הממשלה דחתה היום (שני) את הערר שהגיש השר טרופר על החלת דין הרציפות להצעת חוק הגיוס של גנץ מהממשלה הקודמת, והכנסת צפויה לאשר את דין הרציפות. גלנט זעם על השרים: זה קרקס פוליטי. גנץ: במקום לגייס מנסים לקנות זמן. החוק לא יעבור - והאחראי לפגיעה הזאת בביטחון הוא רה"מ.
לפני כשבועיים הודיע רה"מ נתניהו שהחליט לקדם את חוק הגיוס שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, חוק שיזם השר גנץ תחת ממשלת בנט-לפיד. לפי אותו מתווה, גיל הפטור יירד מ-26 ל-21 למשך שנתיים, ויעדי הגיוס יגדלו במהלך השנים.
לאחר אמירותיו הברורות על חוק הגיוס אתמול, גלנט הגיע לישיבת הממשלה והביע את התנגדותו גם לערר של גנץ וטרופר - וגם לחוק שמקדם נתניהו: "אי אפשר לקבל את הערר הפוליטי כשם שאי אפשר להחיל את דין הרציפות הפוליטית". שר הביטחון כינה את הדיון "קרקס פוליטי" ואמר לשרים: "במקום שהממשלה תקדיש שעות להגעה להסכמה עבור הלוחמים, אנחנו יושבים כאן שעות ומתווכחים עבור המצביעים. נדמה לי ששכחתם עבור מה קמה ממשלת האחדות, אז תנו לי להזכיר לכם: עבור המלחמה, לא בשביל הבחירות".
יו"ר המחנה הממלכתי,השר בני גנץ, הוציא הודעה לאחר הישיבה: "הדיון היום היה הוכחה כואבת שבקרב שרי הממשלה פוליטיקה קודמת לביטחון ישראל. במקום לגייס לשירות - מנסים לקנות זמן. במקום להירתם למאמץ המלחמתי - מתלכדים למען שיקולים קואליציוניים. החוק הזה לא יעבור בכנסת, לא יעבור את בג"ץ, והכי חשוב - לא יעבור את הציבור. והאחראי לפגיעה הזאת בביטחון הוא ראש הממשלה".
לאחר הודעת נתניהו, גורמים במפלגות החרדיות הבהירו תחילה שלא היו חלק מהעניין, וטענו שזה "מהלך של נתניהו ומזכיר ממשלתו פוקס". גם השר גנץ תקף: "ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה".
הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד גם כן להחלת דין רציפות על ההצעה. במכתב ששלח ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, לשר המשפטים יריב לוין נכתב כי המציאות עמה מתמודדים המדינה וצה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק הקודמת, לרבות לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית. עוד הובהר כי הסדר גיוס אינו יכול להתקבל בהתעלם מצרכי הביטחון, ממערכת הביטחון מהשלכותיו הכלכליות והשלכותיו על הציבור.
בשל התנגדות היועמ"שית, עורכי הדין הפרטיים דורון טאובמן וירון ליפשס מייצגים את המדינה בעתירות בעניין חוק הגיוס. טאובן וליפשס כתבו כי "מתן פטור גורף משירות של בני הישיבות יוביל בהכרח להתנגשות עם הציבור הכללי. מאידך גיסא, הצעות שונות העולות בשיח הציבורי כגון 'גיוס כל החרדים' או 'מיון לומדי התורה בבקו"ם' או 'מכסת לומדי תורה' - אף הן הצעות לא מעשיות אשר יובילו בהכרח להתנגשות עם הציבור החרדי".