שני בכירים לשעבר במערכת המשפט תקפו בחריפות את המהלך ששר המשפטים יריב לוין החל להניע אמש - הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ודיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אמר ל-N12 כי "הממשלה פועלת לרסק את קווי ההגנה". נשיאת בית המשפט העליון ופרקליטת המדינה לשעבר דורית בייניש אמרה כי מדובר בחלק מ"התוכנית שלהם להחליש את מערכת המשפט ולתת לממשלה יד חופשית לשלוט".
לדברי מנדלבליט, "אתמול הוסר המסווה - הממשלה פועלת כדי לרסק את שני קווי ההגנה היחידים שיש לנו במדינה נגד דיקטטורה: מוסד הייעוץ המשפטי ובית המשפט העליון". לדבריו, "מהרגע הראשון שהממשלה הזו הוקמה, הם רצו להדיח את היועמ"שית ולבטל את התפקיד הציבורי שלו להיות שומר סף. הם מבקשים שהתפקיד הזה יבוסס על נאמנות אישית לפוליטיקאים, ולא למדינה".
מנדלבליט אמר כי "זה הדבר הכי חמור שקיים. תפקיד היועמ"ש הוא לייצג את עמדת מדינת ישראל, גם אם היא הפוכה לעמדת הממשלה. היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק, ומחזיק בכובע של מי שיש לו אחריות כוללת לשלטון החוק במדינת ישראל".
לדבריו, המהלך להדחת היועמ"שית לא מנותק מהמהלך של הממשלה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. "זה הסיר את המסווה שהם לא מתכוונים לעצור רק בוועדה למינוי שופטים. אין לנו שום קווי הגנה חוץ מהיועצים המשפטיים הציבוריים ובית המשפט העליון. הם רוצים לרסק את שני המוסדות האלה, כי זה הדבר היחיד שיש במערכת המשפט שלנו בישראל מפני דיקטטורה.
"הם מבצעים את המהלכים האלה במקביל - ורוצים שהשופטים והיועץ המשפטי לממשלה הבא יהיה נאמנים אישיים שלהם, כול בצד הפלילי, ובתיקים פליליים שכבר מתנהלים", הוא הוסיף. "כל אחד מבין מה הכוונה. זו המטרה. תמיד היא הייתה שם".
מנדלבליט הסביר כי ועדת האיתור של היועמ"שית תוכל לאשר את ההדחה ברוב רגיל, אך בכל מקרה הסוגיה תגיע להצבעת ממשלה. אם ההחלטה תאושר - ניתן יהיה לעתור לבג"ץ. לגבי השאלה מי ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ בנושא הזה, הסביר מנדלבליט כי במקרה כזה כי כנראה שלממשלה יהיה ייצוג פרטי, ואת עמדת המדינה תייצג פרקליטות המדינה.
בעניין הזה מדגיש מנדלבליט את חשיבות עילת הסבירות. בג"ץ פסל בשנה שעברה את החוק לביטול עילת הסבירות. "עילת הסבירות נוגעת לפיטורים ומינויים, גם בנוגע ליועץ המשפטי לממשלה. היה ברור שהם ינסו לעשות את זה (לפטר את היועמ"שית – י"י). פרקליטות המדינה תוכל לטעון כי הפיטורים של היועצת היו בחוסר סבירות קיצוני".
"רוצים יד חופשית לשלוט בלי בקרה"
השופטת בדימוס בייניש אינה סבורה שהפיטורים של בהרב-מיארה יעברו את מבחן בג"ץ. "אין כאן שום עילה אמיתית לפגוע ביועצת שנתנה לממשלה עצות משפטיות מקצועיות. הם רוצים שתהיה לממשלה יד חופשית לשלוט בלי בקרה, בלי איזון ובלי קשר לכללי עקרונות היסוד והחוק. הם רוצים שלטון אבסולוטי. זו המטרה שלהם", היא אמרה.
"הממשלה היא לא כל יכולה", היא הוסיפה. "כשאפשר וכשזה חוקי, היועמ"שית ייצגה אותה בהחלטות שלה. אבל הממשלה חייבת לפעול במסגרת החוק ועקרונות היסוד שנקבעו פה במשך כל שנות המדינה. ואם הם רוצים להפר את זה - וזה מה שהם רוצים - יד חופשית לכל פעולה, בין אם היא חוקית ובין אם היא לא, תפקיד היועצת המשפטית הוא להציב בפניהם את הגבולות שהדין והמשפט מציבים - בפני שרירות ובפני מהלכים שהם לא עניינים".
בייניש ציינה כי המצב במדינה כיום מטריד אותה. "אני מודאגת מאוד", היא אמרה. "כל משטר דמוקרטי שהפך לדיקטטורי או עם שליטה אבסולוטית, עשה את אותו הדבר, התחיל בצמצום כוחה של מערכת המשפט. זה קרה בפולין, זה קרה בהונגריה, זה מה שעשו. דבר ראשון - להיפטר מהשופטים, להיפטר מהיועצים וממי שבודק את התלונות. והם עושים את זה בדיוק לפי המתכון - הם לא המציאו את זה".
איך יתבצע ההליך?
מה הצעדים הבאים, מי ייצג את היועמ"שית בבג"ץ במקרה של עתירה ואיך יתבצע ההליך. ד"ר עמיר פוקס וד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים:
מה הצעדים הבאים?
אם הממשלה תצביע על אי אמון, היא תצטרך לפנות לוועדת האיתור שמינתה את בהרב מיהרה – ועדה שמורכבת מחמישה חברים, וכיום חסרים בה שניים, מפני שחברותם הסתיימה, עם החלפת הממשלה והכנסת. ועדה זו לא אמורה להיות מוקמת "אד-הוק", אלא היא קבועה, וצריך למנות מחליפים לחברים בה כשמקומם מתפנה. מאז כינון הממשלה לוין לא מינה להם מחליף. רק אתמול הוא פנה ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט על מנת למנות את מקומו של חבר הכנסת בוועדה, שכרגע אינו מאויש. רק לאחר שיתמנו לוועדה הגורמים החסרים, תוכל הממשלה לפנות אליה בבקשה להמליץ לה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה.
אלה חברי הוועדה, בהם החברים החסרים:
- אשר גרוניס – נשיא בית המשפט העליון בדימוס
- פרופ' רון שפירא – נציג אקדמיה
- תמי אולמן – נציגת לשכת עורכי הדין
- שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר – שהממשלה צריכה למנות
- חבר כנסת - שוועדת חוקה חוק ומשפט צריכה למנות
הוועדה יכולה לקבל החלטה ברוב רגיל, אך לא בהכרח תצביע בעד הדחתה של בהרב מיארה. פרופ' רון שפירא נחשב למקורב לממשלה, והוא אף מונה על ידי הדרג המדיני לשופט בשליחות ישראל בבית הדין הגבוה לצדק בהאג. גם אם יצביע בעד ההדחה יחד עם חבר כנסת שוועדת החוקה תמנה, לא בהכרח שימצאו שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר שיצטרף אליהם. לגבי השאלה אם גדעון סער או אמיר אוחנה יכולים להתמנות לתפקיד, בתור שר משפטים לשעבר, אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו. יש בעייתיות בכך שחבר ועדה שימליץ כך או אחרת – יהיה חבר בממשלה שאמורה לקבל את ההמלצה. משכך, לא סביר שזה יקרה, וגם אם כן – סביר שהמינוי ייפסל בבג"ץ, בשל חשש לניגוד עניינים.
האם הממשלה תהיה חייבת לקבל את המלצת הוועדה?
הממשלה לא חייבת לקבל את המלצות הוועדה, אך אם הוועדה לא תמליץ על הדחה והממשלה תעשה זאת בכל זאת – זה יהיה בעייתי עבורה כשהסוגיה תתגלגל לפתחו של בג"ץ. הממשלה תצטרך להצדיק בפני השופטים את ההחלטה להדיח את בהרב-מיארה, ויהיה לה קשה לבסס את טענותיה, כאשר אין לה את גיבוי הוועדה בעניין.
אם בהרב מיארה תודח ותוגש עתירה – מי ייצג בבג"ץ?
היועצת המשפטית לממשלה היא זו שאמורה לייצג בבג"ץ, וגם זו שאמורה לאשר לממשלה ייצוג נפרד. במקרה שהממשלה תדיח אותה, ויוגשו עתירות לבג"ץ נגד הפיטורים – סביר שמכיוון שמדובר בתיק שעוסק בה אישית, ההחלטה בעניין תעבור לפרקליט המדינה, עמית איסמן, שיוסמך לאשר ייצוג נפרד. את בהרב מיארה, צפויה לייצג פרקליטות המדינה ולהתנגד להדחה, בטענה שההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני.
האם בג"ץ יתערב?
לפי הכללים שנקבעו בדו"ח ועדת שמגר משנת 2000 – הממשלה מוסמכת לפטר את היועץ המשפטי לממשלה כאשר "קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". זה הסעיף שהשר לוין מסתמך עליו בפנייתו לשרים ולמזכיר הממשלה, להצביע על אי אמון בגלי בהרב מיארה. השר גיבש מסמך של 85 עמודים, בהם ביקש לבסס את הטענה שהיועצת המשפטית לממשלה לעומתית כלפי הממשלה וסירבה לייצג אותה 14 פעמים בבג"ץ.
לעומת זאת, היועצת המשפטית לממשלה תטען כי ההחלטות שקיבלה היו בהתאם לדין, ושהיא אינה יכולה מתוקף תפקידה, כמי שאחראית על ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק - לאפשר לממשלה לעבור עליו. בנוסף, בעתירות שיוגשו, צפויה להעלות הטענה שהממשלה כולה נגועה בניגוד עניינים, בשל ההליכים הפליליים שמתנהלים נגד ראש הממשלה העומד בראשה, ומשכך – היא אינה יכולה לפטר את התובעת שלו. היועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה, היא ראש התביעה הכללית. מכל סיבות אלה, נראה שיהיה קשה מאוד שההחלטה להדיח את היועמ"שית, תצלח את מבחן בג"ץ.