ד"ר מינה צמח פרצה לתודעה כסופרסטאר בשנת 1977, כשהייתה הסוקרת היחידה שחזתה את ניצחון הליכוד, כשכל השאר - כולל קודש הקודשים, מדגם הטלוויזיה של חנוך סמית - חזו אחרת. בגיל 88 היא עדיין מגיעה כל יום לעבודה, למכון המחקר, "מדגם".
היא נולדה בתל אביב, וב-88 שנותיה עד כה היא ראתה את כל המלחמות והמאבקים, ממלחמת השחרור דרך רצח רבין ועד ההפיכה המשטרית ו-7 באוקטובר. "אני זוכרת שלפני כמה שנים, כשמישהו אמר 'זה בעיה לדמוקרטיה', אמרתי מה, השתגעתם? מדינת ישראל היא דמוקרטית, אין שום חשש שזה ישתנה", היא נזכרת.
למה לה סטטיסטיקה עכשיו
למעשה, הגעתה של צמח לתחום הסטטיסטיקה קרתה עוד בעודה ילדה. "הדחקתי הרבה זיכרונות, מהתקופה של המחלה של אבא שלי, כי אבי נפטר כמה חודשים לפני בת המצווה שלי", היא מספרת. כדי לפרנס את המשפחה, אמה הלכה לעבוד כספרנית ומינה עזרה לה בתור ילדה. היא מתארת, "היא הייתה מביאה הביתה כזאת חבילה של שלוש מאות כרטיסים והייתי יושבת בלילה וכותבת על הכרטיס של הספר את השם של הילד".
כמי שמגיל 12 עושה סטטיסטיקה - ניתן לומר שצמח תמיד הקדימה את זמנה. היא הייתה אלופת תל אביב בריצת 60 מטר עם תוצאה מדהימה של 8 שניות, ואת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ייל היא עשתה על מודלים מתמטיים בקבלת החלטות, תחום חם מאוד היום - רק שהיא נכנסה לזה ב-1962. המרצה שלה בייל לשיטות מחקר היה לא אחר מסטנלי מילגרם - האיש מאחורי מחקר הציות שזעזע את העולם בתחילת שנות ה-60, ועליו מבוססים הספר והסרט "הנחשול".
הכניסה למחקר שימושי
בגיל 29, עם הדוקטורט מייל, היא חזרה לישראל והייתה בין מקימי החוג לתקשורת הראשון בארץ. באותן שנים רק בדקו במעבדה, בניתוק אקדמי שחירפן אותה. "יום אחד הזמינו את אליהוא כ"ץ ואותי למשרד החינוך, היו אז בשכונת התקווה מלא חראקות, ומשרד החינוך הזמין אותנו לשאול מה אפשר לעשות כדי להשפיע עליהם. אז אמרנו, 'אנחנו עושים מחקרי מעבדה, אנחנו לא יודעים איך זה עובד בשדה'". היא ממשיכה, "יצאתי משם, אמרתי, אליהוא, אני עוזבת את האוניברסיטה והולכת למחקר שימושי".
כפי שתיארה זאת בעבר יונית לוי, בכל הקשור לעבודתה, מינה היא בונקר - היא לא תגיד שום דבר. שעה לפני המדגם, מינה מסתגרת בחדר שלה עם המחשבון המיתולוגי שלה, עושה את החישובים האחרונים, ואז מגיע הרגע הזה שנראה כמו נצח, היא צועדת אל תוך האולפן עם הדף.
בבחירות 99' קיבלה צמח טלפון מפתיע. "הנשיא קלינטון רוצה לדבר איתך", נאמר לה. היא מספרת, "ידעתי שני דברים. אל"ף, אין לי דקה לדבר איתו כי אני צריכה להכין את התחזית, בי"ת, אני יודעת מה הוא רוצה לדעת. וגימ"ל, כיוון יש לי כבר. אז פשוט אמרתי לו, 'תגיד לו שהוא יכול להיות מרוצה. שלא ידאג', ובזה נגמרה כל השיחה. מאז הוא לא צילצל אלי יותר".
"אי אפשר, לפחות עכשיו, לדבר על אחדות"
לא מזמן רצתה לכתוב מחקר על הדרך להגיע לאחדות בעם; הדוקטורט שלה הוא לא בסטטיסטיקה אלא בשינוי עמדות והתנהגות, "חשבתי מה יכולים להיות המכשולים בפני אחדות בעם. חשבתי שכשאני אלמד את המכשולים, אז אני אחשוב אם אנחנו יכולים להתגבר על זה. כשסיימתי לציין את המכשולים, אז אמרתי - אני לא חושבת שאפשר להתגבר על זה".
לדבריה, המכשול הראשון הוא חילוקי דעות עמוקים בין שמרנות דתית לבין ליברליזם חילוני, דבר שלא יירד מהפרק בעתיד הקרוב. המכשול השני הוא שעמדות נוטות להגיע בחבילות, ומי שימני, למשל, נוטה להיות גם מאמין וגם שמרני, והחבילות האלה לא נפתחות בקלות. המכשול השלישי הוא הדיסוננס הקוגניטיבי: אנשים מחפשים רק את מה שמתאים להם בתקשורת, כדי לא לעורר את הדיסוננס הקוגניטיבי. באופן זה, לדברי צמח, אנשים לא מכירים את העמדות של האחרים. המכשול הרביעי הוא משחק סכום אפס: רק מעטים מוכנים להגיע לפשרה עם הצד השני, הרוב רוצים את הכל.
החיים שמעבר למחקרי הבחירות
מלבד האהבה לסטטיקה, שתי אהבות סוערות היו לה. פרופסור עדי צמח, אבי בנה אריאל, ד"ר למשפט בין-לאומי שמחלק את חייו בין ישראל לווייטנאם, שם גם גדלים שני הנכדים שלה ואליעזר ז'ורבין, זוגיות שנמשכה עשר שנים והתחילה בכלל בהצעת עבודה במכון דחף, אבל בהתחלה מינה לא רצתה לעבוד אצל מי שהמציא את סיסמת הליכוד ואת הקמפיין שהוביל למהפך.
חמש שנים עברו מאז שהונאה מאורגנת חיבלה במדגם הקלפיות שלה, וצמח הודיעה שלא תעשה יותר סקרי בחירות. מאז כבר ראתה ארבעה משדרי בחירות מהבית. "חששתי מאוד שאני ארגיש רע מאוד, ופתאום אני שוכבת לי ככה על המיטה מול הטלוויזיה ורואה את זה בשקט. הייתי שלמה עם עצמי שסיימתי עם מחקרי בחירות".
למרות שעזבה את תחום הסקרים, היא רואה את הסקרים בערוצי התקשורת - ואומרת ללא ספק שמצבו של נתניהו השתנה: "זה כנראה לא עובד יותר". "המצביע הישראלי הוא כבר הרבה פחות רגשי", היא מסבירה. "יש קבוצה מסוימת, אני לא מבטלת אותה. החלק שלהם הולך וקטן, ועם הגיל הם גם נעלמים די הרבה. החלק של המצביעים הרציונליים הולך וגובר".
הסקרים מראים בעקביות פער עצום למפלגות האופוזיציה וקריסה של הקואליציה. האם פער כזה יכול בכלל להיסגר? האם פער כזה נסגר אי פעם? "ב-81', אחרי הפצצת הכור האטומי, היה פער ענק לטובת הליכוד כמובן, והתוצאה בסוף הייתה תיקו", מספרת מינה על מערכת הבחירות ההיא שהייתה אלימה, קשה ומלאה במתחים עדתיים. הפער נסגר, והליכוד אומנם ניצח אבל בהפרש זעיר של עשרת אלפים קולות. "מספיקה טעות אחת בשביל לסגור פער כזה", קובעת ד"ר צמח.
עכשיו יש לה ספר חדש עם ד"ר ורדה מילבאואר, שמאגד מחקרים על הנשים החרדיות. ההשערה הייתה שעכשיו, כשיותר חרדיות הולכות ללימודים אקדמיים ומתחככות בעולם החילוני, הן יביאו למגזר יותר ליברליות, יותר ישראליזציה, שיניעו תהליך של שינוי. אלא שההשערה לא התאמתה. צמח מרחיבה כי היא מצאה כי הן שבעות רצון מאוד מהחיים שלהן.
מדבריה של צמח עולה שדבר נוסף שלא יקרה הוא שהחרדים יתגייסו לצה"ל. "חשבנו שדרך הנשים, שהן פתוחות לעולם החיצוני ואיכפת להן מאוד מהחינוך של הילדים שלהן, ההשערה שלנו הייתה שדרך זה הם יפרצו ויחול שינוי", היא מסבירה. אלא שההשערה הזו גם לא התאמתה. היא מפרטת, "הם נשארים סגורים כמו שהם בחברה שלהם, אני לא רואה שיסכימו. הם לא יתגייסו. על זה הן לא תילחמנה עם הרבנים".