המדינה העבירה היום (רביעי) את תשובתה לבג"ץ בעניין העתירה נגד אי-גיוס חרדים. בתשובתה, המדינה אמרה כי היא עובדת על תוכנית לגיוס חרדים בזמן המיידי. במסמך נכתב כי "עבודת המטה הראשונית לגיבוש התכנית צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות".
בעקבות התשובה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פרסמה מכתב חריף לממשלה: "יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק".
במכתב התשובה של המדינה לבג"ץ נכתב: "עם פקיעת החלטת הממשלה ומשזו לא הוארכה וטרם נחקק הסדר חוקי חלופי, התקיימו בראשות שר הביטחון, הרמטכ"ל ובדרגי הפיקוד בצה"ל וכן במשרד הביטחון, דיונים בנושא גיוס בני האוכלוסייה החרדית", נכתב במסמך התשובה. "בדיונים נבחנו חלופות להיערכות מערכת הביטחון לגיוס בני הציבור החרדי, בהתחשב במורכבויות השונות הנוגעות לגודל האוכלוסייה, מאפייניה וצרכי המלחמה המתנהלת".
עוד צוין כי התקיימו פגישות בראשות שר הביטחון עם הגורמים השונים לצורך קידום חוק בהסכמה רחבה. "הרשויות המוסמכות שוקדות על גיבוש תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי", הוסיפו.
סערת חוק הגיוס - סיקור N12
- תולדות הפטור מגיוס | פרויקט מיוחד
- ההשלכות הכלכליות והמשמעויות המיידיות
- זעם בחברה החרדית על החלטת בג"ץ
- הרב הראשי: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא - ניסע כולנו לחו"ל"
ב-1 באפריל הוציא בג"ץ צו ביניים שלפיו מוקפאת התמיכה הכלכלית לתלמידי הישיבות המחויבים בגיוס. מדובר בכספים שהישיבות מקבלות עבור כל תלמיד, אלא שבשל פקיעת חוק הגיוס ביוני 2023 ופקיעת החלטת הממשלה בנושא - לא ניתן יהיה להעביר כספים עבור חלק מהתלמידים - אלה החייבים בגיוס. מדובר בתלמידים בני 24-18 שטרם הגיעו לגיל הפטור.
מדובר בכ-400 מיליוני שקלים בשנה שיקוצצו. הישיבות מקבלות בשנה כ-1.7 מיליארד שקלים. עם זאת לא מדובר בכל הכסף - אלא רק עבור התלמידים המחויבים בגיוס. הקיצוץ בתקציב הישיבות מוערך בסך הכול ב-7.5% מכלל תקציב הישיבות, כאשר נכון ל-2022 מדובר בתשלום חודשי של 386 שקל לתלמיד ישיבה רווק ו-693 שקל לתלמיד ישיבה נשוי (אברך).