איזה איום הסירו מהשולחן הסיעות החרדיות?
האיום שהיה מונח על השולחן הוא איום שלא לתמוך בתקציב המדינה אם לא עובר חוק גיוס. צריך להבין שבלי תקציב מדינה אין ממשלה, והיא נופלת אוטומטית ברגע שפוקע המועד האחרון להגיש את התקציב. את התקציב אמורים להעביר עד סוף השנה, אם כי אפשר למשוך עוד שלושה חודשים, אך זה דבר מאוד לא רצוי. באופן כללי, אם לא עובר תקציב עד חודש מרץ - ממשלה נופלת. המפלגות החרדיות כרכו את הדברים זה בזה, והן אמרו שאם לא יאושר חוק הגיוס, אזי הן לא יתמכו בתקציב המדינה ולא יהיה לו רוב בכנסת. אתמול למעשה האיום הזה הוסר מהשולחן.
מה גרם לסיעות החרדיות להתקפל?
ראשית, בכלל לא בטוח שהסיעות החרדיות מתקפלות. החוק שהן דורשות לאשר כעת, חוק המעונות, הוא חוק עוקף. מבחינתן אפשר להתמודד עם הצד של הגיוס, ולמעשה לפטור את רוב החרדים מגיוס לצה"ל ואפשר גם לדאוג לזה שלא יהיה גיוס לצה"ל. לא תהיה לכך משמעות גדולה מדי, שכן, הממשלה הזו לא באמת תאכוף, כך שאם היא מורידה מהשולחן את הסנקציות הכלכליות שאמורות להיות למפלגות חרדיות, ואם מגיעים לאותה התוצאה, הם יוכלו שלא להתגייס לצה"ל.
צריך לזכור שגם עבור המפלגות החרדיות זה לא מועד מושלם להסדיר את הסוגייה של הגיוס, כשצה"ל במחסור כבד של כוח אדם. לכן, אם הם ישיגו את היעד הזה, בכלל לא בטוח שזו התקפלות כל כך גדולה. בנוגע לשאלה מה גרם להם להתקפל לכאורה, זו עובדה שפשוט אין רוב בכנסת לחוק שהם רוצים. הלחץ על חברי הקואליציה מאוד כבד, גם בציונות הדתית וגם בליכוד, ולכן לא היה להם שום סיכוי להעביר את החוק הזה.
אז תלמידי הישיבות ינהרו עכשיו ללשכות הגיוס?
זה בדיוק לב הבעיה. במצב שנוצר כרגע, עם חוק המעונות או בלי חוק המעונות, עם חוק הגיוס ובלי חוק הגיוס, החרדים לא מגיעים לשרת בצה"ל. הטענה של החרדים הייתה שאם יאשרו להם את חוק הגיוס שהם רוצים שאמור היה לכלול בערך 3,000 מתגייסים חרדים ולפטור את היתר, אז הם לפחות ידאגו לכך שאותם 3,000 יתגייסו. טוב היה אם הייתה קריאה ציבורית הרבה יותר גדולה בקרב המנהיגות החרדית להתגייס לצה"ל בקרב מי שלא לומד, אבל ראינו שהלך הרוח היה שגם בשעת מלחמה קשה, חרדים לא צריכים להתגייס לצבא, וזה היה המסר מפי המנהיגות החרדית.
איך יתמודדו הסיעות החרדיות עם הסנקציות הכלכליות שהוטלו על תלמידי ישיבה שלא מתגייסים?
במקום חוק הגיוס הסיעות החרדיות הציבו דרישה אחרת: חוק שיאפשר לחרדים שלא מתגייסים להמשיך ליהנות מהטבה כלכלית גדולה, שזה סבסוד מעונות היום. בינתיים, אחרי תוספות שהיו לתקציב הישיבות, הם מצליחים לספוג את הגזרה אבל לא ברור לאורך כמה זמן זה יהיה המצב. בנוסף, יש גם את הנושא המשפטי, והחרדים לא רוצים להרגיש שהם עבריינים, או שהם עריקים, והם רוצים להיות במעמד משפטי מוסדר. הם לא יודעים לאן זה יוביל אותם ומול אילו הפתעות הם עלולים להימצא אם המעמד הזה לא יוסדר.
לכולם ברור שהסיפור של חוק המעונות הוא פלסטר, איזשהו פתרון זמני שנועד לאפשר לחרדים לצלוח את התקופה הזאת של המלחמה, ולהבטיח לנתניהו את שרידותו הפוליטית. זה ודאי לא פתרון ארוך-טווח לסוגיית גיוס החרדים, או אי-גיוסם, כל אחד על פי נקודת מבטו.
האם במהלך הזה של החרדים שירדו מחוק הגיוס הושגה יציבות לקואליציה?
לקואליציה הייתה יציבות לפני, ויש אחרי. אף אחד לא רצה לעזוב את המשאבים. אם יש מישהו שרוצה לפרוש הוא כבר ימצא את הנושא והתירוץ, ואם כולם רוצים להמשיך, אז כבר מוצאים דרכים לכופף את האידאולוגיה, שזה בדיוק מה שקרה כאן.
כל מרכיבי הקואליציה של נתניהו, כולל גדעון סער שהצטרף, מעוניינים שהשותפות הזאת תימשך לאורך זמן ולכן הם מאוד יצירתיים בפתרונות שהם מוכנים לשקול. גם אם יש לך מחירים אידאולוגיים, כרגע הקואליציה של נתניהו יציבה מאוד.