הכרעה דרמטית בבג"ץ הפטור מגיוס: שופטי בג"ץ הכריעו היום (שלישי) פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות. תשעת השופטים הסבירו כי אין מסגרת חוקית שלפיה המדינה יכולה להבחין בין תלמידי הישיבות ובין יתר המיועדים לגיוס. עוד קבעו השופטים כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
לקריאת תקציר פסק הדין של בג"ץ - לחצו כאן
"בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ-8 חודשים", נכתב בפסק הדין. "הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימה לסוגיה זו".
קונצנזוס של ממש נרשם בקרב כל תשעת השופטים - עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. כולם חתמו על נוסח ההחלטה שאותו כתב ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון השופט עוזי פוגלמן. מדובר במהלך חריג, שכן בדרך כלל גם אם כל השופטים מחזיקים בעמדה דומה, בדרך כלל חלקם לפחות מוסיפים משלהם על נוסח ראש ההרכב. במקרה הזה כאמור, כולם חתמו על הנוסח של פוגלמן.
צוללים אל נימוקי השופטים
השופטים כתבו כי "טענת הממשלה כי הפוקד (קצין בצה"ל האחראי על הגיוס) רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון".
"אין דומים צורכי הצבא בימי שגרה, לצורכי הצבא בימי מלחמה", המשיכו. "עמדתה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי נוכח ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית במגוון זירות קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. הממשלה עצמה ומערכת הביטחון קיבלו שורה של החלטות שמלמדות על הצורך האמור. החלטתו של הפוקד לא יכולה להיות מנותקת מהאמור לעיל, ועליה לשקף את המציאות הביטחונית שבה אנו מצויים בימים אלה ממש".
סוגיית מספר המתגייסים
למרות הקביעה הנחרצת, השופטים נמנעו מלהחליט כמה תלמידי ישיבות על הממשלה לגייס. הם התייחסו למספר המגויסים האפשרי שאותו קבעה היועמ"שית, אך הדגישו שאין זה המקום לדון בו. "היועמ"שית עדכנה כי רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה (זאת, בנוסף למספר החיילים שהיו מתגייסים בממוצע בשנים עברו מציבור זה)", כתבו.
הם הוסיפו: "העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תוכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי".
סוגיית מימון המוסדות התורניים
השופטים הוסיפו כי פועל יוצא של המסקנה כי לא קיימת מסגרת נורמטיבית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות, הוא כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות גבוהות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין.
השופטים הסבירו: "זאת, נוכח הזיקה ההדוקה שבין מבחני התמיכה לבין מסגרת נורמטיבית שמאפשרת פטור מגיוס, ונוכח הוראות מבחני התמיכה עצמן, שקובעות כי תנאי סף להעברת תמיכה עבור תלמיד ישיבה הוא קיומו של פטור או דחיית שירות כדין".
השופטים קבעו כי המועד שבו לא ניתן עוד להעביר את כספי התמיכות הוא מיום 1.4.2024 – מועד פקיעתה של החלטת ממשלה 682. "סעד זה מאזן בין הפגיעה שתיגרם למוסדות התורניים מצד אחד, ובין חומרת אי החוקיות בנסיבות העניין", סיכמו.
הדיון, הרקע לעתירה - ואיך הגענו עד הלום
בדיון שנערך בתחילת החודש בהרכב מורחב של תשעה שופטים, נציג הממשלה עו"ד דורון טאובמן סירב להשיב לשאלות השופטים אם הממשלה מתנגדת לגיוס 3,000 תלמידי ישיבות ורק אמר כי "נושא זה הוא לשיקול דעת הפוקד (קצין בצה"ל האחראי על הגיוס בפועל)". מנגד, נציג היועמ"שית, שיוצגה בנפרד מהממשלה, אמר שעמדה זו של הממשלה היא "גלגול אחריות" וכי "היא מנוגדת לדין".
בג"ץ הורה על ביטול חוק הגיוס האחרון עוד ב-2017, אך מועד פקיעתו נדחה כמה פעמים לבקשת המדינה, עד שפקע סופית ביוני לפני שנה. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב ולדחות את הקץ. היא העבירה החלטה שקובעת כי הרשויות השונות יימנעו מצעדי אכיפה בזמן שיקודם חוק גיוס חדש. עם זאת, החלטת הממשלה פקעה גם היא בסוף מרץ.
בשלב הזה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הבהירה שאין עוד בסיס חוקי להימנע מגיוס תלמידי הישיבות אחרי מרץ, ועל כל רשויות המדינה לפעול לגיוסם. בנוסף, בג"ץ הוציא צו ביניים המורה להקפיא את כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס. העתירות בעניין גיוס החרדים שנידונו, הוגשו בכלל לפני כמעט שנה עם פקיעתו הסופית של החוק. לטענת העותרים, המדינה אינה יכולה להימנע מגיוס תלמידי הישיבות משעה שהחוק אינו בתוקף.