היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה השיבה היום (חמישי) על בקשת הממשלה לייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס. במכתב למזכיר הממשלה ציינה בהרב-מיארה כי הממשלה טרם הציגה את עמדתה בעניין גיוס בני הישיבות, ולפיכך לא ניתן לבחון את הבקשה.
עוד כתבה בהרב-מיארה: "לא ברור ביחס לאיזו עמדה מבוקש מתן אישור לייצוג נפרד, וממילא לא ברור על סמך מה כתבת כי 'אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה לעמדת הממשלה".
היועצת המשפטית לממשלה חזרה על עמדתה כי החל מ-1.4 אין עוד מקור סמכות חוקי למתן פטור גורף של תלמידי ישיבות מגיוס לשירות צבאי, וכי על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם. "התפיסה העולה במכתבך, שלפיה הממשלה יכולה בינתיים להימנע מגיוס בני ישיבות, למרות שאין מקור נורמטיבי לכך, אינה מעוגנת ביסוד משפטי", כתבה למזכיר הממשלה.
מוקדם יותר היום התייחס שר הפנים משה ארבל (ש"ס) לסאגת הגיוס וטען, בהתבטאות חריגה, כי יש לכל הפחות 1,500 חרדים שיכולים להתגייס מדי שנה, ושאחרי 7 באוקטובר החרדים צריכים לעשות חשבון נפש. "נושא חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות, מופקד אך ורק בידי מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה שליט"א ומנוהל ע"י יו"ר התנועה הרב אריה דרעי ונציגו למו"מ הרב אריאל אטיאס", הבהירו בש"ס. "נציגי התנועה הונחו שלא להתבטא בנושא כלל. עמדתה של ש"ס מוצגת אך ורק בכלים הרשמיים של תנועת ש"ס".
בריאיון שקיים בהסכת (פודקאסט) של תנועת הרבעון הרביעי, אמר ארבל שלדעתו "דרוש מהלך אמיתי של חשבון נפש בציבור החרדי. המציאות הזו, בפרט אחרי 7 באוקטובר, היא מציאות שהציבור החרדי צריך להפנים שאין אפשרות מוסרית לקחת אוכלוסיות". עוד הוסיף: "ההנהגה החרדית צריכה להיות אמיצה ולהגיד שאותם אנשים שבוטל מעמד תורתם אומנותם חייבים להיות חלק".