מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמנתק את המגע של ישראל עם סוכנות אונר"א לפליטים פלסטינים. החוק אוסר על כל גורם ישראלי לשתף פעולה עם הארגון ומבטל את ההזמנה שניתנה לו לפעול בכל תחומי מדינת ישראל.
ראש אונר"א פיליפ לזריני התייחס לחקיקה וכינה אותה "עונש קולקטיבי שצריך להדאיג את כל העולם". לדברי לזריני, "הבעיה הפלסטינית לא תיעלם, היא רק תעמיק, בדגש על הפליטות. סוגית הסיוע ההומניטרי ואונר"א כספק העיקרי של חינוך ביהודה ושומרון, מעניקה מסגרות ל-650,000 נערים ונערות". לטענת לזריני, ישראל מפירה את התחייבויותיה לאו"ם.
ח"כ רון כץ, יוזם החוק אמר: "היום עשינו היסטוריה במדינת ישראל. הוכח מעל לכל ספק שארגון אונר"א לקח חלק פעיל ב-7 באוקטובר – ברצח, בחטיפה. עבדנו קשה שהחוק הזה יעבור בתמיכה רחבה. היום ישראל אומרת לא עוד להסתה של אונר"א. מהיום ישראל אומרת באופן הכי ברור – אונר"א לא תדרוך במדינת ישראל ואף גורם רשמי במדינת ישראל לא יבוא במגע עם אונר"א".
ח"כ יוליה מלינובסקי: "הנוסח של החוק מסדיר את היחסים של ישראל עם הארגון הזה. בשנת 1967 הזמנו אותם, עכשיו אנו אומרים להם שלום ולא להתראות. נבחרי הציבור עושים את זה ברוב מוחץ. זה היה צריך להיעשות הרבה קודם לכן".
משמעות החוק ולוח הזמנים של ישראל
לפי הצעת החוק הזמנת אונר"א, בהסתמך על חילופי האיגרות בין ישראל ובין אונר"א משנת 1967 העוסקות בהקלות של ממשלת ישראל ביחס לתפקידה של אונר"א – תפקע. מהרגע שאושר החוק, לישראל יש שבוע להודיע לאו"ם שהיא מפסיקה לממש את חלקה באיגרת, ובכך ישראל מפרה הסכם שלה עם האו"ם.
לאחר מכן תיכנס המדינה לתקופת הסתגלות של שלושה חודשים, שבמהלכה תתנתק מאונר"א. בתום שלושת החודשים כל גורם במדינת ישראל, בין שמדובר ברשות או בישות מדינית, אישים רשמיים או גורמים רשמיים, יהיו אסורים לבוא במגע עם אונר"א. הסוכנות תצטרך כעת למצוא דרכים חלופיות לפעול ביהודה ושומרון.
לאונר"א יש 13 אלף עובדים בשטחי יהודה ושומרון ובעזה, חלקם פלסטינים וחלקם דיפלומטים של האו"ם שנעים על בסיס דרכון דיפלומטי, שישראל לא תוכל להנפיק להם יותר.
אונר"א הייתה בעבר זכאית להקלות והיתרי מס מישראל והיא עוסקת בין השאר בהעברת ציוד לבתי ספר ביהודה ושומרון וירושלים דרך נתב"ג. כעת הסוכנות תצטרך למצוא מנגנון להעברת הציוד בדרך אחרת. הסוכנות היא הספקית הראשית של החינוך בשטחי הרשות הפלסטנית, ובעקבות החקיקה אלפי נערים פלסטינים עלולים למצוא עצמם ברחובות.
מאז תחילת המלחמה צה"ל והשב"כ חשפו מבנים ומתקנים אזרחיים השייכים לסוכנות שחמאס השתלט עליהם וניצל אותם לתועלתו. כמו כן, התגלו אנשי חמאס שהופיעו כבעלי משרות ברשימות אונר"א. רגע שפל נרשם כאשר התברר שעובד סוציאלי של אונר"א חטף לרצועת עזה את גופתו של יונתן סמרנו ז"ל שנמלט מהמסיבה ברעים לקיבוץ בארי, שם נרצח.
קובי סמרנו, אבא של יונתן סמרנו ז"ל, הגיב על אישור החוק: "ברוך השם, אחרי מלחמה לא פשוטה ובעזרת אנשים ציונים טובים שאהבת הארץ אצלם במקום הראשון, הצלחנו להעיף את הגוף שהעמיק את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיה לחממת גידול מחבלים, גוף שהשתתף בטבח הארור, בחטיפת אזרחים וגופות, אונס בנותינו, רצח ילדים וזקנים, החזקת חטופים בכפייה והתעללות בהם".
סמרנו הוסיף כי "זהו צעד קטן בניצחון של הטוב על הרע. זאת היסטוריה של ממשלת ישראל להעיף את האנשים שנהנו להשאיר אזרחים כפליטים 5 דורות. בעזרת השם נמשיך לנצח את אויבינו בכל החזיתות ונשיב את כל החטופים לשיקום ולקבורה".
המליאה אישרה קודם לכן בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. לפי הצעת החוק, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטח הריבוני של מדינת ישראל. 92 חברי כנסת תמכו בהצעה, בעוד 10 התנגדו. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה.
המשמעות המעשית של החוק של חברי הכנסת בועז ביסמוט, שרן השכל וחנוך מילביצקי נוגעת בעיקר לפעילות של סוכנות הפליטים הפלסטינים במזרח ירושלים.