היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הגיבה היום (שלישי) על הצעת החוק בנושא נציב שירות המדינה, וטענה כי זו "נועדה להפוך את השירות הציבורי לכזה שמשרת את הדרג הפוליטי וצרכיו". לפי היועמ"שית, "מינוי נציב שירות המדינה, ראש וראשון לעובדי הציבור במדינה, יהיה תלוי באופן בלעדי בדרג הפוליטי, בלי דרישת התאמה לתפקיד ותנאי סף".
במכתב שנכתב מטעם היועמ"שית לשר המשפטים יריב לוין, נכתב: "הצעת החוק על כלל רכיביה צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק של ממש לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".
בלשכת ראש הממשלה הגיבו: "צר לנו שבשעה ששירות המדינה ניצב בתקופה רגישה המחייבת רציפות תפקודית, בחר הייעוץ המשפטי לממשלה לשוב ולשבש את יכולת הממשלה למנות גם ממלא מקום לנציב שירות המדינה – תפקיד חיוני לשמירה על שלטון החוק ותפקוד מוסדות המדינה. הייעוץ המשפטי הוא האחראי הבלעדי לפגיעה הקשה בשירות הציבורי ובעשרות אלפי עובדיו".
בהמשך למכתבים, מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל הודיע על סירובו להתמנות לממלא מקום הנציב: "לאחר עיון בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולנוכח ההגבלות הגדולות שהוצגו במסגרתה באשר להיקף הסמכויות שיינתנו לי, אני מבקש שלא להטיל עליי את התפקיד".
אתמול הונחה על שולחן הכנסת ההצעה שלמעשה תבטל את פסיקת בג"ץ בעניין נציב שירות המדינה. לפי דברי ההסבר להצעה, התיקון שמוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה, הממשלה, בהתאם לרצון המחוקק המקורי, ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. "מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזה בדומה למשרות בכירות אחרות שאין לגביהן חובה תחרותית, כגון המפקח הכללי של המשטרה, ראש שירות הביטחון הכללי, נגיד בנק ישראל, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד".
בנוסף נכתב: "לא תחול חובת מכרז על מינוי הנציב, ולא תחול חובה לכל הליך תחרותי אחר. אין בתיקון זה כדי ליצור הסדר שלילי ביחס לחקיקה אחרת, אלא מדובר בתיקון מבהיר שנועד להשיב את הדין למצבו טרם מתן פסק הדין".
עוד נכתב שראש הממשלה יוכל, בהיותו השר הממונה על נציבות שירות המדינה, "להטיל על עובד מדינה אחר למלא כנציב שירות המדינה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, כפוף להיוועצות עם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר".