתפר' למידותיו של פרט מסוים. ניטיב לעשות אם נתרום את חלקנו לשבירתו של 'המעגל השוטה', בדרך של אימוץ גישה מרוסנת, מאופקת, מעוררת אמון. בד בבד, הכנסת נקראת לעשות את המוטל עליה, לאלתר: לכונן את חוק-יסוד: החקיקה. אין מנוס. האזעקה נשמעת. בנפשנו הדבר".
השופט אלכס שטיין, גם הוא בדעת מיעוט, אמר כי "החוק נושא דיוננו משפיע, בעת הזאת, על מצבו של אדם אחד בלבד: ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו. לטעמי, תוצאה זו אינה הופכת את החוק לפרסונלי. זאת, מאחר שלממשלה אין שני ראשים: בראשה יכול לעמוד אדם אחד בלבד. החוק נושא דיוננו חל אפוא על מר בנימין נתניהו בכושרו כראש הממשלה, ולא בשל היותו בנימין נתניהו".
השופט יצחק עמית כתב כי "התיקון לחוק היסוד טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש, הן במניע והן בתכלית". השופט אלרון, בדעת מיעוט, אמר כי "בהתבוננות ארוכת טווח, גישה המבקשת להוסיף לבית המשפט סמכויות מסמכויות שונות מובילה לטשטוש הגבולות המגדרים את כוחו ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. טשטוש זה עשוי בהחלט להביא לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט".
שר המשפטים יריב לוין ביקר בחריפות את פסיקת בג"ץ, ואמר כי "החלטת שופטי העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
חוק הנבצרות הוא בעצם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שעוסק בתנאים בהם ניתן להוציא לנבצרות ראשי ממשלה. את התיקון לחוק העבירה הקואליציה הנוכחית במהירות בתגובה לעתירה שביקשה להוציא לנבצרות את ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותו תיקון בעצם ביטל את האפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות מטעמים שקשורים לעניינים פליליים.
התיקון לחוק קובע שניתן להוציא את ראש הממשלה לנבצרות מטעמים רפואיים בלבד - ורק ברוב גדול בממשלה, בשונה מהחוק הקודם שלא קבע את התנאים לקביעת נבצרות. כך, למעשה, התיקון מנטרל את האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בידי גורם אחר, כמו היועצת המשפטית לממשלה למשל. דחיית תחולת חוק הנבצרות נחשבת צעד מינורי יותר מאשר ביטול חוק יסוד מבחינת בית המשפט.
החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-23 במרץ, והדיון הראשון בבג"ץ בעניינו נערך ב-3 באוגוסט בהרכב של שלושה שופטים, שהחליטו שיש לדון בעניין בהרכב מורחב של 11 שופטים. ב-28 בספטמבר הוציא בג"ץ צו על-תנאי בעתירות, וביקש מהממשלה והכנסת להתייצב בדיון ולטעון מדוע אין לדחות את תוקף החוק לכנסת הבאה. הצו הוצא ביחס לאפשרות של דחיית תחולת החוק למועד מאוחר יותר ולא לביטול החוק בכלליותו.
ההרכב המורחב, בראשות נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות, דן בנושא במשך שמונה שעות. במהלך הדיון טענה הנשיאה חיות כי "אם כל החוק הזה תפור לחליפה של ראש הממשלה - יש בעיה". מנגד, עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג בדיון את נתניהו, טען כי "החשש מהעתירות לגבי רה"מ הספציפי הזה, הוא החשש שהעותרים רוצים להוביל את המדינה למצב שבו יש פגיעה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה. היועמ"שית אומרת את זה, לא אני".
עמדת היועצת המשפטית לממשלה
לפני שהוצא צו על-תנאי, היועצת המשפטית לממשלה סברה שיש לבטל את החוק. אולם, לאחר שהאפשרות הזו ירדה מהפרק, בהרב-מיארה השיבה שלפחות ראוי לדחות את תחולת החוק "לכל הפחות לכנסת הבאה". לדבריה, "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי".
עמדת ראש הממשלה נתניהו
ראש הממשלה נתניהו הגיב בשבוע שעבר, באמצעות עורך דינו, וטען שלבג"ץ אין סמכות להתערב – אף לא באמצעות דחיית התחולה של החוק. לדבריו, דחיית התחולה "משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני".
"עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה - שווה לקולו של כל אזרח אחר", נאמר מטעמו.
הרכב השופטים
הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת ענת ברון, השופט דוד מינץ, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין.