היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שלחה אתמול מכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ בנושא גיוס בני הציבור החרדי. בכמתב שפורסם היום (רביעי) טענה בהרב-מיארה כי אין עמידה ביעדי הגיוס שהוצגו, וכי על הממשלה לפעול בדחיפות מול משתמטים. למכתב של היועמ"שית לשר הביטחון
"ב-3.3.25, התקיים דיון מעקב חמישי בנוגע ליישום פסק הדין בעתירות הגיוס שקבע כי בהיעדר הסדר חקיקתי, המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוסם של בני הציבור החרדי", כתבה היועמ"שית. "זאת, בין היתר, בראי עתירות העוסקות בנושא, והחלטת בית המשפט מיום 26.2.25 שהבהיר כי הודעת העדכון שהגישה המדינה ביחס לצעדים שננקטים אינה מניחה את דעתו (בג"ץ 5819/24)".
"גורמי הביטחון שבו והבהירו כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרשת הגדלה של ממש של הסד"כ הסדיר, וכי גיוס בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני חיוני", הוסיפה בהרב-מיארה. "נתוני הגיוס לשנה הנוכחית, כפי שנמסרו, רחוקים מלהלום את צרכי הצבא, את היעדים שנקבעו והוצגו בבג"ץ, ואת ערך השוויון. הצורך בהגדלת היקף המתגייסים לשירות סדיר מתגבר שעה שהממשלה מקדמת במקביל צעדים שמשמעותם הגדלת הנטל על ציבור המשרתים. כך, החלטת הממשלה מיום 3.3.25 על גיוס 400,000 חיילי מילואים בצו 8 לשלושה חודשים נוספים במידת הצורך".
היועמ"שית טענה: "לעמדת כלל גורמי המקצוע והמשפט, הגברת צעדי אכיפה אישיים, לרבות שלילת הטבות כלפי משתמטים והרחבת סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי הפרט, הם תנאי הכרחי למילוי שורות הצבא. בדיון הציגו נציגי מערכת הביטחון, האוצר והמשפטים הצעות לשיפור האכיפה ולסנקציות אישיות נוספות כלפי משתמטים, הצפויות להיות אפקטיביות, וכן נדונו ההיבטים המשפטיים העולים מכך. חלק חשוב מהן ניתן לקדם מיד, בין היתר, בהחלטת ממשלה או מנהל בלבד, ללא צורך בחקיקה. ההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני".
"במצב דברים זה, כשר המופקד על הצבא מטעם הממשלה, נדרש כי תקיים דיון דחוף בעניין בראשותך לצורך קבלת החלטות בראי צרכי הצבא והיעדים שהציגה המדינה לבג"ץ. אנו ערוכים להציג לך את כל אפשרויות האכיפה שבידי הדרג המדיני לקדם מיד".