בג"ץ פסל הערב (שני) את הדרך שבה הממשלה ביקשה למנות את נציב שירות המדינה הבא, וקבע כי נדרש הליך תחרותי שיבטיח שמירה על אופיו העצמאי הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד. המשמעות היא שהחלטות ממשלה, שקבעו מנגנון מינוי חד פעמי שאינו תחרותי לבחירת נציב שירות המדינה, בטלות. נשיא העליון עמית והשופטת ברק-ארז פסלו את מתווה הממשלה, בעוד שהשופט סולברג נשאר בדעת מיעוט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להציע מועמד יחיד לתפקיד לוועדת מינויים שתבדוק את התאמתו, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה יש לקבוע מנגנון תחרותי לבחירת הנציב שבו ייבחנו בוועדת איתור כמה מועמדים. השופטים לא קבעו מה יהיה המנגנון התחרותי, והותירו את השיח בנושא "לגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת".
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית קבע כי הליך המינוי שבחרה הממשלה כולל מעורבות מכרעת של הדרג הפוליטי: ראש הממשלה בוחר מועמד יחיד מטעמו, וחברי ועדת המינויים נבחרים כולם על ידי הדרג הפוליטי, וכי בחירת מועמד יחיד לא יניב ככלל את המועמד הטוב ביותר.
עמית הדגיש כי אין עוד מקום לפרקטיקה שבה הממשלה קובעת מנגנון מינוי אד-הוק לכל נציב ונציב, על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור. לדעתו הצטרפה השופטת דפנה ברק-ארז.
בדעת מיעוט סבר המשנה לנשיא נעם סולברג כי דין העתירות להידחות. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, מרכז מנור, ההסתדרות ומכון לואיס ברנדייס לחברה, וטענו שהאופן שבו הממשלה רוצה למנות את הנציב מביא לפוליטיזציה של התפקיד ושההליך הזה אינו מבטיח תחרותיות ואי תלות בדרג הפוליטי.
השופט עמית נימק: "בהינתן שמדובר בתפקיד ממלכתי, א-פוליטי, שנועד לשמור על השירות הציבורי מפני מינויים פוליטיים הרי שאין כל סיבה טובה שמצדיקה כי ראש הממשלה הוא שימנה ישירות את הנציב, באישור של ועדת מינויים שאף היא נשלטת בעקיפין על ידו וכל שנדרש ממנה הוא לאשר רף כשירות מסוים של המינוי... הליך המינוי שבו דבקה הממשלה אינו יכול לעמוד, בין עקב אי-סבירות קיצונית ובין עקב חשש מהותי לקיומם של שיקולים פוליטיים זרים בהליך המינוי".
עמית הוסיף כי מנגנון מינוי תחרותי יתרום תרומה משמעותית הן לצורך בבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית, ולצורך למנוע חדירת שיקולים פוליטיים להליך המינוי של הנציב ולשירות הציבורי.
כמו כן הוא ביקר את התרבות הפוליטית של השנים האחרונות ואת התנהלות הממשלה: "דומה אפוא כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של 'It is not done' לתרבות של 'It is now done', בריש גלי ובראש חוצות. בעבר, מינויים פוליטיים נעשו במסתרים ו'בפרופיל נמוך', אך כיום, אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם של הדרג הפוליטי, והדברים נאמרים בראש חוצות על ידי גורמים בממשלה. למעשה, מטענות משיבי הממשלה אף עולה הצהרת כוונות למינויים פוליטיים בשירות הציבורי, מה שמעורר חשש כי בחירת הממשלה במנגנון של ועדת מינויים ובתחילת הדרך ועדה מייעצת נועד לאפשר זאת. הדבר אך מדגיש את חשיבותו של הנציב הבא כשומר סף".
הוא הדגיש: "המשפט צריך להתאים עצמו למציאות המשתנה, ומתחזק לאין שיעור הצורך בקביעת ערובות של ממש להגנה על תכליתו העצמאית, הממלכתית והא-פוליטית של תפקיד נציב שירות המדינה, אל מול ניסיונות של הדרג הפוליטי לחתור תחתיו ולהחדיר שיקולים פוליטיים אל שורותיו של השירות הציבורי הממלכתי".
המשנה לנשיא נעם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי דין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות הממשלה. "לא מצאתי הצדקה להתערבותנו בהחלטות הממשלה שלפיהן מינויו של נציב שירות המדינה הבא ייבחן בוועדת מינויים – ועדה רצינית, מקצועית, חזקה על אנשיה שיעשו מלאכתם נאמנה".
המשנה לנשיא ציין כי קשה לקבוע כי קיימת חובה שבדין למנות את הנציב בהליך תחרותי, שכן החוק קובע פטור מפורש מחובת המכרז התחרותי, וכי תפיסת תפקיד הנציב כשומר סף בלבד אינה מתיישבת עם האופן שבו ראה המחוקק את המשרה, שאין עליה חובת מכרז ושסמכות המינוי מופקדת בידי הממשלה.
נציין כי המנגנון שבו נתניהו רצה למנות את הנציב אינו חדש, וגם הנציב האחרון, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מונה כך. אולם ב-2018 הממשלה החליטה לבטל את המנגנון הזה וקבעה כי על היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ולהציע מודל חדש לבחירת הנציב.
אך הממשלה דחתה את ההצעות שלפיהן ההליך לבחירת הנציב יהיה תחרותי, וביקשה לחזור למודל הקודם. לאחר שהממשלה החליטה על כך, הוגשו העתירות ובג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את ההליכים למינוי נציב קבוע. בעקבות כך מונה עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום הנציב, אך כהונתו הוקצבה לשלושה חודשים על ידי בג"ץ – בעקבות עתירות שהוגשו נגד המינוי.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "נמשיך לעמוד על המשמר ולהיאבק בכל ניסיון לפוליטיזציה של השירות הציבורי ולמינויים פוליטיים בשער. מינוי נציב שירות המדינה הוא עניין מכריע לעתיד השירות הציבורי בישראל, ואנו נוודא שייבחר המועמד המקצועי והראוי ביותר".
ממרכז מנור נמסר: "פסק הדין שניתן היום הוא אבן דרך בשיקום השירות הציבורי בישראל. לראשונה מאז הקמת המדינה, קובע בג״ץ כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב מנגנון קבוע, תחרותי ושקוף - ולא הליך חד-פעמי הנתון לשיקולים פוליטיים".