שופטי בג"ץ דנו היום (שלישי) בעתירות שהוגשו נגד הדחת רונן בר מתפקידו כראש השב"כ. בתום דיון סוער שנמשך כ-12 שעות, השופטים הוציאו צו ביניים: רונן בר יישאר ראש השב"כ - עד למתן החלטה אחרת. עם זאת, הם הבהירו כי אין מניעה לראיין בינתיים מועמדים לתפקיד. השופט עמית: מאפשרים לצדדים להשיג פתרון יצירתי - עד אחרי חג פסח.
הכרעת השופטים: צו ביניים שמשאיר את רונן בר בתפקיד
נשיא בית המשפט העליון השופט עמית סיכם: "אנחנו סיימנו את הדיון להיום. ניתן את ההחלטה המתבקשת, כפי שאנחנו רואים בעקבות הדיון היום. ללא קשר, מאחר שראינו ניצוצות של נכונות ממזכיר הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה - אנחנו נותנים לכם עד אחרי חג הפסח לנסות להגיע לאיזשהו פתרון יצירתי שמשותף ליועמש"ית ולממשלה ככל שאפשר. אם לא יימצא פתרון - אז לא. אם יימצא אז יימצא".
עו"ד אמיר: "אנחנו רוצים עד הפסח". השופט עמית: "אנחנו מוכנים לתת לכם עד אחרי חג הפסח אבל אם תעשו לפני"... עו"ד הלמן: "אני לא יכול להתחייב בשם היועמ"שית". השופטת ברק-ארז: "אנחנו מאפשרים". השופט סולברג: "בהכירנו אתכם אתם יודעים להיות יצירתיים וזריזים". השופטת ברק-ארז: "לא יהיה פתרון - לא יהיה פתרון". השופט עמית: "אנחנו מעודדים הידברות. ניתן היום החלטה ואם זה לא יילך אז ניתן פסק דין".
הרכב שופטי בית המשפט העליון שדן היום בעתירות נגד הדחתו של ראש השב"כ רונן בר החליט להוציא צו ביניים הקובע כי רונן בר יישאר ראש השב"כ - עד למתן החלטה אחרת. במקביל, השופטים לא מונעים מרה"מ לראיין מועמדים לתפקיד.
לשכת רה"מ לאחר ההחלטה: "שופטי ההרכב חזרו מספר פעמים בדיון שאין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. לכן תמוהה החלטת בג"ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב"כ".
"רוב הערות השופטים עסקו בפרוצדורה, כולל בטענה שהיה על הממשלה לאפשר לראש השב״כ היוצא שימוע בפני ועדת גרוניס, כפי שטענה היועמ״שית. אבל רק לפני תשעה חודשים, כאשר שר הבל"מ ביקש להעביר את המפכ״ל לפני מועד סיום כהונתו, לא העלתה היועצת את הצורך להביאו לוועדת גרוניס".
"מטרת היועצת לממשלה היא למנוע בכל דרך את פיטוריו של רונן בר לאורך זמן, בתירוץ שקיימת חקירה פעילה. אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב״כ כושל מתפקידו רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה. להיפך - תוצאה כזו תאפשר לכל ראש שב״כ כושל שרוצה להישאר בתפקידו לפתוח בחקירה נגד כל אדם הקשור ללשכה של מי מהשרים, ובכך למנוע את פיטוריו. ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ".
מהלך הדיון בבג"ץ
בפתח הדיון פרצה מהומה כשאנשים בקהל, ובהם אב שכול, התפרצו בצעקות שוב ושוב והדיון הופסק. המהומה נמשכה גם בהפסקה והשופטים החליטו - המשך הדיון ייערך ללא קהל באולם. לדיון הגיעו גם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, ראש השב"כ לשעבר יורם כהן וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. מחוץ לאולם מפגינים פעילים תומכי הממשלה שלא הורשו להיכנס לדיון. הדיון הסוער הסתיים לאחר 10 שעות.
נשיא ביהמ"ש העליון השופט יצחק עמית אמר בפתח הדיון כי מדובר ב"אירוע חסר תקדים, הממשלה מחליטה לסיים כהונה של ראש השב"כ בטרם הסתיימה". חה"כ טלי גוטליב התפרצה לדבריו והשופט עמית ביקש ממנה שלא להפריע.
גוטליב קראה: "מספיק להתנהג ככה לנבחרי ציבור", עמית השיב: "באולם בית המשפט, מי שאחראי על ניהול הדיון ועליו האחריות זה השופט. זה לא משנה אם זה שופט שלום בקריית גת או שופט בית משפט עליון. כל חסינות מדומה או אמיתית נעצרת בפתח אולם בית המשפט".
עו"ד ציון אמיר, שמייצג את הממשלה, טען כי "זו עתירה פוליטית, די לראות את רשימת העותרים". לדבריו, "העתירות האלה דנות בהפעלת סמכותה של הממשלה וההחלטה שהתקבלה כולה פה אחד של מי שעומד בראשה - בעניין מדיניותה של הממשלה בנושא ליבה והוא ביטחון המדינה והגנה על המולדת. בכלל זה סמכות למנות את ראשי גופי הביטחון שנדון בעניינו, שהסמכות הזו כוללת גם את הסמכות להפסיק כהונה, כמו בעתירה הזו. אי אפשר להמשיך ולעבוד עם ראש שירות כזה".
השופט נעם סולברג אמר כי "הסמכות זה לא הדבר המרכזי אלא ההליך, האופן שבו הופעלה הסמכות". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "עולה מהדברים שמוסכם עליך הדין במדינת ישראל שגם כשיש סמכות רחבה, עדיין זה לא פוטר מכללי המשפט המנהלי. אם צריך להיות שימוע - השימוע צריך להיות כדין. אז אדוני לא חולק על כך שלא די בקיומה של סמכות".
עו"ד אמיר הסביר כי "יש פה ניסיון לערפל את הנושא מהדיון החשוב - מה יש לרונן בר שהודיע יותר מפעם אחת שהוא פורש והולך - ואמר שנושא באחריות - וגם בתחקיר שהוגש על ידי השב"כ - אילו השב"כ היה עושה את מלאכתו נאמנה ופועל כפי שמצופה ממנו, הטבח של 7.10 לא היה קורה. זה מה שהוא אומר, הוא אומר 'אני אשם, אני אחראי'".
עו"ד איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל ז"ל, התפרץ בצעקות והפריע לדיון: "בגלל זה אין לי ילד! אדם שידיו מגואלות בדם! איך אפשר לשבת פה ולשמוע שאדם שאחראי לכשל הכי גדול במדינת ישראל, בגלל שימוע אנחנו מתכנסים פה כשהר הרצל מלא בילדים שלנו? אתם תשבו בליל הסדר, לנו יהיה כיסא חסר! תקשיבו למשפחות השכולות. הוא אומר שכשל ב-7 באוקטובר, איך הוא נשאר דקה בתפקיד?!".
השופט סולברג אמר: "הכאב נשמע אדוני", בונצל המשיך: "אדם שלקח אחריות, אתם צריכים להגיד שמפזרים את הדיון פה. איך אתם מאפשרים לו להמשיך לנהל את השב"כ? הילדים שלכם בסיכון". משמר בתי המשפט ניסה להוציא את בונצל מהאולם. בעקבות המהומה, השופט עמית הכריז על הפסקה בדיון.
המהומה נמשכה גם בהפסקה, כשחה"כ גוטליב צעקה לעבר יורם כהן: "איך אתה לא מתבייש?". אדם אחר שסירב להזדהות פ נה לאנשי מערכת הביטחון לשעבר ואיים עליהם: "יומכם יגיע". כהן יצא מהאולם בליווי מאבטחים, המפגינים צעקו לעברו: "בושה". משמר בתי המשפט פינה את האולם, כמה מהנוכחים סירבו לצאת.
אחרי הפסקה ממושכת חזרו השופטים לאולם. השופט עמית אמר כי "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. זה אירוע חמור. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית המשפט, על אחת כמה וכמה בישראל, יוכל לקיים דיון כהלכתו ללא מורא ומבלי שיעברו על הכללים".
חה"כ גוטליב שסירבה לצאת התפרצה שוב ושוב: "איזו סמכות יש לכם? לדלתיים סגורות?". עמית השיב: "ח"כ גוטליב, את מפריעה לניהול הדיון". גוטליב ענתה: "אם אדוני רוצה להוציא אותי בכוח מהאולם שלא יתפלא, אבל שיתבייש לו שלא מכבד את הפרדת הרשויות". עמית הודיע שהוא מרחיק את גוטליב והשופטים יצאו שוב. אחרי שגוטליב הוצאה בכוח, השופטים חזרו לאולם והדיון התחדש.
נציג הממשלה: "חוסר האמון התעורר ב-7.10"
השופטים הדגישו את נושא תקינות הליך הפיטורים. הם רמזו שהממשלה הייתה צריכה להציג לבר תשתית ראייתית לסיבה שבגללה היא רוצה לפטר אותו לפני שימוע, ולבר צריכה להינתן אפשרות להגיב על כך בשימוע, לאחר שבחן את הטענות. עו"ד אמיר טען שלממשלה אין זמן לקיים הליך ארוך כזה בעיצומה של מלחמה, ובר ויתר על זכותו לשימוע כשלא הגיע לישיבת ממשלה.
עו"ד אמיר טען: "חוסר האמון לא התעורר כתוצאה מפרשת קטארגייט". השופטת ברק-ארז שאלה: "אז ממתי?", ואמיר השיב: "בנובמבר 2024 התעורר חוסר האמון. עוד לפני שקטארגייט בא לעולם. ובכל החודשים התעורר חוסר האמון הזה מאז 7.10".
אמיר הוסיף כי "העתירה הזו, אם תבטלו את החלטת הממשלה, אני רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. בהשארתו בתפקיד, בנסיבות האלה, זו סכנה למשטר הדמוקרטי". השופט עמית העיר: "לא נתקלנו בהפסקת כהונה של אחד משבעת המופלאים (בעלי התפקידים שנבחרים בידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים)".
עו"ד אמיר המשיך: "אתם מתבקשים לתת החלטה בנושאים שאינכם חשופים לשיקולים שלהם - הביטחוניים והמבצעיים - שנוגעים לשאלת קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. אתם אומרים לי 'פרוצדורה', שהמדינה תישרף. שנותקף אולי. כי מה לעשות, במציאות שבה דיון ביטחוני דחוף לא יתקיים כסדרו בין ראשי הדרג המדיני לבין ראש ארגון חשוב כמו השב"כ, הנכבדים שיושבים כאן לא יכולים לטעון במקומו (העותרים)".
השופט סולברג התעקש: "נצטרך לקבל תשובה - למשל שמדובר בנושא חשאי. אנחנו מרגישים קושי מסוים, שהעתירות רובן ככולן מתבססות על דברים מפי העיתונות והשמועה, ודברים מפי הסוס אנחנו לא שומעים, נצטרך לקבל תשובה לדבר הזה". השופטת ברק-ארז הוסיפה: "כפי שאני קוראת את העתירות, עולה ביסודן גם חשש לביטחון המדינה, ולכן לא ניתן לומר שביטחון המדינה נתון רק לצד אחד. זה חלק ממורכבות הדיון".
נשיא העליון הטיח בנציג הממשלה: "אתה מהלך אימים על ביהמ"ש"
עו"ד אמיר מתח ביקורת על האפשרות שהשופטים יתערבו. "גם אם היה פגם קטן כזה או אחר (באופן שבו התקבלה ההחלטה להדיח את בר), אתם תחליטו שזה פגם שיביא לבטלות ההחלטה?", הוא אמר. "המסמך של רונן בר - זה מדרון חלקלק. כשראש משטרה חשאית אומר 'אתם, הממשלה, לא תכפו עליי לבוא', זה מה שעולה. הסכנה שיוצאת מהמסמך הזה - הוא אומר 'אני בפניכם לא רוצה לטעון'".
השופטת ברק-ארז אמרה: "בר כותב במכתבו שהצעת ההחלטה צריכה להתבסס על עובדות מפורטות וטענות שיובאו בפניו ועליהן יתייחס. האם אדוני מעלה בדעתו שללקוח שלו יגידו - את כתב האישום תשמע בבית המשפט? ושרק אז תטען?".
אמיר התעקש לעסוק בסמכות וטען כי "הסוגיה לא שפיטה". השופט ענה: "זו לא הנקודה". בהמשך הטיח בו: "אנחנו גם נהיה אחראיים להצלחות השב"כ? אני יודע שאדוני לא מתכוון אבל זה, להלך אימים על בית המשפט, זה מנוגד לכל מה שאנחנו עושים. כשבית המשפט אומר למשל לשר התחבורה 'אתה לא יכול להפקיע שטח מסוים', שר התחבורה לא יכול להגיד 'עכשיו האחריות היא על מסילת הברזל', היא על בית המשפט. לכן, אני דוחה את ההצעה שבית המשפט לוקח על עצמו אחריות במקרה ש...".
נציג הממשלה: "המכתבים - מרידה", השופט: "הוא צריך לפעול נגד טייסים?"
אמיר האשים את בר שלא טיפל בקריאות לסרבנות לפני 7.10. לטענתו, "המכתבים האלה של רונן בר הם כתם על ראש השירות. זוהי מרידה ממש. המכתבים האלה הם סוג של הודעת התפטרות. הוא נאחז באופן פורמלי בזכות הטיעון והשימוע כמו שצריך אבל בועט - האשים את הדרג המדיני במניעים פסולים וזרים ומאשים את רה"מ באינטרסים אישיים. חוסר אמון מובהק שהוא מעלה כלפי הדרג המדיני. השארתו בתפקיד היא החלטה בלתי סבירה באופן".
השופט עמית: "אני נדהם, אתה אומר שראש השב"כ צריך לפעול נגד הטייסים? זה מה שאמרת?". אמיר השיב: "אמרתי סרבנים", והשופטת דפנה ברק-ארז שאלה: "לאיזה סרבנים התייחסת?". אמיר השיב: "רק עיוור לא יכול לראות שערב המלחמה, קצינים בכירים לשעבר וגם טייסים, אמרו שם שלא יבואו, 'זאת הפסקת התנדבות' אומרים לי. זה חלק מתפקידו של ראש השב"כ, להיאבק בפגיעה בסדר".
בתום דבריו של נציג הממשלה עו"ד ציון אמיר, נכנס סגן השר אלמוג כהן וקרא לעבר השופטים: "אני בז לכם על הפגיעה במשפחות השכול, על כך שפגעתם במשפחות. אתם שופטים נושאים שלא לכם בכלל, כי מישהו לא סיפק התרעה. העם הוא הריבון לא אתם". השופט עמית אמר כי הכניסו לו פתק ושאלו אם ח"כ אלמוג כהן יכול להיכנס: "כתבתי שכן ובלבד שיתחייב לשמור על שקט זה הכול. אנחנו נעבור הלאה ונתעלם מההפרעה הזאת".
השופט עמית מקבל את עמדת היועמ"שית על הוועדה המייעצת: "זו דעתי"
לאחר סיום טענותיו של אמיר, עלה לטעון שותפו עו"ד ינון סרטל אמר כי הממשלה לא חייבת לפנות לוועדה המייעצת למינוי בכירים כדי להדיח את ראש השב"כ, וכי רק החלטת ממשלה על הדחת ראש מוסד מחייבת פנייה לוועדה.
השופט עמית חלק על דבריו ואמר כי הוא מקבל את עמדת היועמ"שית בנושא. "נניח שיש שתי פרשנויות על כף המאזניים, ואני לא חושב ככה, אז איזו פרשנות מחייבת? של מזכיר הממשלה?" עו"ד סרטל השיב: "אדוני מעדיף את פרשנות היועמ"שית".
עמית סיכם: "זו דעתי. מי שקובע בסוף את הפרשנות זה בית המשפט. פרשנות היועמ"שית בנוגע לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה".
סולברג לנציג היועמ"שית: "חסר לי ראש השב"כ, מגששים באפלה"
באי כוח הממשלה עורכי הדין אמיר וסטרל סיימו לטעון. עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית, אמר: "הסברנו כאן לפני שנה וחצי למה צריך את עילת הסבירות - בסוף, אין חוק מנהלי אחר. כל כללי המשפט המנהלי הישראלי חלים בהתאם, וברור שהחלטה שמתקבלת משיקולים זרים - אין סמכות לקבל אותה".
השופט נועם סולברג קטע את דבריו: "קראנו את הטיעונים שלכם, ולמדנו יפה מאוד איך אפשר לחיות גם בלי עילת הסבירות". הלמן הוסיף שמדובר בתיק חריג שאינו דומה להליך דיני עבודה רגיל. "זה העברת ראש שב"כ מכהונתו - לא עוד מינוי", אמר. "היועמ"שית התריעה מראש והעלתה את הנושא בישיבת הממשלה, ולכן לא ניתן לטעון שלא ניתנה הזדמנות ראויה לטיעון".
השופט סולברג ענה לטענותיו: "חברך טוען שראש השב"כ הוזמן לשימוע והשיב - אתם לא מעניינים אותי", והשופט תהה למה מכתב דומה ומפורט לא הועבר גם לממשלה. נציג היועמ"שית ענה: "אולי הוא רצה להציג חומרים מסווגים בפני הממשלה. אי אפשר לצפות ממנו להופיע בזמן אמת עם כל החומר".
סולברג ממשיך: "חסר לי את ראש השב"כ. אנחנו מגששים באפלה כי העוצרים לא מבססים תשתית מדויקת של העובדות. רציתי להציע לו הצעה, אך הוא נעדר. אני רוצה לשאול אותו כמה שאלות. מתי הוא התכוון לסיים את תפקידו?". הלמן השיב: "ראש השב"כ ערוך להגיע לדיון ולענות על שאלות בדלתיים סגורות".
נציג היועמ"שית רמז לקשר בין ההדחה לקטארגייט: "פתאום אי אפשר לחכות?"
נציג היועמ"שית עו"ד הלמן אמר ש"טיעון הממשלה שאין זמן - לא משכנע". לדבריו, "העובדה שנפתחת חקירה פלילית ביטחונית כחלק מסמכויותיו של ראש השב"כ, זה חובתו. אם ראש השב"כ מגיע למסקנה שמדינה עוינת או מורכבת, הצליחה ליצור קשרים עם מקורבים של רה"מ, מבחינת ראש השירות זה מחייב בדיקה. מחייב. אם רה"מ חושב שהפעלת סמכות הזו - היא ניסיון להפיל אותו - ברור שיש לו עניין אישי. רה"מ מעיד על עניינו האישי פעם אחר פעם בסרטונים".
עו"ד הלמן רמז לקשר בין חקירת פרשת קטארגייט להדחת בר. "מה שעומד מול זה, זה חשש גדול שהיועמ"שית אמרה - 'תמתינו, אני בודקת את ניגוד העניינים'", הוא אמר. "אני מזכיר שלאיש ציבור אסור להיות בניגוד עניינים. אבל גם לזה הם לא חיכו. ולא הייתה דחיפות כזו. כולם יודעים שיש פה מלחמה, האחריות של הדרג המדיני כבדה ביותר, אבל צריך להסביר למה פתאום אי אפשר לחכות את הכמה ימים האלה אחרי שנה וחצי (מאז 7.10). אנחנו לא כאן כדי לייצג את רונן בר אלא לשמור על האינטרס העליון של הדמוקרטיה הישראלית".
נציג משפחות שכולות: "האיש הזה לא יכול להגן עליכם ועלינו"
השופט עמית אפשר לנציגי משפחות שכולות להשמיע את דבריהם. עו"ד בונצל, שהוצא מוקדם יותר מהדיון, חזר לבקשת עו"ד אפרים דמרי, שמייצג יחד איתו את המשפחות. "הסיפור הוא לא פרוצדורות או סמכויות", אמר בונצל. "יש מצב שבו המדינה צריכה לעצור וגם בית המשפט, ולא רק לטמון את ראשו בספר החוקים".
בונצל הוסיף כי "כשאני שומע שראש השב"כ לוקח אחריות, הוא אומר 'אני אחראי לכשל הזה'. אדם שכשל באירוע הכי גדול במדינת ישראל. מדברים על פרוצדורה, שימוע כן או לא, כאילו זה עובד בקיוסק - אני קורא בזעקה, האיש הזה, אם ימשיך בתפקידו - לא יכול להגן עליכם ועלינו. לא יכול להמשיך בתפקיד אפילו לא עוד רבע שעה".
נציג העותרים: "אם הפיטורים יעברו, נהיה פה בעוד חודשיים עם היועמ"שית"
עו"ד רן שפרינצק, שמייצג את בכירי מערכת הביטחון לשעבר, בהם יורם כהן, רוני אלשיך, בוגי יעלון ודני יתום, ואת מטה האקדמיה שהגישו בקשה להצטרף כידידי משפט להליך, לצד העותרים, אמר: "הדחת בר היא שינוי הקוד הגנטי של השב"כ שמבוסס על ממלכתיות. מי שהודף לחצים פוליטיים יודח מתפקידו".
עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון אמר: "הכניסו צלם להיכל היום. מה שקרה פה, במשך 35 שנה אני עומד כאן, מעולם לא ראיתי מחזה כזה שהתרחש כאן בהיכל הזה, ככה נראה המון מוסת והפגנה ספונטנית מתוכננת, המון שמנסה להטיל אימה על שופטי בית המשפט העליון".
השופט עמית אמר: "אלה אירועים שקורים כבר כמה חודשים, שהצלחנו איכשהו להכיל, ואכן היום היה חריג מאוד". שרגא פנה לשופטת ברק-ארז: "לקח לכם שעתיים לקבל החלטה להוציא אנשים כדי לקיים את הדיון, זה לא הגיוני".
עו"ד שרגא: "זה אירוע שלא יכול לעבור על סדר היום, אני מבקש מכם, אתם חייבים לנקוט באמצעים שאנחנו עורכי הדין נרגיש בטוחים כשאנחנו מגיעים לבית המשפט העליון. אם הפיטורים האלה יעברו על סדר היום, אנחנו נהיה פה בעוד חודשיים עם היועמ"שית. זה מה שקורה".
לאחר הפסקה, הגיע תורו של עו"ד עודד גזית, שמייצג את מפלגת יש עתיד, לטעון: "במישור הדיוני אנחנו צריכים ערבויות, שההליך יגשים את המטרה שלו - אז הוא צריך להתחיל בהיוועצות עם היועמ"שית, שהיא הפרשנית המוסמכת של החוק. גם במישור המהותי - אנחנו צריכים שבית המשפט יוודא שמה שיוצא מכאן זה מסר שהנטל שמוטל על הממשלה בפיטורי ראש שב"כ, במיוחד בנסיבות כאלה שבהן השיקולים הפוליטיים והאישיים עולים באופן שאי אפשר להתעלם ממנו - הוא נטל מוגבר. ברמה המהותית, הנטל הוא כבר לא עצר העותרים - רצף הפגמים האלה ועקב רצף ההתנהלות הזו - הנטל צריך להיות מוטל על הממשלה להוכיח שההליך הוא ענייני".
עו"ד דפנה הולץ לכנר שמייצגת חלק מהעותרים הוסיפה: "אנחנו לא בתיק פרוצדורלי פה כבודכם, אלא בתיק מאוד מהותי שמעסיק ומדאיג את אזרחי מדינת ישראל. אם היו פה שיקולים זרים וניגוד עניינים, הוספנו בקשה לבית המשפט להוציא צו שימנע מרה"מ להיות מעורב בכל דרך שהיא, בקשר להליך פיטוריו של ראש השב"כ הנוכחי ובהליך מינויו של ראש שב"כ חדש".
השופטת ברק-ארז בתגובה: "גם לאחר שתסתיים החקירה בעניין קטארגייט, מבחינתכם גם אז לא ניתן לקבל את ההחלטה בעניין ההדחה?".
עו"ד לכנר: "אם תגיעו למסקנה שרה"מ מצוי בניגוד עניינים על ידי ההחלטה הזו, כן".
השופטת ברק-ארז: "ניגוד עניינים זה לא מצב קבע".
עו"ד לכנר: "אם יש לדעת כבודכם ניגוד עניינים בהחלטת רה"מ וראינו שהממשלה מתייצבת לצידו פה אחד, ללא שאלות, ללא הבהרות, הכול קורה תוך שעות, וראינו שכבוד היועמ"שית סבורה שאותו ניגוד עניינים משורשר גם לחברי הממשלה בשל הכפיפות - אז אנחנו חושבים שצריך להיות סעד שלא לתת לאדם לעסוק בזה. כי אז מה יקרה? נלך לוועדה (גרוניס) ואז נחזור לפה שוב עם טענת הניגוד עניינים ושיקולים זרים?".
עוד ציינה עו"ד לכנר: "כבודכם, הדבר הזה מצוי בפניכם כרגע. לא שמענו שום שיקול ציבורי בתוך אותה בקשה של רה"מ להביא את זה (הדחת בר) להצעת החלטה בפני הממשלה. הכול 'איבדתי אמון'. איפה השיקול הציבורי? אין שום נתון או עובדה, שמלמדת על אובדן אמון מקצועי שדרוש על פי דין. הכול עניין סובייקטיבי".
לטענת עו"ד לכנר, "צריך להוריד מסדר היום את הטענה של המשיבים, שאם רונן בר היה מגיע לישיבת הממשלה זה היה שימוע. זה היה יותר לינץ' אם הוא היה מגיע". בשלב זה מזכיר הממשלה יוסי פוקס נכנס לאולם בית המשפט.
עו"ד גלעד שר, שמייצג את התנועה הדמוקרטית האזרחית, טען בפני השופטים: "אני מבקש שתראו את הדברים בהקשר הרחב, מעבר להדחתו של האיש המכהן כיום בתפקיד ושירות הביטחון כולו. מדובר בכל איש שירות ציבור בישראל. ניגוד העניינים, השיקולים הזרים, חוסר הסבירות הקיצוני, בכל אלה נפלו פגמים חמורים ביותר - שצריכים להביא לבטלות ההחלטה. זה לא עניין של פרוצדורה אלא של מהות. של נטרול שומרי הסף במדינה. יש מעין סרט נע של פיטורים של שומרי הסף - מתחילים בראש השב"כ, ולא נסיים ביועצת המשפטית לממשלה".
עו"ד שר המשיך: "אני רוצה לבחון את הטענה של אובדן האמון. בסרטונים שנתניהו שיתף ברשתות החברתיות ובהתבטאויותיו ובהודעות של לשכתו שקושרות את אובדן האמון כביכול ל'דיפ-סטייט' של בתי המשפט ומערכת אכיפת החוק. בכל הסרטונים האלה רה"מ מספר לציבור שיש שלטון צללים במדינה, של פקידים במשרד המשפטים שקשרו קשר להפילו - והתיאוריה הזו של ה'דיפ-סטייט', שבמסגרתה הוא מכפיש את ראשי השב"כ - התיאוריה הזו הזויה ופרנואידית". לאחר מכן הוא פנה לשופט סולברג: "כמי שעבד שנים במשרד המשפטים בטרם התמנה לשופט, האם כולם, משרד המשפטים, היועמ"שית, קשרו קשר נגד ראש הממשלה וקשרו קשר עם ראש השב"כ כדי ליזום מזימה נגדו?".
עו"ד גלעד ברנע, שמייצג את "מפקדים למען ביטחון ישראל" ואת יזם ההיי-טק אורני פטרושקה, הדגיש: "זה רגע קריטי לדמוקרטיה הישראלית. רה"מ מנסה לפרק אותה. התכלית היא פגיעה ישירה, שיטתית ומתמשכת בדמוקרטיה הישראלית. ביקשנו לבטל את ההחלטה, ושביהמ"ש יקבע שפעולותיו של נתניהו, מפרות את הדין".
מזכיר הממשלה הגיע עם מסמך, השופטים: "אין בו חידוש"
עו"ד אמיר, שמייצג את הממשלה, פנה לשופטים: "בעקבות הטענות שעלו כאן, מזכיר הממשלה בא מצויד עם משהו. אנחנו צריכים שתי דקות בשביל להציג את זה". נציג היועמ"שית עו"ד הלמן התנגד: "אם מזכיר הממשלה היה בא ואומר את זה בהתחלה, יש סדרי דין".
בשלב הזה פוקס מנסה לדבר. השופט סולברג: "במה מדובר?". עו"ד אמיר: "מתייחס לעניין של הצורך או החובה להעביר את העניין לוועדה מייעצת". השופט סולברג: "ראינו, בשני מכתבים ראשונים שהיועמ"שית כתבה היא לא חשבה שצריך את חוות הדעת של הוועדה המייעצת". השופט עמית: "אם יש פרשנות כזו או אחרת"...
עו"ד אמיר: "בעתירה שהוגשה נגד השר בן גביר בקשר לניסיון לפטר את המפכ"ל הקודם, ובעניין הזה הייתה עמדה מסוימת בכתובים של היועמ"שית והיא לא סברה בשום פנים ואופן שצריך להעביר את העניין לוועדה המינויים לוועדה המייעצת". השופטת ברק-ארז: "אדוני אמר את זה ושמענו". עו"ד אמיר המשיך: "גם בעניין שלנו ב-16.3 היועמ"שית לא אומרת מילה ביחס לוועדה המייעצת וזה יבוא לעולם רק במועד מסוים לאחר מכן". מזכיר הממשלה מגיש לעו"ד אמיר את המכתב. השופטת ברק-ארז: "אין בזה חידוש, ראינו את זה".
עו"ד אמיר החל להקריא מההחלטה. השופטת ברק-ארז שאלה: "אלה מסמכים שהוגשו בתיק האחר?". פוקס השיב: "כן". עו"ד אמיר בצעקות: "גם מגישים לי תצהיר מופרך של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, מופרע לחלוטין! תכף נתחייחס אליו, ואני לא יכול להגיש?". השופטת ברק-ארז: "האם אדוני מגיש מסמך שהוגש בהליך אחר?". עו"ד אמיר: "כן, כנספח לעתירה. הוגש בבג"ץ 8987/22, התנועה לאיכות השלטון כנספח. זה קשור מאוד וחשוב לא לזלזל בטיעון הזה, כי אנחנו רואים עמדה לא עקבית של הייעוץ המשפטי. גם המפכ"ל נמצא ברשימת 7 המופלאים וזה לא נזכר שם, גם לא אצלנו (העניין של ועדת המינויים)".
עו"ד הלמן: "היועצת אמרה לו שהוא לא יכול לפטר, זה בכלל לא לא הגיע לוועדה". השופטת ברק-ארז: "הנושא פחות קשור כי היא אמרה שם שאי אפשר לפטר". עו"ד אמיר: "יש לנו התנגדות לכך שראש השב"כ יופיע כאן ויישא דברים או יטען טענות. אנחנו מתנגדים לזה". השופט עמית: "בשלב זה רשמנו את ההתנגדות שלך".
עו"ד אמיר התלונן כשהעותרים ניסו לקטוע אותו: "היא כל הזמן טוחנת לי את הראש". השופטת ברק-ארז: "השעה מאוחרת וקשה, בואו נסכים שעו"ד אמיר מדבר". עו"ד אמיר על בר: "אי אפשר להיות דני דין עד הסוף. גם לא עותר וגם לא משיב ולבוא לפורום (של השופטים). זה היפוכו של סדר. זה טריק שיכול להצליח ואני מבקש שזה לא יצליח לו. מי שרצה להביע עמדה ולהתנגד - כל הפגמים האלה נפלו. שיבוא וישמיע טענות".
עו"ד אמיר לשופטים: "תזכרו שבר הודיעו חצי שעה לפני כן למזכיר הממשלה שהוא החליט לא לבוא לישיבת הממשלה שבו אושרו פיטוריו. פשוט ככה". עורך הדין שמייצג את הממשלה הגיש את פרוטוקול ישיבת הממשלה לשופטים. עו"ד ברנע ביקש שגם העותרים יקבלו את הפרוטוקול, אך עו"ד הלמן, שמייצג את היועמ"שית, מתנגד: "יש התנגדות גדולה מטעם הממשלה ומטעמנו לצירוף פרוטוקלים. הן מאפשרות לשרי הממשלה לדבר בחופשיות בלי לחשוב מה אומר בחוץ הבייס או לא אומר. זה חיוני. הסכמנו את זה".
השופטים מאפשרים לעו"ד אמיר להגיש את הפרוטוקול של ישיבת הממשלה שבה הוחלט על פיטוריו של בר. השופטת ברק-ארז: "כלומר אדוני (עו"ד אמיר) אומר שמה שמופיע בטענות שהוצגו בידי שרי הממשלה, שום דבר לא מעבר למה שהיה בהצעת ההחלטה הדי דלה שנשלחה? כי זה המבחן. כדי שנוכל לומר שזכות הטיעון לא הופרה, משמעות הדברים היא שמי שמוזמן לישיבה ידע לפני הישיבה את הדברים שהיו נאמרים בישיבה. כי אם אלה לא פני הדברים - ויהיה לנו עכשיו את האפשרות לראות את זה. אם נמצא, ואני אומרת את זה באופן עיוני, שיש פער גדול - אז יש קושי".
עו"ד אמיר בתגובה: "זה בדיוק למה רונן בר היה צריך לבוא לישיבת הממשלה. שיגיד - זו טענה שאני צריך לבדוק אותה, אבוא שבוע הבא להשיב. הוא הדף את חובתו לציית לזימון שלו ולבוא להשמיע את טענותיו. זה פגם חמור". הוא הוסיף: "אני לא רוצה עצמאות לשום ראש שירות חשאי, זה מתכונת לדיקטטורה. מי שרוצה ראש שב"כ שמתנה תנאים ושולח מכתבים וזה יוצא לתקשורת ואומר, 'אני לא מתפטר עד שאחרון השבויים יחזור', אתה קובע את המדיניות הזו? 'אני לא אעזוב עד שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית?', תגיד את זה במקום אחד ויחיד - בדיונים פנימיים".
לטענת עו"ד אמיר, "לבר אין הבנה של המושג כפיפות כמשמעו בחוק. כשמדברים על ועדת חקירה ממלכתית - אל תקשיבו לקולות האלה, הם מסוכנים. או תתפטר ותגיד או שתישאר בחדר סגור בארבע עיניים, תגיד את זה. זה בסדר אולי. אפשר להתווכח על זה. אולי אפילו מחובתך. אבל אתה לא יכול בשאלות ציבוריות שנויות במחלוקת לצאת החוצה ולהפיץ את המכתבים האלה". השופטת ברק-ארז בתגובה: "אדוני לא מכיר בכך שראש השב"כ אמור להיות עצמאי בהפעלת סמכויות, בפתיחת חקירה?". עו"ד אמיר: "בוודאי. אבל מי שמך להתנות את מועד עזיבתך בכך שתוקם ועדת חקירה ממלכתית?".
השופט עמית פנה לנציג הממשלה: "כאשר באים אליו (אל בר) חברי הממשלה בטענות, 'בדבר ביצוע תפקידו והגנת ביטחון המדינה, שעה שנמנע מפעולה ב-7.10 (מקריא מעמדת הממשלה ורה"מ שהגיש לבג"ץ עו"ד אמיר) - כלומר יכול להיות שבאו אליו בטענות על זה שלא פעל במחאה?". עו"ד אמיר: "מי אמר את זה?", השופט עמית: "אתה! אתה כתבת את זה. אדוני ירגיע אותי".
עו"ד אמיר טען בתגובה כי "העניין הוא בכך שחוסר האמון מתמשך לא רק ב-7.10, הוא קורה גם קודם לכן, שכאשר יש פעולה מסוימת או תופעה מסוכנת שיכולה לפגוע בצבא ובמוכנות של הצבא, כשיש סרבנות המונית, אז הוא צריך לפעול בזה". השופטת ברק-ארז: "כלומר, אתה מדבר על אי הפעלת סמכויות חקירה?". עו"ד אמיר: "הוא נמנע מלעשות את זה, על מה אתם מגינים? לא אמרו לו, 'לך תחקור את אייל יפה על הטרדה', אמרו לו רק 'תפעיל את סמכויותיך על פי החוק'".
עוד הוסיף נציג הממשלה: "על פי התפיסה רונן בר הוא לא שומר סף. הסף זה הגדר בעזה. יועצת משפטית זה שומר סף. יש לו תפקיד אחר - לבצע מדיניות שמטילה הממשלה. התפקיד שלו מוגדר בחוק, הוא לא שומר סף. אי אפשר להכניס בדיון כאילו פוטר שומר סף. עוד לא ראיתי שהמיעוט שולט ברוב. ממשלה שהם אומרים לא הצליחה למנות אפילו שופט עליון אחד". השופט עמית: "תראו לאן גלשנו"...
בעניין ניגוד העניינים טען עו"ד אמיר: "בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו מוזכרים רשימה של אנשים שהוא מנוע לעסוק בהם, לא ראש השב"כ" (מדבר על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו מלפני 4 שנים שנערך בשל משפטו).
עו"ד אמיר על התצהיר של רא השב"כ כהן: "הוא התראיין ל'עובדה' והתייחס לטענות על כך שרה"מ מתערב ומחלק הוראות ישירות לכל מיני פעולות מהסוג הזה. ניתנה לו הזדמנות נפלאה להעביר ביקורת או להעלות עובדות, ושם הוא דווקא מנקה את רה"מ ולא מכפיש אותו. כדאי לבדוק את הדברים לפני שמחתימים את כהן על תצהירים". העותר עו"ד שרגא: "יורם כהן גם מוכן ללכת לפוליגרף". השופט סולברג: "מתסכל מאוד, אנחנו לא רגילים לדבר הזה, הערות ביניים זה בכנסת, בהפגנות בחוץ. אנחנו רוצים לקיים דיון" (אומר לאחר חילופי דברים בין ציון אמיר לשרגא ושאר הנוכחים).
נציג הממשלה על ביטול מינויו של שרביט: "לא יכול להיכנס לסיבה"
עו"ד אמיר: "ראש הממשלה אמר שיטיל את תפקיד ממלא המקום על אחד הסגנים. לגבי האלוף שרביט - נכון הוא מונה, כלומר התקבלה החלטה שהתקבלה בעניינו כמועמד והוא איש ראוי ורציני וכך כולם אמרו, כולל גדי איזנקוט שדיבר בשבחו. אבל לשנות את העמדה - כי הטענה הייתה שכאילו צולם בהפגנה בקפלן הייתה הסיבה שהביאה לביטול המעומדות שלו. היה משהו אחר שאני לא נכנס אליו כי הוא לא רלוונטי לטענה, אבל שיקולים שהם חשובים מאוד במישור גלובלי וחוצה גבולות".
השופט עמית בתגובה: "האקלים? הכתבה על האקלים? אני אסביר לאדוני מדוע הנושא הזה הועלה. של האלוף שרביט". עו"ד אמיר: "בהחלט היה פוטנציאל מובהק לפגיעה ביחסים עם ארה"ב". השופט עמית: "על המאמר עם האקלים?". עו"ד אמיר: "כן, הייתה התבטאות של נשיא ארה"ב, ואנחנו מכירים את נשיא ארה"ב, מן המפורסמות שזה יכול ליצור משברים. בלי ציניות, זה שיקול". השופטת ברק-ארז: "זה מעורר שאלה, איך מתקבלות החלטות?עו"ד אמיר: "זה לא קשור לדיון".
נשיא ביהמ"ש העליון השופט עמית: "אני מתחיל לחשוב שאחרי השעה 19:00 בערב כולכם לא מאופסים" (צוחק לאחר שעו"ד אמיר מתבלבל בהגיית שמה של עו"ד לכנר).
השופט עמית לעו"ד אמיר שציטט כי אמר בעבר ש"דמוקרטיות קורסות בצעדים קטנים": "לפעמים דמוקרטיות קורסות בצעדים גדולים, אני מתקן את עצמי". עו"ד שרגא: צעד אחד גדול עשינו היום". עו"ד אמיר: "לא ראיתי מחזה כזה באיזשהו בית משפט בעולם שכל הארגונים האלה מגינים על ראש השירות החשאי. לא ראיתי דבר כזה. משחקי המילים האלה, אנחנו מגינים על תהליך נקי מפגמים - הם רואים בו גיבור עממי".
ההצעה של השופט סולברג
עו"ד אמיר: "מינוי ממלא מקום של אחד מסגניו של ראש שב"כ נותן מענה לכל הטענות, בין אם הן אמיתיות או לא אמיתיות". השופט סולברג בהצעה: "אדוני לא ענה לגבי הדבר הזה - של הוועדה המייעצת. יש תחושה שעד שנגיע לפסד יהיה תהליך מאוד ארוך. אולי שווה לשקול סיכויים וסיכונים, אני מדבר על דעת עצמי. אולי הסכמה למנגנון כזה של ועדה מייעצת למינוי בכירים, דבר שעשוי לסייע? קודם כל זמן וגם לתחום את הזמן. גם אצל הרמטכ"ל היו 12 ימים עד לוועדה. זה יחסוך לאדוני דיון בכמה וכמה טענות, להסתפק בשלב זה בוועדה מייעצת יכול לחסוך הרבה זמן. חוץ מלשרת את שני הצדדדים כאן - זה יכול להיות זה אינטרס הציבור בכללותו. אני דיברתי על דעת עצמי. שווה לשקול את הדבר הזה".
עו"ד אמיר: "שיתחייבו שלא יערערו על ההחלטה שתתקבל אחרי הוועדה". השופט סולברג: "ציינתי יתרונות שיכולים להיות במהלך הזה, גם מבחינת הציבור והצדדים. אנחנו רוצים להוריד את הלהבות - לא להגביר את המחלוקת".
עו"ד אמיר: "אנחנו יודעים, כמה עתירות יוגשו והליכים שלא יסתיימו ואנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד. אלה תהליכים שלוקחים חודשים!!! מה שאתם מציעים, אני חייב לקבל הנחיה מדויקת מה נראה בעיני ביהמ"ש. הלוואי וניתן היה למצוא מרפא לתהליך שנראה בעיני העותרים שהוא אולי לא שלם ולסיים עם זה, אבל זה לא המציאות. אנחנו יושבים כאן מ-9:00 בבוקר, עוד לא סיימנו כי תהליכים לוקחים זמן. מה לעשות".
השופט סולברג: "דעתי שלי, להסכים למנגנון של ועדת גרוניס ולעשות אותו תכף ומיד". עו"ד הלמן: "ראש הממשלה לא רשאי להתעסק בזה". פוקס התפרץ. עו"ד הלמן: "אני מזכיר שהיועצת מצאה שיש ניגוד עניינים. לכן זו שאלה, איך אפשר לעשות את ההליך הזה. לכן לפני שמציעים אני חושב שצריך לשקול את זה, אי אפשר לקפוץ כי יש פה בעיה משפטית לא פשוטה". עו"ד אמיר: "בקיצור מה שאני שומע כאן זה שראש שב"כ שכשל את הכישלון הגדול ביותר בתולדותינו, לעולם לא ניתן לפטר אותו.
עו"ד אמיר על ראש השב"כ לשעבר כהן: "איך לא סיפרת כל השנים? זה מעשה שגובל בהפרת אמונים, שומר את זה לעת שתוכל להוציא את זה. וגם ארגמן, עם הנימה הסחטנית שהייתה לו באותו ריאיון עם יונית לוי". השופט עמית: "ככה אנחנו מנרמלים את הדברים, תיאוריות קונספירציה. זה לא כל כך פשוט". עו"ד אמיר: "כשמקללים את ראש הממשלה ואף אחד לא אומר דבר".השופטת ברק-ארז: "נאמרו כאן במהלך הדיון דברים קשים, באופן כללי".
פוקס: "אני רוצה להבין מה מסגרת ההצעה". עו"ד שרגא: "מסגרת או צו ביניים, שתתקבל החלטה?". השופטים עצרו להתייעץ ביניהם.
לוין נגד השופטים: "לא ניתן עוד להשתיק את העם"
שר המשפטים יריב לוין התייחס למהומה בדיון וגיבה את ההתפרצויות. "הזעקות שנשמעות היום באולם בית המשפט העליון מהדהדות את זעקתם של מיליונים, שזכויותיהם נרמסות ושההכרעה הדמוקרטית שקיבלו בקלפי נלקחת מהם על ידי קומץ שופטים יהירים ומנותקים", אמר לוין. "עשרות שנים הדבר נעשה בשקט, במראית עין של מכובדות, וכשקולות הביקורת הושתקו מיד. בשנתיים האחרונות, מאז שהנחתי על השולחן את הרפורמה המשפטית, האמת יוצאת לאור. לא ניתן עוד להשתיק את העם, המבקש ערב חג הפסח חירות אמיתית".
מהומה פרצה באולם גם לפני שהחל הדיון, כשבונצל התפרץ וצעק לעבר הנוכחים שלממשלה יש סמכות לפטר את בר. הוא קרא לעבר ראשי מערכת הביטחון לשעבר שישבו באולם: "אתם לא מתביישים להגן על ראש שב"כ שכשל ב-7 באוקטובר?". תומכי הממשלה הצטרפו אליו וקראו "בושה".
בעקבות המהומה, המאבטחים הוציאו את האב השכול בכוח מהאולם. גוטליב צעקה לעבר המאבטחים: "אין לכם בושה, להוציא אב שכול". לפני שהשופטים נכנסו, הוחזר בונצל לאולם. כשהשופטים נכנסו לאולם, אנשים בקהל צעקו לעברם: "אין לכם סמכות לנהל את הדיון הזה".
מחוץ לבית המשפט הגיעו להפגין פעילי ארגונים כמו "אם תרצו" ו"פורום המשפחות השכולות". בין המפגינים הרצל חג'ג', אביה של שיר חג'ג' ז"ל, ויהושע שני, אביו של אורי שני ז"ל מ"פורום הגבורה".
העותרים טוענים כי פיטוריו של בר נעשו בניגוד להוראות החוק ותוך ניגוד עניינים חמור. מנגד, ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי המשך כהונתו של בר מסכן את ביטחון המדינה בשל חוסר האמון שהוא רוחש לו.
בשל דחיפות העניין, ובצל ההחלטה המקורית של הממשלה שכהונתו של בר תסתיים בעוד יומיים, ב-10 באפריל, הוציא בג"ץ צו ארעי שמקפיא את הפיטורים עד להחלטה אחרת. כעת, יידרשו השופטים להחליט האם להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להמיר אותו בצו ביניים שיאריך את כהונתו של בר עד להכרעה בעתירות עצמן.