יו"ר המחנה הממלכתי חה"כ בני גנץ הצטרף לממשלת נתניהו ארבעה ימים אחרי תחילת מלחמה ועזב אותה אחרי כמעט שמונה חודשים. אמש (חמישי), בריאיון ל"מהדורה המרכזית", הוא התייחס לראשונה להחלטה שקיבל וסיפר על הפוליטיקה שנכנסה לניהול המלחמה. "ככל שחלף הזמן, השכבה הפוליטית נכנסה יותר ויותר לבסיס ההחלטות. כך קרה למשל בנושא השבת החטופים", אמר גנץ.
לדבריו של יו"ר המחנה הממלכתי, "ממצב שבו בתחילת הלחימה האתגרים הביטחוניים והמהותיים של המערכה הם שהובילו את השיקולים וההחלטות, לחצים פוליטיים השפיעו על נתניהו, שעיכב את ההחלטה שהתקבלה בקבינט לניהול המלחמה, והכריח אותנו לחזור לדיון חוזר. איך ייתכן?"
גנץ טען כי נתניהו שינה את החלטתו אחרי שסמוטריץ' שוחח עימו, והוסיף: "חבל שכך". למרות זאת, חבר הכנסת, שהיה חלק מהקבינט המצומצם במשך כ-8 חודשים, הביע את הערכתו אליו. "קבינט המלחמה עשה את עבודתו בצורה נאמנה, הגיש את הדברים לקבינט הרחב, שם התקבלו ההחלטות. את זה לא צריך לשנות".
"נתניהו לא מעז לעשות מה שהוא עצמו יודע שצריך לקרות"
עוד אמר גנץ: "אני ער לכך שהמערכה הזו היא קשה. צריך לקבל בה החלטות כבדות. יכול להיות שיש בהן גם מחיר פוליטי מסוים, אבל צריך לעשות זאת. מדינת ישראל נמצאת בפני מערכה ארוכה וקשה בכל הזירות, צריך לקבל פה החלטות גדולות, ונתניהו לכוד בלחץ הפוליטי שבתוכו הוא נמצא ולכן לא מעז לעשות מה שהוא עצמו יודע שצריך לקרות".
"בניגוד לנתניהו, שמזמן היה תוקף כל ממשלה אחרת על ההחלטות שלה, לא משנה טובות או רעות - אני בחיים לא אתקוף את מדינת ישראל על דברים שהיא עושה", ציין הח"כ. "אבל צריך להסתכל קדימה והדרך היחידה לעושות זאת היא על ידי חידוש האמון בין העם לנבחריו. אמון שנטחן על דק לאורך כל שנת 2023 והשיא שלו ב-7 באוקטובר. באנו למרות שידענו שזו ממשלה רעה - בגלל שזו ממשלה רעה".
בתחילת המלחמה גנץ התנגד ועצר מכת מנע מול חיזבאללה. "זאת החלטה שהייתה נכונה. אם היינו הולכים על זה, בטוח היינו פותחים מלחמה, ואז, כשהבעיה הכי גדולה שלך בתולדות הציונות התרחשה בעזה, אתה מטייל במקומות אחרים, ותישאר בלי יכולת לטפל בבעיה האמיתית שלך", הוא טען. "לכן, טוב עשתה המממשלה בראשות נתניהו עם הקבינט המדיני-ביטחוני, ושאף אחד לא יברח מהסיפור הזה, כשקיבלנו החלטה אסטרטגית מהותית לתעדף את הזירה הדרומית בעודנו מתמודדים בצפון".
לפי מי שהיה שר הביטחון והרמטכ"ל, "הבעיה הביטחונית בדרום כבר הגיעה למצב של הכרעה. אין מקום שצה"ל רוצה לפעול בו ולא יכול. בדרום יש לנו חובה מוסרית להשיב את החטופים. מבחינה צבאית עלינו לרכז מאמצים צפונה - או דרך הסדרה או דרך הסלמה. צריך להשתמש בכל הלחצים שאפשר - ואפשר. מדינות העולם לא רוצות לראות את לבנון נשרפת ואני חושב שגם חיזבאללה לא מעוניין בכך, אבל זה מה שיקרה אם הוא לא יעצור. נגבה את החלטות הממשלה על כך".
לטענתו של גנץ, הפינוי של יישובי הצפון היה נרחב מדי. "היינו חלק מהההחלטה הלא נכונה הזאת", אמר. "צריך לפעול כדי להשיב אותם לבתיהם עד 1 בספטמבר. אי אפשר לאבד עוד שנה בצפון. היישובים צריכים להשתקם, מערכות החינוך צריכות לעבוד, אנשים צריכים לישון בלילה ולקום בבוקר כמו שצריך. יש לנו עוד עבודה, בואו נתחיל לעשות אותה".
על התערבות גורמים אמריקנים בפרישתו מהממשלה: "מדברים איתי"
כאשר נשאל אם האמריקנים התערבו בהחלטתו לפרוש ממהשלה, השיב יו"ר המחנה הממלכתי: "כל מנהיגי מדינות העולם מדברים איתי, גם מהאזור, וגם מאירופה ומארה"ב. הם לא בוטים במובן של תעשה כך או אחרת, אני לא חייל שלהם, אלא של המדינה. הם יודעים שאעשה מה שנכון לדעתי. אני חושב שמה שנכון זה שמדינת ישראל תשאל עצמה מי ההנהגה המקובלת והמוסכמת ולהתאחד סביבה, במאבק שאני אומר - יימשך שנים".
גנץ ביקר בדבריו את ראש הממשלה, שסימן את הניצחון המוחלט כיעד מרכזי של המדינה. "שאף אחד לא יטשטש ניצחון מוחלט על שלושה גדודי חמאס - זו איננה הבעיה שלנו. ניצחון אמיתי - גם בעזה, גם בצפון, גם בסביבה, גם בגיבוי עולמי ואזורי, כולל החלטות כואבות ואחדות פנימית בתוך החברה שבה כולנו שותפים לה. זה הניצחון האמיתי. תקומה של היישובים בדרום והשבת תושבי הצפון - זה הניצחון האמיתי".
על עסקה לשחרור החטופים הוא אמר: "המעשים שלנו כמדינה צריכים להיות במקום שבו אנחנו אומרים אותו וגם עושים אותו. גם אם יהיה שינוי בלחימה והחטופים ישובו, ובעוד שנה או שנתיים נעשה מה שצריך לעשות ברצועה - אין עם זה בעיה. אני רוצה את החטופים בבית, את הביטחון חזק ואז נמשיך כל מה שצריך להמשיך. זה החוב המוסרי שלנו. נדע לחזור להילחם".
"ברצועה צריכים לשלוט גורמים מקומיים, הבנים שלנו לא יטפלו בביוב של העזתים"
לפי גנץ, ב"יום שאחרי" ברצועת עזה, צריכים לשלוט גורמים פלסטינים מקומים. "אנחנו לא צריכים שהבנים שלנו יחלקו שם אוכל ויטפלו בביוב שלהם". על האפשרות של הכנסת הרשות הפלסטינית במקום חמאס הוא אמר: "אין בכוחה בנקודת הזמן הזו להיכנס לרצועה", והוסיף כי "הנורווגים לא ישלטו בעזה, גם לא האמריקנים וגם לא גורמים ממדינות ערב. נשארנו עם הפלסטינים שייתמכו על ידי רשויות מקומיות. ברור לי לחלוטין שתהיה תקופה כאוטית של ניהול אזרחי קשה עד שמשהו אחר יבשיל".
חבר הכנסת סירב להגיד שעל נתניהו להתפטר, אך הוא הוסיף כי "עליו לקבל אחריות על 7 באוקטובר ועל כל מה שקדם לו בשנת 2023. צריך לתת לעם שיבחר מחדש את הנהגתו, להקים ממשלת אחדות רחבה, אמיתית, שלא מסתכלת אחרי שנבחרה על הסקטור שלה אלא על צורכי המדינה כולה".
גנץ סירב גם להבטיח שלא יישב בממשלה תחת נתניהו בעתיד. "אני לא נכנס למה היא החלטה פוליטית שתקרה אחרי אירוע שלבטח ישנה את המפה הפוליטית. קרה פה אסון כזה גדול שאנחנו צריכים לחזור לעם, שיבחר. נראה את התוצאה ונדבר אחריה. נקים בראשותי ממשלת אחדות רחבה, שתטפל בכל האזרחים של המדינה, אלה שיצביעו לי ואלה שלא", ציין.
"נושא באחריות על מה שקורה בדרום, אם הייתי רה"מ - האסון לא היה קורה"
בשנת 2017 אמר חה"כ ש"מנהרות חמאס לא איום אסטרטגי". על כך שהיה חלק מהקונספציה אמר גנץ: "בניגוד למבקרים, הייתי פיזית בשטח עשרות שנים, מחייל ועד שר הביטחון. לכן, אני נושא גם באחריות על מה שקורה בדרום. אני חושב שאם הייתי רה"מ 7 באוקטובר לא היה קורה לי כי סינוואר זיהה את נקודת החולשה הישראלית שהגענו אליה, בעקבות הממשלה הרעה הזאת שנקראת 'ימין מלא מלא'. לכן, הוא ניצל את הנקודה הזאת ושם הוא עשה מה שחלם עליו הרבה מאוד זמן".
על חוק הפטור מגיוס שאושר בקריאה ראשונה על ידי הממשלה, ושהוא יזם בעבר, אמר גנץ: "שנים שאני מנסה לקדם יותר יכולות שיאפשרו מתווה שירות רחב לכל אזרחי המדינה. מה שהבאתי הוא חוק גישור שנועד לאפשר לקדם את מתווה השירות הרחב. מה שקרה מאז - ממשלה הביאה חוק שהוא לא גישור, לא מתחשב במה שקרה פה ב-7 באוקטובר, בצרכים הנכונים ועשה שימוש ציני בזה שאני הבאתי אותו".
"אני שואל את נתניהו שהעביר ביקורת עליי - מה הצבעת, מר נתניהו, על החוק הזה שהגיע לכנסת בכנסת הקודמת? צריל לשאול את חבריי החרדים מה הצביעו על החוק הזה בכנסת הקודמת? הצבעתם נגד. לימוד התורה - דבר חשוב, ששמר את עם ישראל לאורך שנים. אפשר לגייס את החרדים וגם לרתום את כל חלקי החברה הישראלית לשירות משותף".
"בחירות? מבחינתי בעוד 3 חודשים"
על פי יו"ר המחנה הממלכתי, "יש לקיים בחירות הכי מהר שאפשר. מבחינתי 3 חודשים מהיום. אהיה ראש הממשלה, אפעל להיות ראש הממשלה, ואני רוצה להיות, כי אני מבין מה המדינה צריכה, לאן היא צריכה להתקדם ואיך".