שורדת השבי ארבל יהוד הגיעה הבוקר (שני) לדיון משותף של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ואמרה בדיון לח"כים: "תסתכלו עליי ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפתרון לבעיית עזה. כמוני יש בשבי עוד 58 אזרחים ואזרחיות ישראלים שלא רק סובלים, אלא הם גם מתים".
"אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה במשך 482 יום עד שחזרתי לחיק משפחתי ועמי ובאתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם", פתחה שורדת השבי את דבריה. "נראה לכם הגיוני ונכון שאני היא זו שצריכה להיות פה ולזעוק את זעקתו לחופש של אריאל אהובי, של דוד אחיו ושל יתר בני הערובה? הם שם כבני ערובה לחיי המחבלים ולהישרדות ממשלת נתניהו".
ארבל שחזרה: "כשהייתי שם חשבתי שמשפחתי וממשלת ישראל יפעלו לשחרורי כמטרה העליונה האחת והיחידה, צדקתי לגבי משפחתי אך לא לגבי הממשלה שבוחרת גם היום 591 יום מפרוץ המלחמה להמשיך בדרך הצבאית שמסכנת את חייהם של בני הערובה. את שריקות הטילים, רעמי הפגזים וההדף שלהם חשתי על גופי ובלילה של חילוץ לואיס ופרננדו ברפיח כשהוחזקתי בקרבת מקום בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון".
"תדעו לכם שכאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי, הוכיתי קשות והושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה. שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו, המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי. במצב זה ואף גרוע מזה עוברים הימים והלילות על יקירינו שם".
יהוד פנתה לממשלה ולח"כים ודרשה להחזיר את החטופים ולהפסיק את המלחמה: "אני דורשת מכם שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, לפעול להפסקת הלחימה ולהחזיר אותם אלינו. כמי שהייתה שם אני יודעת שרק בדרך של משא ומתן הדבר אפשרי. אין בעיני המחבלים ערך לחייהם שלהם ולחיי האזרחים בעזה, ומותם במלחמה ממש לא מרתיע אותם. אנחנו לא כמוהם ביחס שלנו לערך החיים ולכן עליכם לשחרר את יקירינו ולמנוע את מותם שלהם ואת שפיכות הדמים של החיילים הבנים האבות והאחים של כולנו ולהביא לקבר ישראל את החללים".
"מסע השיקום שלי ושל יתר שורדי השבי לא יכול להתחיל עד שכולם יחזרו. אנחנו פיזית אומנם פה אך נפשית אנחנו עדיין בשבי איתם", המשיכה ארבל. "שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת הביטו בי ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפתרון לבעיית עזה, כמוני ישנם בשבי עוד 58 אזרחים ואזרחיות ישראלים שלא רק סובלים אלא הם גם מתים. ידיכם יהיו מגואלות בדמם ובדם החיילים אם לא תעצרו את המלחמה".
"כהורים וכסבים מבקשת שתראו את בני הערובה כילדים וכנכדים שלכם והביאו אותם חזרה למשפחת עם ישראל. ולכם אזרחי המדינה אני קוראת לכל אחת ואחד מכם לצאת לרחובות ולעצור את מהלך החיים במדינה עד להשבת כל בני הערובה כי מבלי שהם ישובו החיים לשיקום והנרצחים לקבורה לא נחזור להיות העם שהיינו, המדינה שבה בחרנו לחיות ושאליה חזרו אבותינו לאחר 2,000 שנות גלות".