בתום הדיון בבית המשפט העליון, בג"ץ הוציא הערב (שני) צו על תנאי למדינה ובו דרישה לנמק מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות, וכן מדוע מתוקצבות הישיבות החרדיות, למרות שחוק הגיוס פקע. נוסף על כך, בג"ץ הוציא צו ביניים שלמעשה מקפיא מצב - תלמידי ישיבות שעתידים להתגייס, לא תופחת תקופת השירות שלהם, "או כל תקופה רלוונטית אחרת", לשון צו הביניים.
נזכיר כי חוק הגיוס פקע כבר בחודש יולי, אך הממשלה העבירה החלטה זמנית שלפיה עד 31 במרץ לא יינקטו צעדי אכיפה, ובינתיים יקודם חוק גיוס חדש. הצו על תנאי של בג"ץ למעשה מכוון גם לאותה החלטה של הממשלה, ומעביר למדינה את הנטל לנמק מדוע לא תבוטל. על המדינה להשיב לצווים על תנאי עד 24 במרץ 2024.
על רקע הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בירושלים, מאות חרדים הפגינו אחר הצוהריים בבירה נגד האפשרות שההחלטה של הממשלה תבוטל בעקבות הדיון בבג"ץ. המפגינים חסמו את הכניסה והיציאה מהעיר. במקביל, מחוץ לבית המשפט נערכו כמה אירועי מחאה בדרישה לשוויון בנטל, על רקע המלחמה בעזה. בין השאר הגיעו מאות מוחים מטעם תנועת "אחים לנשק" וערכו מיצג של "מסע אלונקות".
הטענות שעלו בדיון
מ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, הבהיר בדיון שלא מונחת כאן עתירה נגד חוד הגיוס, אלא נגד ההחלטה המסוימת שקיבלה הממשלה: "אנחנו לא בסיטואציה שיש חוק שצריך לבדוק את חוקיותו. אנחנו בסיטואציה שבה יש טענה בעלת משקל של ממש שלפיה אי אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה הזאת, וכל הסדר צריך להיות בחקיקה ראשית".
עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות שייצג את המדינה הסביר בדיון: "היועמ"שית, על אף הקשיים המשפטיים של השוויון והלכידות החברתית, אפשרה לממשלה לדחות את הגיוס לתקופה מסוימת כדי לאפשר לה לממש את המדיניות שלה לחוקק מתווה חדש ושבתקופה שבין לבין הצבא לא ישקיע משאבים גדולים לריק".
מנגד, עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אחת מהעותרות שייצגה את ארגון "אימהות בחזית", אמרה: "הממשלה מנסה להציג כאילו זו רק החלטה טכנית, היא משנה באופן מהותי את המצב. יש 12 אלף דחויי שירות, מה אנחנו כבר מבקשים? שיתחילו בשלב הראשון עם אלף".
יצוין כי בנושא תקצוב הישיבות, ציינה היועמ"שית כי לאחר פקיעת ההחלטה הנוכחית, כלל לא ניתן יהיה להעביר תמיכות עבור תלמידים שלא יגויסו.