בג"ץ פסק נגד שר המשפטים: בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לוין לממש את חובתו ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא לבית המשפט העליון. עם זאת, השופטים קבעו שאין עילה שיפוטית, בעת הזו, לחייב את השר לכנס את הוועדה ולמנות שני שופטים נוספים, שחסרים לביהמ"ש העליון.
לקריאת ההחלטה המלאה של בג"ץ - לחצו כאן
ביהמ"ש העליון פועל בהרכב חסר כבר קרוב לשנה, כשהשופט פוגלמן מכהן כממלא מקום הנשיא. "דומה כי מבחינת השר, אין מניעה שלא ייבחר נשיא לבית משפט זה במשך פרק זמן בלתי מוגבל, בהיעדר הסכמה רחבה על מינוי כאמור", נכתב בפסק הדין.
השופטת וילנר הבהירה: "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ'סמלי השלטון' של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה, אף אם שאיפת השר כי מינוי זה ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה כשלעצמה".
וילנר ביקרה את לוין, והשוותה את החלטתו למצב שבו הכנסת לא תמנה נשיא מדינה, רק בגלל שאיפה שהנשיא ייבחר בהסכמה רחבה. "בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מקביעה כי מדיניותו האמורה של השר מנוגדת לדין", כתבה. "אין עוד בכוחו של שיקול ההסכמה הרחבה כדי לאפשר לשר להימנע ממימוש חובתו לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון".
"אנחנו על סף שיתוק של מערכת המשפט כולה"
השופט שטיין הצטרף לדעתה של וילנר: "פסק דינה של חברתי, קובע, למעשה, כי אנו עומדים על סף השיתוק המערכתי של בית משפט זה, ואף של מערכת המשפט כולה, בשל היעדרו של ראש המערכת: הנשיא הקבוע של בית המשפט העליון".
"עם קביעה זאת אני מסכים כאשר לנגד עיניי עומד המגוון הרחב של סמכויות שיפוט וניהול שהדין והנוהג מקנים לנשיא בית המשפט העליון", הבהיר. "השר אמור היה להפעיל את סמכותו לכנס את הוועדה זו בהגיענו לנקודת המשבר; ומשלא עשה כן, לא נותר לנו אלא להפוך את הצו שניתן למוחלט".
"יש צורך אקוטי במינוי נשיא"
גם השופט גרוסקופף עמד על הצורך למנות נשיא לעליון: "לא יכולה להיות מחלוקת כי לעת הזו, משחלפו 11 חודשים בהם מערכת המשפט מתפקדת ללא נשיא לבית המשפט העליון ובחסר של שני שופטים בבית המשפט העליון, קיים צורך מערכתי אקוטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ובהשלמת מכסת שופטיו".
גרוסקופף הוסיף כי ייתכן מצב שבו ביהמ"ש העליון ייוותר גם ללא שופט שממלא את מקום הנשיא. "הארכות אותם נתנו לצורך הניסיון להגיע להבנות הביאו אותנו אומנם למצב בו לא ניתן יהיה למנות נשיא לבית המשפט העליון בטרם פרישתו של המשנה לנשיא, השופט עוזי פוגלמן, באופן שלא ייוותר עוד גורם שנבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד הנשיא או המשנה לנשיא".
שר המשפטים תקף: "הנשיא יהיה לא לגיטימי"
"הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש", מסר שר המשפטים לוין. "הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
לוין הוסיף: "הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".
הוא חתם: "נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, בירכה על ההחלטה: "ניצחון חשוב לדמוקרטיה הישראלית ולעיקרון הפרדת הרשויות". עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה, מסר: "בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם, גם לא שר בממשלה, שהוא מעל החוק".
העתירה שהוגשה לבג"ץ דרשה מביהמ"ש לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון. עוד ביקשו העותרים שהוועדה לבחירת שופטים תמנה שני שופטי ביהמ"ש עליון נוספים, משום שהעליון פועל בהרכב חסר.
לפני כשבועיים הבהירו שופטי ביהמ"ש העליון כי אם שר המשפטים לוין לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים - לא יהיה מנוס ממתן פסק דין בעתירה.
"לבקשת שר המשפטים עיכבנו את ההכרעה בתיק זה לתקופה משמעותית, על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להביא למינוי נשיא ושופטים על בסיס הסכמה רחבה", כתבו השופטים. "משהוברר כי הדבר אינו מסתייע - אין מנוס מקבלת החלטה על מינוי נשיא על ידי רוב בוועדה לבחירת שופטים. פסק דיננו בעתירה דנן יינתן, ככל שהדבר יידרש, בתחילת שנת המשפט הבאה".