ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת אישרה שלשום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי הדרך שבה נבחר נציב תלונות הציבור על שופטים. ההצעה תאפשר לקואליציה לשלוט בפועל בוועדה שתבחר את הנציב – והיא אושרה בוועדה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי. בקואליציה מתכוונים להעלות את ההצעה להצבעה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא, והיא צפויה לקבל אישור ולהיכנס לספר החוקים. מרגע שזה יקרה, החוק ייכנס לתוקף מיד.
בקואליציה טוענים שהחוק יאפשר למנות נציב, אחרי שבמשך עשרה חודשים אין נציב מכהן, ושמדובר בתיקון השיטה הקיימת ש"לא עובדת". המתנגדים להצעה, ובהם גם גורמי הייעוץ המשפטי בכנסת ובממשלה, טוענים שמדובר ב"שינוי כללי המשחק בתוך כדי המשחק" – ושישנו חשש לפוליטיזציה בבחירת הנציב ולפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.
מהו תפקיד הנציב?
תפקיד הנציב הוא לברר תלונות על התנהגות של שופטים ודיינים במסגרת מילוי תפקידם. מדובר בשופטים ודיינים בכל הערכאות – השלום, המחוזי והעליון, כמו גם בתי הדין הרבניים, השרעיים, הצבאיים ובתי הדין לעבודה.
הנציב מוסמך לבירור תלונות, וכן לאסוף פרטים - ידיעות או מסמכים - שעשויים לסייע בבירור התלונה. הוא מוסמך גם לשמוע את המתלונן ואת השופט שנגדו הוגשה התלונה. במקרה שמצא שהתלונה מוצדקת, בסמכותו להניע הליך הדחה של שופט בוועדה לבחירת שופטים. כלומר, הוא רשאי להמליץ לוועדה לסיים את כהונתו של השופט, או להמליץ לשר המשפטים או לנשיא בית המשפט העליון להביא לוועדה את ההצעה הזו. כמו כן, הנציב מפרסם מדי שנה את דוח הביקורת שלו - שבו הוא מפרט את התלונות שבדק ואילו מהן נמצאו מוצדקות.
כיצד נבחר הנציב כיום?
הנציב נבחר בוועדה לבחירת שופטים לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, כך שנדרשת הסכמה של השר והנשיא בבחירתו. מאז שהוקמה נציבות התלונות על שופטים ב-2003, כל הנציבים נבחרו בדרך זו - וכולם היו שופטי בית המשפט העליון לשעבר.
מאז מאי 2024, עם פרישתו של אורי שהם מהתפקיד, לא מונה נציב תלונות על שופטים - ומאות תלונות שהוגשו נגד שופטים לא מטופלות. הסיבה לכך היא ששר המשפטים לוין לא הגיע להסכמות עם אף אחד ממי שעמדו בראש הרשות השופטת מאז שנכנס לתפקידו – אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
מהי אומרת ההצעה החדשה?
הצעת החוק שאושרה שלשום בוועדה שונה בתכלית מההצעה שהוגשה מלכתחילה ושאושרה בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה בכנסת עוד ביולי בשנה שעברה. לפי ההצעה המקורית, שהוגשה על ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, הנציב ייבחר בהצבעה חשאית במליאת הכנסת ברוב של 70 ח"כים. לבחירה יוכלו לעמוד מי ששמם הוצע על ידי שר המשפטים או על ידי 10 ח"כים. הביקורת המרכזית על הצעה זו, גם מצד גורמי הייעוץ המשפטי, הייתה שהיא יוצרת פוליטיזציה מוחלטת בבחירת הנציב - בלי שיקולים מקצועיים אשר נדרשים בבחירת הנציב.
ההצעה שעליה הצביעו שלשום שונה לחלוטין, והדיונים עליה היו בהליך בזק. לפני כשלושה שבועות הציג רוטמן מתווה חדש להצעה, לפיו מי שייבחר את הנציב תהיה ועדה של תשעה חברים. בשבוע שעבר ביום שני - צמצם את הרכב הוועדה לשבעה. בתוך שבוע אושרה שלשום ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. לפי ההצעה, הוועדה תבחר ברוב רגיל את הנציב ואלה יהיו חבריה:
- שר המשפטים – שיהיה גם יו"ר הוועדה
- שר העבודה
- חבר כנסת – שייבחר על ידי הכנסת, במליאה או ע"י ועדה של הכנסת
- שופט בדימוס – שייבחרו שופטי בית המשפט העליון
- שופט בדימוס – שייבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים
- דיין בדימוס – שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל
- ראש הסנגוריה הציבורית
מה משמעות ההצעה ובמה היא שונה מהמצב כיום?
הדרך שבה ממונה הנציב כיום יוצרת וטו הדדי לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים. בכך, השיטה מביאה בחשבון באופן שווה שיקולים של הצורך לשמור על עצמאות בתי המשפט, לצד הצורך במתיחת ביקורת על המערכת.
ההצעה החדשה יוצרת מצב שבו נשיא בית המשפט העליון אינו חבר בוועדה - ושאין שום צורך בהסכמת השופטים בוועדה, שמכירים את מלאכת השיפוט. לקואליציה יש משקל משמעותי, של שלושה חברים - שני שרים וח"כ - משום שהקואליציה היא השולטת בכנסת, ולכן לרוב מי שייבחר בידי הכנסת, יהיה חבר הקואליציה.
ההצעה אומנם מגדילה את שיעור הגורמים המקצועיים בוועדה, והם הופכים להיות ארבעה מתוך שבעה. עם זאת, היא יוצרת מצב שבו קול של דיין בדימוס, שנבחר על ידי שני הרבנים הראשיים לישראל, או קול של הסנגוריה הארצית הציבורית, יספיק כדי לבחור את הנציב. מדובר במתן לשון מאזניים לגורמים יחסית סקטוריאליים בתוך מערכת המשפט, כשהנציב צריך לבחון תלונות על שופטים מכל הערכאות.
מהו הנימוק של רוטמן לקידום ההצעה - ומדוע יש חשש שהיא תפגע בשופטים?
מבחינת ח"כ רוטמן, ההצעה נועדה לפתור את הפלונטר הנוכחי, שבמסגרתו נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים לא מגיעים להסכמות על זהות הנציב. לדעתו, ההצעה הנוכחית טובה מהקודמת ומביאה בחשבון את השיקולים המקצועיים - שאותם מייצגים הדיין בדימוס, הסנגוריה ושני השופטים.
לשיטתו, ההצעה מפרקת את הווטו הקיים לשר המשפטים - ובכך דווקא מחלישה את המשקל הפוליטי בבחירת הנציב. הוא סבור כי לא ייתכן שנשיא בית המשפט העליון ימנה את מי שאמור להעביר ביקורת עליו ועל יתר השופטים. רוטמן אמר שהציג הצעה חדשה כיוון שמבחינתו מדובר בפשרה. "ההצעה רחוקה מלהיות מושלמת. חשבתי שנציב צריך להיבחר על ידי הכנסת בלבד, אך קיבלתי גם עמדות שאני לא מסכים איתן. בנינו ועדה שיש בה רוב לאנשי מקצוע, ואני מקווה שיצרנו הסדר מאוזן".
מנגד, ההצעה מפרקת את הווטו של נשיא בית המשפט העליון - ולכן החשש הוא שיופר האיזון הקיים בין הצורך בביקורת על שופטים, לבין הצורך לשמור על עצמאות בית המשפט. ההצעה נותנת משקל מכריע בבחירת הנציב לגורמים שמייצגים פן חלקי בעבודת בתי המשפט. בנוסף, דווקא העובדה שתחולת החוק היא מידית, כשאין נציב, מעלה חשד בנוגע למניעים העומדים מאחוריו.
עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית, התייחסה לכך ביום שלישי שעבר, במהלך הדיון בוועדה על ההצעה, ואמרה: "המתווה הזה מהווה הפרה בוטה שעמד עליה בית המשפט בפסיקה - אין לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. אין בהסדר את הערובות שיבטיחו את ההגנה על עצמאות הרשות השופטת ועל אי תלותה".
כמו כן, מכיוון שלנציב סמכויות לבדוק תלונות על שופטים, וגם סמכות להניע הליך הדחה שלהם – החשש הוא שהתפקיד הזה ישמש כלי לניגוח פוליטי של שופטים. ח"כ גלעד קריב אמר לאחר אישור ההצעה בוועדה כי "זה צעד משמעותי בהשתלטות הממשלה על מערכת המשפט וביכולת שלה להלך אימים על שופטים. ניצול ציני של תשומת הלב הציבורית לחטופים כדי לחדש במלוא העוצמה את המהפכה המשטרית".