גוברות ההערכות במערכת הפוליטית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון להדיח את ראש השב"כ רונן בר מתפקידו, בצל הפתיחה בבדיקה בפרשת "קטאר-גייט". בלשכת ראש הממשלה כבר החלו בתדרוכים נגד בר וצוות המשא ומתן, במה שנראה כהכנת הקרקע לפיטוריו. בכירים לשעבר בשב"כ ששוחחו עם N12 הביעו חשש מניסיון לסכל את השלמת בדיקת הארגון ומכוונת נתניהו למנות לתפקיד מועמד "עושה דברו", בדומה למהלכי איתמר בן גביר במשטרה.
מנחם לנדאו, לשעבר ראש אגף בשב"כ, הזהיר מפני הנזק שעלול להיגרם לארגון. "השב"כ הוא גוף קטן, מאוד משימתי ומאוד ממלכתי. הם הורסים את השירות, וזה נזק אדיר למדינת ישראל", אמר. "אסור שניפול כמו המשטרה, שם כל הגנרלים הגדולים התיישרו לפי השיגעון של השר החדש. בשב"כ זה לא יקרה, זו תרבות ארגונית אחרת". יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, יולי אדלשטיין, התנגד היום לפיטורי ראש השב"כ. "יהיה בריא שהוא יסיים את דרכו מתי שהוא יחליט", טען בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
בניגוד לרמטכ"ל הרצי הלוי, שהודיע על פרישה ויעזוב את תפקידו ב-6 במרץ, בר נחוש להישאר בינתיים בתפקידו. למרות שכבר לקח אחריות על מחדל 7 באוקטובר ולא צפוי לסיים את הקדנציה כמתוכנן, ראש השב"כ אינו מתכוון להתפטר טרם הצגת תחקירי מחדל 7 באוקטובר של הארגון, השלמת המאמצים להשבת החטופים וסיום הבדיקה בפרשת "קטאר-גייט".
"זו חקירה רגישה מאוד משום שהיא במעגל הקרוב ביותר לראש הממשלה, ובאופן עקרוני לפחות יכולה להגיע אליו עצמו", הסביר עו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ. "לכן יש חשיבות ציבורית גדולה מאוד שהשירות יחקור אותה ושהחוקר לא יהיה מישהו 'מטעם'". להערכתו, מדובר בתהליך שצפוי להימשך כחודשיים-שלושה עד להתבהרות התמונה המלאה בפרשה.
בכר הדגיש כי אין גורם אחר שיכול לחקור את הפרשה מלבד השב"כ – "לא בזמנים רגילים ובוודאי לא עכשיו כשהמשטרה קרסה". לדבריו, "זו חקירה בעייתית ומסובכת שנוגעת במרכז הכוח הגדול במדינה – משרד ראש הממשלה. ראש השירות צריך לגבות בה את אנשיו".
החקירה שהציתה משבר
המשבר בין נתניהו לבר החריף בעקבות פתיחת בדיקת השב"כ בעניין קשריהם של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטאר, וכן "בחינה בנושא הגנת הסוד" בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי ממשלה נוספים. הבדיקה, שנפתחה בעקבות חשיפת חדשות 12 על העסקתו של אלי פלדשטיין על ידי חברה במימון קטארי, עוררה מתיחות רבה בסביבת ראש הממשלה וגררה מתקפה פומבית נגד ראש השב"כ.
"השירות פתח בבדיקה כי הוא חייב על פי חוק לעשות את זה", הסביר לנדאו. "אני מקווה מאוד שאין דברים בגו, אבל ברגע שהתקבל המידע אי אפשר להעלים אותו. להיפך, הראשון שהיה צריך לפנות לשב"כ ולומר 'יש פה בעיה, בואו תבדקו את זה', זה ראש הממשלה עצמו". בלום הוסיף: "אני בהחלט חושב שצריכים לבדוק את זה והבדיקה הזו יכולה להיגמר בימים. מעבר לבדיקה הזו, אנשים בלשכות כאלו ואחרות שעובדים במקביל עם מדינות – זה לא נכון וזה לא ראוי".
בשיחות עם N12 הזהירו בכירים לשעבר בשב"כ מפני ניסיון להפוך את השירות ל"זרוע אכיפה פרטית" באמצעות מינוי מקורב לראש הממשלה לתפקיד. בארגון עצמו מעדיפים כי אם יוחלף בר, ימונה לתפקיד אחד מסגניו ולא מועמד חיצוני. "אני לא זוכר מתי הדיחו ראש שב"כ ואני לא חושב שזו הדרך", אמר ירון בלום, לשעבר מתאם השבויים והנעדרים. "יסודות של דמוקרטיה בנויים על גופים כמו השב"כ שיגיד לדרג המדיני מה מותר ומה אסור. חושב שזה יגיע לבג"ץ והוא יעצור את זה".
בלום מדגיש כי חשוב שהחלפת ראש השב"כ, אם תתרחש, תיעשה בצורה מתואמת ומסודרת, במיוחד בעת הנוכחית: "זה לא השלב להצניח מישהו מבחוץ. צריך להביא מחליף שיהיה בקונצנזוס בתוך הארגון, שעובדי הארגון יכירו אותו ויעריכו אותו מקצועית. אנחנו נמצאים במלחמה רב-זירתית, ולמרות ההפוגה אני מניח שמתישהו נשוב ללחימה, בטח בזירה הדרומית, יכול להיות שגם בצפון. המהלכים האלה חייבים להיות מתוזמנים כך שלא ייגרם זעזוע נוסף בארגון שזקוק ליציבות".
"השירות הוא גוף עוצמתי ביותר, והאזרחים נתנו לו סמכויות אדירות", הדגיש בכר. "חיוני שהשימוש בהן יהיה רק לטובת סיכול טרור, ריגול וחתרנות, ולא לפיקוח על יריבים פוליטיים. אם תמנה ראש שירות שנאמנותו נתונה לממנה הפוליטי, הסיכוי לשימוש לרעה בסמכויות הוא עצום". לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שהשתלטות על שירות הביטחון היא הצעד הראשון של משטרים אוטוריטריים, "בגלל הכוחות שיש לו, בגלל השליטה שלו במידע ובגלל היכולת להתחקות אחר אזרחי המדינה".
המבחן האמיתי של ראש השירות, הסביר בכר, מתרחש ב"אקווריום" של לשכת ראש הממשלה. "לפעמים ראש הממשלה והשרים מבקשים מראש השירות דברים שלא עולים בקנה אחד עם תפקידו, אלא עם צרכיהם הפוליטיים", הוא אומר. "ראש שירות שלא מבין את זה, מתבלבל או לא עומד בלחץ הזה – זו סכנת נפשות".
"היכולת להפעיל אמצעים כלפי אזרחים היא אדירה"
המתיחות בין הצדדים הגיעה לשיא בעקבות חילופי האשמות סביב המשא ומתן על החטופים. גורם בכיר בסביבת נתניהו טען כי שינוי הרכב צוות המשא ומתן והחלפת בר בשר רון דרמר הובילו להישגים בעסקה. גורמי ביטחון המעורים במשא ומתן דחו טענות אלה בתוקף, והבהירו כי "כל מה שקורה בעסקה נתפר על ידי צוות המשא ומתן המקורי".
לדברי לנדאו, "מה שקורה היום זה דבר הזוי שמשפיע על עובדי הארגון. תקיפת ראש השירות בזמן מלחמה היא קטסטרופה". הוא הדגיש את ההבדל המהותי בין השב"כ לצבא: "לצבא מתגייסים מתוקף חובה ועל פי צו, לשב"כ מתנדבים לשרת מהיום הראשון. מי שמתנדב ומוכן לעבור את תהליכי המיון הקשים אלו אנשים שרואים בזה שליחות. אם יחושו שהשב"כ הפסיק להיות ממלכתי, האנשים הטובים לא יגיעו והפגיעה תהיה הרסנית".
מבחינה משפטית, עצם פתיחת החקירה עשויה להציב מכשול בפני נתניהו. ייתכן שבג"ץ יקבע כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בהחלטה על פיטורי בר, שכן השב"כ בראשותו חוקר את מעורבות יועציו בפרשת קטאר.
פרופ' עמיחי כהן, ראש התוכנית לביטחון ומשפט במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי "ברור לגמרי בחוק שפיטורי ראש השב"כ הם בסמכות הממשלה, לא ראש הממשלה בעצמו". עם זאת, הוא מדגיש כי השב"כ הוא "הגוף היחיד שכתוב בחוק שהוא גוף ממלכתי ושאסור להפעיל אותו למטרות פוליטיות מפלגתיות".
לדבריו, התערבות בג"ץ במקרה זה אינה מובטחת כלל: "זו החלטה אפשרית אבל קשה, כי מי שמפסיק את הכהונה הוא לא ראש הממשלה בעצמו אלא הממשלה כולה, ויש ברקע גם את שאלת האחריות על מה שקרה ב-7 באוקטובר". הוא מוסיף כי "להטיל על בית המשפט את התפקיד זה לא הדבר הנכון. השאלה רחבה יותר ממה ששופטים יכולים או אמורים להתעסק".
כהן מזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של פוליטיזציה של השב"כ: "למרות שחלק מהפעילות של הארגון היא כלפי גורמי חוץ, יש לו כוחות אדירים גם בתוך המדינה והיכולת שלו להפעיל אמצעים כלפי אזרחי המדינה היא אדירה.
ב-30 השנים האחרונות, השב"כ שמר על מסורת של עצמאות ומקצועיות ברמה גבוהה מאוד. אם יתחילו לשחק בשב"כ במשחקים והמינוי יהפוך לפוליטי, זה יאפשר לפוליטיקאים שליטה בכוחות שניתנו לארגון כדי לשמור על המדינה מפני אויביה. לכן כל כך חשוב המינוי של האיש והיכולת, או ההגבלות על היכולת, לפטר אותו".