לפני חמישה ימים שלח ראש השב"כ מכתב מסווג לצמרת המדינית של ישראל ובו התריע רונן בר מהתמיכה הבין-לאומית בישראל שנפגעת בעקבות מצוקת הכליאה ותנאי האסירים. המכתב שאת תוכנו חשפנו לראשונה הערב (שני) ב"מהדורה המרכזית", נשלח לראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, ראש המל"ל, המזכיר הצבאי לרה"מ, נציב שירות בתי הסוהר והיועצת המשפטית לממשלה.
במכתב של בר יש התייחסות חריגה למתקן הכליאה. לדבריו, "הגידול הדרמטי בהיקף הכלואים בעקבות המלחמה הוביל להרעה של ממש בתנאי הכליאה, בדגש על צפיפות בתאים. מספר הכלואים עולה על 21 אלף והתקן עומד על 14 אלף".
בהמשך התייחס ראש השב"כ לעניין ההשלכות הבין-לאומיות: "משבר הכליאה הוא בעל השלכות אסטרטגיות שליליות על ישראל, בראש ובראשונה במישור הלגיטימציה הבין-לאומית להמשך המלחמה. מדובר בסכנה לעתיד ביטחון המדינה".
ראש השב"כ בר הגדיל וקשר בין מצוקת הכליאה לבין הליכים משפטיים שמתנהלים או יתנהלו נגד בכירים ישראלים בהאג. "ידידותיה החשובות של ישראל העלו שורת טענות על תנאי המאסר ועל היחס כלפי עצורים. התנהלות ישראל עלולה להיחשב כפשע בין-לאומי, לפגוע קשות ביכולתה להשיג את יעדי המלחמה ולהביא לחשיפה אישית-פלילית של בכירים (צווי מעצר)".
בהמשך המסמך, ראש השב"כ התייחס להשלכות המבצעיות שעליהן התריע בעבר וכתב במפורש כי יהיה אילוץ של שחרור אסירים. "בהיעדר פתרון מערכתי המדינה נוקטת פעולות מאולתרות כדי לפנות מקומות כליאה באופן שיוביל לשחרור מוקדם של אסירים, לרבות כאלה שרמת מסוכנותם דורשת המשך מאסר. משבר הכליאה מביא גם לבעיה מבצעית: ביטול מעצרים מנהליים ושחרור מוקדם של כלואים".
"המציאות במתקני הכליאה עשויה להפוך לפצצת זמן", סיכם בר. "תנאי המחיה הפיזיים והנפשיים עלולים להוביל לפעולות אלימות בתוך בתי הכלא ומבתי הכלא, וחלק מהכלואים כבר מתכננים פעולות אלימות כנקמה".
למעשה, ראש השב"כ רונן בר כתב במפורש לפני חמישה ימים על היבטים מבצעיים, בין-לאומיים ומשפטיים, בסוגיית מצוקת הכליאה ותנאי האסירים. כך נראה שבשב"כ סבורים שהפן המשפטי והבין-לאומי יגרום לדרג המדיני לשנות את ההתייחסות למה שהוא מגדיר "פצצת זמן". מהשב"כ נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לשיח בין השב"כ לדרג המדיני".
על רקע מכתב האזהרה של ראש השב"כ רונן בר ושחרור מנהל ביה"ח שיפא מהכלא, חילופי האשמות הוטחו בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לשב"כ. בן גביר אומנם הפיל את האשמה על השב"כ, אולם חשפנו הערב כי בקבינט הוא דווקא נשמע אחרת, ובעימות חזיתי עם ראש השב"כ הוא דרש שבר לא יתערב במה שקורה בבתי הכלא.
בדיון בקבינט אמר ראש השב"כ רונן בר: "אם כבר מדברים, אני רוצה להעלות את עניין מצוקת הכליאה. אנחנו עם צה"ל ביטלנו השבוע 112 מעצרים של מחבלים ומתכנני פיגועים מידיים. זו סכנה ממשית ומיידית לביטחון המדינה".
בתגובה, בן גביר הטיח בו: "מה אתה מתערב במשילות השב"ס?" וראש השב"כ ענה: "אני מתערב במה שנוגע לענייני ביטחון. עירוב של חמאס ופת"ח (הפתרון שמציע השב"ס) מייצר השפעה של טרור והשפעה של חמאס, וזה משהו שאנחנו מנסים למנוע אותו".
ברור לחלוטין מהדברים שבן גביר התעקש שעניין הכליאה זה באחריותו, מה שלא הפריע לו לזרוק את האשמה על אחרים היום. בשב"כ טענו כי מדובר בדפוס שיטתי בממשלה הזו: "מצד אחד כשנוח לו, הדרג המדיני הזה מתעלם לחלוטין מההתרעות שלנו. מצד שני אם אנחנו כבר מבצעים את המדיניות של הממשלה, כמו במקרה הזה, מפילים עלינו את התיק.
ומהו דפוס הפעולה? רק בשבוע האחרון התריע ראש השב"כ שוב על מצוקת הכליאה. באותה ישיבת קבינט התריע ראש השב"כ כי קבלת הדרישה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לצעדי הענישה לבכירי הרשות הפלסטינית תביא לעליית טרור באיו"ש, ובכל זאת, הקבינט התעלם מהאזהרה ואישר את דרישת סמוטריץ'.
אמש דיווחנו גם על הדרישה להאריך את האבטחה על ילדי רה"מ בחו"ל. השב"כ התריע כי יתקשה להמשיך באבטחה בשל ריבוי המשימות בעת הנוכחית, ובכל זאת - השרים לא התרשמו, ואישרו את האבטחה. בנוסף, התריעו בשב"כ באופן מפורש על הצעת החוק להגבלת מעצרים מנהליים ליהודים. בשב"כ אמרו כי ההצעה היא בגדר סיכול ממוקד של המאמצים לסיכול טרור. גם כאן, ועדת השרים לחקיקה התעלמה - ואישרה.
כאמור, הגוף שאמון לספק ביטחון ולמנוע טרור מתריע, אך הדרג המדיני מצפצף. הפעם העניין היה השחרור המקומם של מנהל בית החולים שיפא, אבל כפי שראינו, בתוך ימים בודדים התריע השב"כ כמה פעמים בנושאים שונים והדרג המדיני התעלם, כך שלא ניתן יהיה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר.