חילופי האשמות בין רה"מ בנימין נתניהו והשר בני גנץ, לאחר שאמש (שלישי) נשא גנץ הצהרה לתקשורת, שבה העביר ביקורת חריפה על התנהלות הקבינט ותהליך קבלת ההחלטות שמתבצע שם. אתמול בשעות הערב המוקדמות הגיב נתניהו לדבריו, ואמר על גנץ כי הוא "טועה לחשוב שפקידי הרשות שהחליפו את אנשי החמאס הם שיביאו לניצחון", עוד הדגיש רה"מ כי "אין תחליף לניצחון מוחלט".
האמירות של נתניהו הכעיסו את גנץ שענה מצידו כי רה"מ עסוק בהמצאות ובדברים שלא נאמרו. אחרי השעות האחרונות ניתן להעריך שמערכת היחסים בין השניים מתוחה מתמיד. השר יודע שלפניו מונחת האפשרות לעזוב את הממשלה יחד עם חברי מפלגתו, גם כשהלחימה ברצועה עדיין לא הסתיימה. מהן הנסיבות שבהן אפשר להעריך כי גנץ יבחר להישאר - ובאילו לעזוב?
בהצהרתו מוקדם יותר תקף גנץ ואמר ש"בגלל גרירת רגליים איבדנו זמן לפירוק משילות חמאס, מה שגם מאפשר ליכולות ארגון הטרור לחזור", וכי "מטרות המלחמה נפגעות". בנוסף, העביר השר ביקורת חריפה בשורה של נושאים, ובעצם בכל אחת מהסוגיות המהותיות שעל הפרק: בין אם הוא מתייחס לסוגיית החטופים, היום שאחרי, הסיוע ההומניטרי, השיח בכנסת והנורמליזציה.
גנץ בעצם מסמן את הנורמליזציה כיעד המרכזי. לכן, ניתן להעריך בזהירות כי אם הוא יגיע למסקנה שישראל בדרך לעסקת חטופים נוספת, שאחריה תפנה לנורמליזציה - הוא יישאר כשר בממשלה. אולם אם הדברים יתקדמו בכיוון ההפוך, יכול להיות שנראה את חבר הקבינט הבכיר עוזב - גם כשזה אומר שאת השלבים הבאים במלחמה תעשה הממשלה בלי המחנה הממלכתי.