היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיבה היום (רביעי) על בקשת הממשלה למחוק את העתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר: "ראש השב"כ אינו משרת אמון אישית של הדרג הפוליטי. ההכרעה בעתירה חיונית במיוחד לקראת כניסתו של ראש השב"כ הבא לתפקידו להבטחת יכולתו לעמוד בפני לחצים פסולים".
בר התייחס להתנגדותה של בהרב-מיארה לביטול העתירות, וציין: "אני תומך בפסק דין שיסדיר את הליך הפסקת כהונת ראש השב"כ בידי הממשלה ואת מערכת היחסים בין הדרג המדיני לראש השירות - בדגש על האבחנה בין ציפייה לנאמנות אישית לבין הוראות הדין וחובת האמון לציבור".
לפני כעשרה ימים הודיע בר בטקס לזכר חללי השב"כ כי יסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025. יום לאחר מכן, באי כוחה של הממשלה פנו לבית המשפט בבקשה למחוק את העתירות שהוגשו בעניין ולבטל את הצווים שהוציא בג"ץ, בטענה שהעתירות "הפכות לתיאורטיות". בתגובה, בית המשפט העליון ביקש מהעותרים את תגובתם על הבקשה עד להיום, 7.5.
יום לפני הודעתו של בר על סיום תפקידו כראש השב"כ, רה"מ בנימין נתניהו שלח תצהיר חריף לבית המשפט העליון והאשים את בר ב"אחריות ישירה ועצומה לאי מניעת הטבח" בשבעה באוקטובר. במסמך הארוך, הכולל נספחים חסויים שהועברו לבית המשפט, דחה נתניהו את טענותיו המרכזיות של בר והציג ראיות וציטוטים מסטנוגרמות רשמיות של דיונים.
כמעט שבוע לפני שנתניהו פרסם את התצהיר שלו, ראש השב"כ בר הגיש לבג"ץ את התצהיר שלו, שבו כתב כי "רה"מ ניסה לכפות עליי חוות דעת שנוסחה מטעמו שלא מאפשרת לנהל את משפטו". כמו כן, טען בר כי "אי-האמון של נתניהו בי - רק כי לא נכנעתי ללחציו". עוד ציין כי ראש הממשלה ביקש שאפעל נגד אזרחים שמוחים נגד הממשלה. שאעביר פרטים על זהותם ואפקח על דרכי המימון". לתצהיר הגלוי של ראש השב"כ רונן בר