היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (שלישי) בתשובתה לבג"ץ כי הוועדה שמינה שר המשפטים יריב לוין בעניין הרוגלות - פועלת באופן לא חוקי. "אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם. גם לא באמצעות ועדה מטעמה", נמסר מטעם בהרב-מיארה.
בתשובת בג"ץ לוועדת הרוגלות של לוין, נכתב כי בית המשפט יורה על ביטול החלטת השר והממשלה בעניין הקמת הוועדה: "ככל שהממשלה תחפוץ בכך, ניתן יהיה להידרש לעניין במסגרת החלטה חדשה, זו הפעם בהליך תקין לשם קביעת גדרי עבודת הוועדה באופן חוקי, תוך קביעת מנגנונים ברורים להבטחת חוקיות עבודת הוועדה". כמו כן, בג"ץ הוציא צו ביניים "אשר ישהה את פעילות הוועדה בכללותה עד להכרעה בעתירה".
הוועדה הוקמה באוגוסט 2023, למרות התנגדותם של היועמ"שית וראש השב"כ. הוועדה מוסמכת לבחון את התנהלות המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים בכל הקשור לתוכנות מסוג רוגלה, ובפרט לפעולות רכש, מעקב ואיסור.
שלושה ימים לאחר ששרי הממשלה נתנו את אישורם להקמת הוועדה, הוגשה העתירה הראשונה נגדה. לטענת העותרים הראשונים מתנועת "מאבק הגלימות", החלטת הממשלה התקבלה "תוך חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי-שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".
מנגד, בתגובת הוועדה לעתירה כפי שהוגשה לבג"ץ נכתב: "את שהתירה היועמ"שית לעצמה, במסגרת צוות בדיקה (וועדת מררי) נטול סמכויות, שכלל גורמים חיצוניים מחוץ לשירות המדינה, היא מבקשת לאסור על הוועדה לעשות. חששותיה המדומים של היועמ"שית בדבר פגיעה בתיקים מתנהלים, לא נשמעו כאשר ועדת מררי עסקה בעניין, לרבות תוך חשיפת המידע לגורמים חיצוניים (שניים משלושת חברי הוועדה, שלא ברור בכלל מה הסמכויות שהוענקו להם ומה מעמדם החוקי בהקשר לכך). כך, כשנה ממועד תחילתה של עבודת הוועדה, אין בידי הוועדה אפילו את החומרים הבסיסיים הנדרשים לפעילותה, וזאת בשל התנהלותה של היועמ"שית, לרבות חומרים מעין אלו שהועברו כלאחר יד לוועדת מררי שסמכויותיה אמורות להיות מוגבלות בהרבה".
עוד הוסיפו כי "התנהלותה של היועמ"שית והעיכובים החוזרים ונשנים שהיא גורמת לפעילות הוועדה, מעיד על כך שלא הגנה על תיקים מתנהלים יש כאן, כי אם פעולה אקטיבית של הייעוץ המשפטי לממשלה לשלול את יכולת הוועדה לקיים בדיקה מלאה ואפקטיבית על גופי האכיפה במדינת ישראל". הוועדה הוסיפה כי: " נדמה שהסיבה לשימוש בביטויים רחבים אלו ולא בביטויים שנקבעו בפסיקה ובחקיקה ביחס לחשש לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי, הן מצד העותרים והן מצד היועמ"שית, אינה מקרית ונועדה להצבת מסך עשן המכסה על העדר בסיס משפטי לטענות אלו".