כחלק מהשינויים שמתכננת הקואליציה, דנה היום (רביעי) ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הדיונים שהחלו לפני כמה שבועות נמשכו גם היום, עם הכנת ההצעה לקריאות שנייה ושלישית.
לפי "מתווה סער-לוין", ההצעה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער שזכתה להתנגדות היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שבמקום שני נציגים של לשכת עורכי הדין, ייבחרו שני נציגי ציבור משפטנים, האחד מטעם הקואליציה והשני מטעם האופוזיציה.
הוועדה לבחירת שופטים תחולק באופן הבא:
- 3 חברי קואליציה: 2 שרים ועוד חבר כנסת
- 1 חבר אופוזיציה
- 3 שופטים
- שני משפטנים - אחד תבחר הקואליציה, שני תבחר האופוזיציה
הרוב הנדרש לבחירה, בכל ערכאה, יחייב הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, ורוב של חמישה מבין חברי הוועדה:
- לבית המשפט העליון: יידרש הסכם של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה
- בערכאות אחרות: תידרש הסכמה של לפחות נציג קואליציה, נציג אופוזיציה, ונציג מקרב השופטים
כאמור, לפי ההצעה, במינויים לעליון תידרש הסכמה של לפחות נציג אחד מטעם האופוזיציה עם הקואליציה, כך שלא תידרש הסכמה של השופטים. ההצעה - בניגוד למצב כיום שנותן לשופטים ולקואליציה אפשרות של וטו, משום שנדרש ש-7 מתוך 9 חברי הוועדה שיצביעו בעד המועמד לעליון.
בנוסף, לקראת הדיון הבוקר, ביקש יו"ר הוועדה רוטמן, "להעלות כמה נקודות" בעקבות דיוני הוועדה. רוטמן הציע למשל שלא לקבוע תקופת כהונה לשופטים בבית המשפט העליון, אלא לקבוע גיל מינימלי למינויים, 55, לשופטים שמונו לפי סעיף 4 לחוק היסוד, ו-64 לשופטים שמונו לפי סעיף 4-א' לחוק היסוד (מנגנון הדד-לוק).
בנוסף הוצע לקבוע שהפעלת מנגנון הדד-לוק בידי שר המשפטים, מותנה בקיומה של הצבעה בוועדה לבחירת שופטים שבה לא נבחר שופט ברוב הדרוש למלא את התקנים החסרים בבית המשפט. רוטמן הציע גם לקבוע שההסדר המיוחד ביחס לקואליציה רחבה יחול כשהקואליציה מונה יותר מ-80 ח"כים, ולקבוע שבמצב כזה, נציגי הקואליציה בוועדה (שני שרים וחבר כנסת) יהיו משלוש סיעות שונות; שני נציגי הציבור ייבחרו בידי כל חברי הכנסת ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה. בנוסף, לא יהיה וטו לחה"כ של האופוזיציה בוועדה.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה העבירה השבוע את עמדתה בנוגע למתווה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וטענה כי המתווה "מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון. השיקולים הפוליטיים בבחירת שופטים מקבלים בכורה ומשקל מכריע, ומקומם של השיקולים המקצועיים נחלש מאוד עד כדי מתאיין".
השינוי המוצע מצטרף לשורת חוקים שהקואליציה מנסה לקדם, ובהם חוקים מהמהפכה המשפטית. כך למשל אישרה מליאת הכנסת אתמול את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, שלפיו נציב התלונות על שופטים ייבחר בידי ועדה שבשליטת הקואליציה.
בנוסף, עלתה אתמול בוועדת החוקה הצעת חוק של הח"כים משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי, שיזם חה"כ ישראל אייכלר, שתעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לדון גם בתיקים אזרחיים על פי דין התורה, בהסכמת הצדדים.
לפי ההצעה שמכינים לקריאה ראשונה, למעשה מוצע לקבוע שלבתי הדין הרבניים תהיה סמכות בוררות בעניין אזרחי שיכול לשמש נושא להסכם, אם הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם לכך. "כחלק מהפעלת הסמכות רשאי בית הדין לדון ולפסוק לפי דין תורה", נכתב.