15 חודשים חלפו מאז 7 באוקטובר וּועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. הערב (שני) חשפנו ב"מהדורה המרכזית" כיצד פעל ראש הממשלה לסכל אותה, ועד כמה הוא עומד מאחורי היוזמה להקים ועדה אחרת - פוליטית.
בהקלטות שחשפנו לראשונה עולה כיצד המשפחות נאלצות להתחנן בפני חברי הכנסת, ועד כמה אלו, מצידם, משתמשים בחוק כמנוף להשיג את היעד האמיתי שלהם - שליטה בהחלטה מי יעמוד בראש הוועדה.
התוכנית לסיכול ועדת חקירה - פרויקט מיוחד
משפחת מנצורי אכלה את ארוחת השישי האחרונה שלה כמשפחה בערב 6 באוקטובר. לאחר הארוחה יצאו האחיות רויה ונורל, יחד עם הארוס של נורל עמית, למסיבת נובה – וממנה לא שבו. 12 שעות לאחר מכן נעצרו החיים, כל החלומות נגדעו, רויה, נורל ועמית כבר לא היו בין החיים.
מנשה מנצורי, אביהן של רויה ונורל שנרצחו בנוב סיפר: "אנחנו יודעים שהיה יריות בתוך המיגונית, היה רימונים בתוך המיגונית,היה שרפה בתוך המיגונית, אבל על רויה ונורל, אנחנו לא יודעים איך הן סיימו את החיים שלהן וכמה הן סבלו". סיגל, אימן של הבנות, הוסיפה: " אני תמיד במונולוג עצמי, שהנשמה השתחררה והן כבר לא סובלות. אבל אני רוצה לדעת מה היה - דקה אחרי דקה".
באוקטובר 2023 המדינה כולה בהלם מוחלט - אבל נתניהו כבר יודע מה הוא לא רוצה, ועדת חקירה ממלכתית. ב-23 באוקטובר, שבועיים בלבד אחרי תחילת המלחמה, נתניהו והסביבה הקרובה שלו מתכננת כשהמלחמה תסתיים ועדת חקירה ממשלתית - ולא ועדת חקירה ממלכתית. הטיעון בו הם התכוונו להשתמש בו הינו שכך היה גם ב-2006 כשהוקמה ועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השנייה.
כלפי חוץ נתניהו יצר את הרושם ההפוך, שוועדת חקירה ממלכתית קום תקום - וזה רק עניין של זמן. "אחרי המלחמה כולנו, כולם, יצטרכו לתת תשובות לשאלות קשות, זה כולל אותי", אמר רה"מ נתניהו בנאום בסוף חודש אוקטובר 2023. "היה פה מחדל נורא, והוא ייבדק עד תום, אני מבטיח לכם. לא תישאר פה אבן על אבן שלא תיבדק".
רפי בן שטרית, ששכל את בנו סמ"ר אלרואי ז"ל שנפל בקרב בנחל עוז שיתף: "אולי הייתי נאיבי מדי, אבל באמת חשבתי שתוך זמן קצר חודשיים, שלושה, תוקם ועדת חקירה". "שמענו אותם מדברים, תיגמר המלחמה, תסתיים המלחמה, נחזיר את החטופים, נקים ועדת חקירה ממלכתית. הם בעצמם. אני אמרתי שהם יקימו, זה מובן מאליו, זה לא צריך להיאבק על זה", אמר מנשה מנצורי.
אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל: "חברי קואליציה הבטיחו לי ועדת חקירה ממלכתית. יולי אדלשטיין, למשל. מיקי זוהר היה אצלי בשבעה, אז גם אז הוא התבטא שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית".
ועדת חקירה ממלכתית
ועדת חקירה ממלכתית נועדה למצבים שבהם האמון הציבורי ברשות המבצעת נפגע באופן קשה: מי שמקים את הועדה היא בדרך כלל הממשלה, שגם מגדירה את נושא החקירה. אך מאותו הרגע הועדה עצמאית לחלוטין.
נשיא בית המשפט העליון הוא ממנה את העומד בראשה ואת החברים. ויש לה סמכויות חקירה לכל דבר ועניין- לזמן עדים, חקור אותם ולאסוף מסמכים. מספר חברי הועדה הוא אי זוגי בדרך כלל שלושה כדי לוודא שגם תהיה בה הכרעה.
נתניהו בנאום ב-27 בינואר 2024 אמר: "אני כבר אמרתי את דעתי, שאת החקירות ואת הבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה, בטח לא בעיצומה של המלחמה, ולא שיניתי את דעתי". אולם הסקרים מראים אחרת: 92% מהציבור מאמינים בקיום ועדת חקירה ממלכתית. ארבעה מכל חמישה ישראלים - דורש ועדת חקירה ממלכתית".
אלא שכוונות לחוד ומציאות לחוד, כך מספר מקורב לנתניהו: "כשנתניהו ראה את הסקרים הוא הבין שלא תהיה לו ברירה אלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. אלא שהוא תכנן להקים אותה סמוך לבחירות הבאות כדי שהממשלה הבאה לא תכתיב את המנדט. הוא רצה לקבוע מנדט רחב – למשל מההתנקות ב-2005 – כדי לשדר שהאחריות היא גם על קודמיו".
באמצע השנה נתניהו כבר ממש מלעיג את הרעיון של חקירה בזמן מלחמה כשהוא בוחר כדוגמה את הקרב בווטרלו בנאום בכנסת ביולי 2024: "אני מאוד מעריך את הבדיקה הזאת, ואני רוצה לדווח לכם שיש באמת מחסור של כך וכך לירות סטרלינג בגדוד אחד, יש גם שאלה של צנצנות ריבה בגדוד אחר, שעדיין לא הגענו למיצוי האמת לגביהן".
מבחינה פוליטית, נקודת המפנה הייתה עתירות לבג"ץ. בסביבת נתניהו הבינו שלא ניתן יהיה לחכות לסוף הקדנציה - והחליטו לפעול. גורם בסביבת נתניהו סיפר: "בג"ץ יכפה להקים ועדת חקירה ממלכתית. שרה נתניהו לא הייתה מוכנה לשמוע על זה. היא חשבה שהשופטים יעשו הכול להפיל את האשמה על נתניהו ודרשה להציע לה בדחיפות פתרון חלופי". כך למעשה נולד הרעיון להקים ועדת חקירה מסוג חדש, ועדת חקירה פוליטית.
ועדת חקירה פוליטית
למשימה להקמת ועדת חקירה פוליטית התגייסו שר המשפטים יריב לוין, המועמד שלו לעליון ד"ר רפי ביטון, שגם ניסח את החוק הראשוני, וגיא לוי, הדובר הפוליטי של רה"מ. אלא ששום חבר כנסת לא רצה לקדם את החוק, עד שנמצא מתנדב – חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד.
כשנשאל קלנר אם נתניהו ביקש ממש להגיש את הצעת החוק הזו, הוא השיב: "לא, מה פתאום. אני דיברתי על זה כבר ביולי במליאה, אני עמל על זה, זו המחויבות שלנו לעתיד המדינה הזאת. אנחנו חייבים לתקן, וכדי שיהיה תיקון, חייב להיות אמון". חבר הכנסת קלנר טוען שמדובר ביוזמה עצמאית וזה גם הנוסח שלו. אבל לפי הפרטים שחשפנו, מעורבותו של נתניהו בחקיקה להקמת הוועדה שאמורה לחקור גם את ממשלתו שלו - עמוקה מאוד.
משפחות שכולות שהגיעו לקלנר לפגישה, לנסות לשכנע אותו לוותר על החוק, הופתעו לגלות שמי שמנהל את הישיבה אינו אלא מדוברו של ראש הממשלה, גיא לוי. הוא וקלנר אמרו למשפחות שלא יאפשרו מצב שנשיא העליון הוא שיבחר את הרכב ועדת החקירה הממלכתית.
מבנה ועדת החקירה הפוליטית: אותה ועדת חקירה שמתכנן נתניהו להקים, לפי ההצעה המקורית, תכלול שני יושבי ראש ושישה חברים. אם לא תהיה עליהם הסכמה, חצי תמנה האופוזיציה וחצי הקואליציה.
רפי בן שטרית, ששכל את בנו סמ"ר אלרואי ז"ל, טען: "בעצם מה שרוצים להקים פה זה ועדה פריטטית, כשהנציגים של הקואליציה "ישמרו" על הקואליציה הנוכחית, והנציגים של האופוזיציה ישמרו על הקואליציה הקודמת. הם יתווכחו, יריבו, עד קץ כל הדורות, עד בוא המשיח או עד שפושקין ימות ובסוף לא תהיה הכרעה ולא יהיו מסקנות ולא תהיה המלצות".
חה"כ גלית דיסטל-אטבריאן ממפלגת הליכוד אמרה על ועדת החקירה הפוליטית: "בסופו של דבר המטרה היא שמי שיישב בוועדה ויחקור את האסון של כולנו יהיה מקובל על כל הציבור הישראלי ולא רק על חצי ממנו".
"לפני שנתיים הם צעקו מתחת כל עץ רענן ומול כל מיקרופון שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הרוגלות", הוסיף בן שטרית. "אזרחי ישראל דורשים תשובות, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית" אמר נתניהו בפברואר 2022.
"העליון נמצא בהקשר הזה בניגוד עניינים קשה, אמרה חה"כ גלית דיסטל-אטבריאן והסבירה: "זאת אומרת, אין לו ניגוד עניינים בפרשת הרוגלות, הוא יכול לחקור, הוא בכל זאת העליון". יש פה שניים וחצי מיליון אזרחים שלא מאמינים לעליון ובצדק העליון עשה ירידת ערך לעצמו בעשורים האחרונים". בן שטרית, ששכל את בנו, טען: "איך אז היה צריך ועדת חקירה ממלכתית ועכשיו לא זה מאוד פשוט – הם מנסים לחמוק מהאחריות שלהם".
דודי אמסלם הצהיר בכנסת בדצמבר 2024: "אנחנו לא נקים ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו נקים ועדת חקירה של העם".
"יורקים על המשפחות השכולות"
בשלב זה האשליות של מנשה מנצורי, שאיבד בנובה את שתי בנותיו, התנפצו: "הם יורקים על המשפחות השכולות ועל המשפחות של הנופלים ועל המשפחות של החיילים ועל המילואימניקים". עוד התברר כי ועדת החקירה הפוליטית שמתכננת הקואליציה, אמורה לקום רק חצי שנה אחרי שהחוק להקמתה יאושר. החוק עדיין לא הונח - וכבר עברו 15 חודשים מתחילת המלחמה.
כשנציגת משפחות שכולות שאלה את חה"כ קלנר וגיא לוי למה צריך לחכות חצי שנה הוא השיב: "המטרה שאנחנו חושבים שהמלחמה תיגמר לפני כן בסדר? אבל אנחנו אומרים כדי שלא יגידו מחר בבוקר שאתם עכשיו תמשכו את המלחמה ומתי תכריזו על הסוף של המלחמה? וכל עוד שיורים כדור אחד". בהמשך אמר לנציגת המשפחות כי למעשה, גם אם המלחמה לא נגמרת, אחרי חצי שנה תתחיל החקירה.
נתניהו עצמו הסביר בעבר עד כמה חשוב מרכיב הזמן כשמדובר בוועדת חקירה: כל יום שעבור בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות", אמר בפברואר 2022. "ולכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול - ועדת חקירה ממלכתית, עכשיו".
גם לזמן יש משמעות: בעבר ועדות החקירה קמו סמוך לאירועים:
- ועדת אגרנט קמה 27 ימים לאחר סיום מלחמת יום כיפור.
- ועדת כהן, שבדקה את אירועי סברה ושתילה, קמה חודש ו-11 ימים לאחר מכן.
- ועדת שמגר, שבדקה את הטבח במערכת המכפלה, קמה אחרי חודש ו-3 ימים.
- ועדת שמגר שבדקה את רצח רבין, עבור 4 ימים.
- ועדת וינוגרד, שאמנם לא הייתה ממלכתית, בדקה את אירועי מלחמת לבנון השנייה קמה כעבור חודש ו-3 ימים.
"מועצת אוקטובר"
בשלב זה המשפחות השכולות כבר הבינו מול מה הן ניצבות ובנובמבר האחרון החליט גרעין של 15 משפחות להקים את מועצת אוקטובר - שתילחם עבור הקמת ועדת חקירה ממלכתית. את היוזמה הם השיקו בצעדה בין מוקדי האסון. "באיזה עולם ילדים הולכים לרקוד, לשמוח ונרצחים?", אמר מנשה מנצורי, אבא של נורל ורויה שנרצחו בנובה. "נשאר לי ילד אחד בן 15. איך אני יכול להיות בטוח שבטוח פה לגדל אותו מבלי שיחקרו חקירת אמת".
אלף ומאה משפחות כבר הצטרפו למועצת אוקטובר ובשלב הזה הן כבר מבינות שזה לא עומד להיות קל. בדיוק אותם אנשים שהבטיחו להם ועדת חקירה ממלכתית בתחילת הדרך, אומרים עכשיו את ההפך הגמור - רוח המפקד חלחלה.
השרים שתמכו בוועדת חקירה ממלכתית – אך במהלך המלחמה שינו דעתם: השר אלי כהן, השר מיקי זוהר, השרה גילה גמליאל, השר ניר ברקת, השר אבי דיכטר והשרה מירי רגב.
- "יום לאחר שהמלחמה תסתיים צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל מה שנדרש", אמר השר אלי כהן בנובמבר 2023. אך בדצמבר 2024 שינה את שם הועדה: " בהחלט צריכה לקום ועדת חקירה, אני קורא לה אובייקטיבית".
- "ברור. תהיה ועדת חקירה ממלכתית,אין שאלה בכלל", אמר השר מיקי זוהר באוגוסט 2024. אך בדצמבר טען: " השם שלה, אם זה ממלכתי או משהו אחר, זה לדעתי פחות האישיו".
- "ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הדברים לעומקם, אמרה השר גילה גמליאל ביולי 2024 אך בהמשך טענה שצריך "ועדת חקירה שתהיה בהסכמה רחבה".
- "אני מאמין שצריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק הכול", אמר השר ניר ברקת באוגוסט 2024. אך ב2025 טען: "המילה ועדת חקירה, חד-משמעית כן".
- "תהיה ועדת חקירה ממלכתית, יקימו אותה כשהעת תבשיל לכך", אמר השר אבי דיכטר ביולי 2024. אך בדצמבר אמר: "החוק שקובע ועדת חקירה ממלכתית הוא לא פסוק מהתנ"ך, אלא הוא חוק שעבר בכנסת, וחוק שעבר בכנסת, אפשר להעביר אותו ותקן אותו".
- "כרגע אנחנו צריכים לעשות דבר אחד, ועדת חקירה ממלכתית" אמרה השרה מירי רגב בינואר 2024. אך בספטמבר 2024 אמרה: " מי יעמוד בראש ועדת חקירה? אם זה שופט, יש כאן בעיה גדולה".
"הייתי יושב ראש הנהלת סניף הליכוד, הסתובבתי במחוזות הפריימריז, אני יודע בדיוק איך זה עובד", שיתף רפי בן שטרית, ששכל את בנו סמ"ר אלרואי ז"ל שנפל בקרב בנחל עוז. "הם חייבים להדהד את המסרים, הם חייבים ליישר קו עם מיאמי או עם בלפור, ואם הם לא יעשו את זה, הם ימצאו את עצמם מדורדרים למקומות לא ריאליים".
היחס למשפחות השכולות בוועדת החוקה
מה שכואב למשפחות לא פחות הוא היחס. ב-1 בינואר הן החליטו לעלות לכנסת, להשמיע את קולן. הן הגיעו לוועדת החוקה אחרי שחלקן הכינו את הדברים שעמדו לשאת במשך כל הלילה. הדיון אמור היה להיפתח בעשר, אבל התחיל באיחור של 35 דקות.
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, נכנס ללחץ, נשארו לו רק 20 דקות לדון בסוגיית העצירים המנהליים היהודים. "לצערי הדיון החסוי התארך ולכן לדיון הזה יש לנו פחות מחצי שעה", אמר רוטמן למשפחות. אולם לאחר 2 דוברים, נציגי משפחות שכולות, רוטמן איבד סבלנות וביקש מהם לסיים את דבריהם.
וכך נשארו נציגי המשפחות השכולות לדבר אל מול כיסא ריק. "קשה לי לעכל שאני צריך להיאבק על הצדק של הבנות שלי" אמר מנשה מנצורי.
רוטמן כנראה הבין את פוטנציאל הנזק ושלח את משמר הכנסת להוציא את המצלמות. כשגם זה לא עזר, ביקש לסגור למשפחות את המיקרופונים ולנעול את הדיון. יחזקאל ברעם סבו של נטע ברעם ז"ל שנפל בבסיס נחל עוז, יצא בדמעות מהדיון ואמר: "הנכד שלי מת. הם נהרגו ביחד. הם הגנו אחד על השני. אנחנו מדינה ימנית, אני שמאלני בוגד. נלחם פה רק את כל המלחמות. אבל, זהו. זה מה שיש".
וכך השבוע בוועדת הכספים, נציגי המשפחות ננזפו כשביקשו פגישה עם יושב ראש הוועדה. "איתי לא קובעים פגישה בישיבה כזאת, יש דרך מקובלת", אמר חה"כ משה גפני יו"ר ועדת הכספים. התשובות של חברי הקואליציה - שברו את המשפחות שהגיעו לדיון. אך השיא היה כאשר גפני נזף בהורים השכולים שנזכרו רק עכשיו בוועדת חקירה ממלכתית - כי עד עכשיו "ביקשו לשחרר את החטופים".
"שיחלמו שניתן להם ועדת חקירה ממלכתית"
בחודש שעבר מליאת הכנסת, חה"כ דיסטל-אטבריאן נאמה: "צמרת צה"ל, צמרת המשפט והתקשורת, אחד מגן על השני. שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית".
לאחר שאמרה את הדברים האלו, ממש במקרה פגשו המשפחות השכולות את דיסטל-אטבריאן במזנון הכנסת, אבל הופתעו לגלות שמבחינתה היא בכלל הקורבן של הסיטואציה הזו: "אתה רוצה שאני אתחיל לפרוק מה עובר עליי? אני לא יכולה להוציא מילה מהפה. זה מוות. כל הנאום היה על המקרה של הבן של היועמ"שית שגנב אפוד". לפגישה במזנון הצטרפו גם חבר הכנסת קלנר וחברי כנסת נוספים וזאת בניסיון לשכנע את המשפחות לפעול יחד, לבחור מי יחקור את האסון.
גורם בלשכת נתניהו סיפר על המצב שם היום: "שרה נתניהו לוחצת לקדם את חוק קלנר, אבל הרוב מוטל בספק. המשפחות לא מבינות שהן כבר הפסידו. גם אם תקום ועדת חקירה ממלכתית, נתניהו כבר פגע כ"כ בלגיטימיות שלה שיוכל בבוא העת להתחמק מהמסקנות שלה בטענה שהיא נגועה".
"את 7 באוקטובר החמאס ביצע - המנהיגים וכוחות הביטחון לא עשו את זה בכוונה. הם טעו. עכשיו מה שהם עושים לנו, ברגע זה, הם עושים במודע והם עושים בכוונה", סיכם מנשה מנצורי. "אני כרגע מרגיש כעוס על המנהיגים שלנו יותר מאשר ב-7 באוקטובר".