מאז ששר הביטחון כ"ץ נכנס לתפקיד, החלו ההתייעצויות לגבי קידום נוסף של חוק הפטור לחרדים - אלא שזה לא הולך להיות פשוט גם הפעם. המתווה המסתמן, או זה שלפחות מדברים עליו בחדרים סגורים, מתייחס ל-4,800 משרתים חרדים בשנה הראשונה. לא מדובר בדרמה גדולה, כי אלו למעשה החרדים שכבר משרתים בנוסף ל-3,000 נוספים לצד סנקציות כלכליות. אלא שכאמור - גם זה צפוי להיתקל בקשיים.
רח"ט תומכ"א, מי שאחראי על תכנון כוח האדם בצה"ל, הגיע אתמול לוועדת החוץ והביטחון ואמר שגם אם יגויסו כל אותם 4,800 חיילים חרדים, זה לא יאפשר לקצר אפילו ביום אחד את שירותם של חיילי הסדיר - שצפויים בקרוב לספוג הארכה של השירות שלהם מ-32 חודשים ל-36.
לצד זאת, גם יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מי שאמור בוועדה שלו לקדם את החוק - אמר שלדעתו מספר המגוייסים הזה אינו מספק ולא עונה על הצרכים. במקביל, לא קיבל תשובות לגבי סוגיית האחריות האישית - מאחר שישנה תחושה שסנקציות כלכליות ערטילאיות אינן יעילות באמת.
"המספר הזה לא מקובל עליי ולא מסתדר לי עם הצרכים של צה"ל", אמר אמש אדלשטיין בוועדה. "גם כן לא מסתדר לי עם הדרישות וההאשמות שהמילואימניקים סובלים כי אנחנו לא העלינו את גיל הפטור ולא הארכנו את השירות לסדיר. לכן המספר בעיניי יכול וצריך להיות שונה".
במקביל לדברים אלו, בני גנץ ביקר בשבוע האחרון בישיבת ההסדר בעתניאל שבדרום הר חברון - ישיבה של הציונות הדתית, אלו שמשרתים. בישיבה גם למד עמר משה גאלדור ז"ל שנפל בלבנון. התלמידים שאלו את גנץ אם יצטרך את החרדים, אז האם ייתן להם חוק גיוס גם כן? תשובתו חשפה מגעים שמתנהלים או התנהלו לכאורה מאחורי הקלעים.
מסתבר שהחרדים גיששו אצל גנץ, לאחר שאמרו לעצמם שישנה היתכנות לאלטרנטיבה. התשובה שקיבלו, אם כי בשפתו של גנץ, היא שלא יתפשר. מצד אחד, ניתן לראות שהחרדים בדקו את האפשרות. מצד שני, צריך להגיד את האמת - גנץ לא דחה הצעה קונקרטית אלא רק גישושים ראשוניים, כפי שקורה בעולם הפוליטי.
משלכת גנץ נמסר: "העמדה שלו עקבית, מתווה השירות הוא צורך לאומי וקריטי. לא מעוניינים להתייחס לנאמר בשיחות סגורות".