האיום של החרדים על הממשלה על רקע אי-אישור הפטור מגיוס אולי נתפס משותף בין כל המפלגות, אולם לא מדובר במקשה אחת, ונשקלות כמה אפשרויות. האפשרויות נעות החל ממתן זמן לרה"מ בנימין נתניהו לנסות ולמצוא פשרה, דרך פרישה מהממשלה בלבד - ועד תמיכה אקטיבית בפיזור הכנסת. בעקבות הכישלון בשיחות ובניסיון למנוע בחירות, נתניהו זימן אליו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון חה"כ יולי אדלשטיין לפגישה הערב.
בש"ס (שיש לה 11 מנדטים בכנסת הנוכחית) הכריזו על עוצר ראיונות ולמעשה עוד לא החליטו כיצד לנהוג. חברי הכנסת של המפלגה יתכנסו לישיבת סיעה דחופה מחוץ לכנסת. לעומת זאת, ביהדות התורה המצב מורכב יותר. הסיעה מורכבת מכמה מפלגות, ומכמה מנהיגים רבניים שהם אלה שיחליטו כיצד ינהגו הח"כים.

סיעת יהדות התורה (שיש לה 7 ח"כים) מורכבת מ-2 מפלגות גדולות: אגודת ישראל (אגודה של מפלגת הקהילות החסידיות) ודגל התורה (שמייצגת ברובה את הציבור ה'ליטאי' שאינו שייך לחצרות החסידיות). בראש אגודת ישראל עומד השר יצחק גולדקנופף, ובראש דגל התורה עומד חה"כ משה גפני. בראש הסיעה המשותפת של שתי המפלגות עומד יו"ר אגודת ישראל, שר הבינוי והשיכון גולדקנופף.
לסיעה כולה יש כיום שני שרים (גולדקנופף ומאיר פרוש) וסגן שר אחד (אורי מקלב). חברי הממשלה הללו התפטרו מהכנסת בעבר במסגרת החוק הנורווגי, כך שנכנסו אליה במקומם שלושה ח"כים. במקרה של התפטרות השרים וסגן השר מהממשלה, הח"כים שנכנסו במסגרת החוק יסיימו בה את תפקידם.

בין הרבנים שמנהיגים את המפלגות: הרב דב לנדו והרב משה הילל הירש (מנהיגי הליטאים), והאדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר. רבנים נוספים שמשפיעים על החלטות הח"כים (באגודת ישראל) - האדמו"ר מבעלז ישכר רוקח, האדמו"ר מוויז'ניץ ישראל הגר, והאדמו"ר מצאנז צבי אלימלך הלברשטאם.
לכל מפלגה יש מועצת גדולי תורה משלה שחברים בה קבוצת רבנים, והם אלו שאמורים לקבל את ההכרעות. בפועל, ההכרעות מתקבלות אחרי התייעצות בין הרבנים, ובשנים האחרונות לרוב רבני דגל התורה היו אלה שקבעו את הטון. כך למעשה, כמעט כל שר או ח"כ כפוף לאדמו"ר שלו, ואם למשל השר גולדקנופף יחליט על פרישה מהממשלה, זו יכולה להיות החלטה שלו בלבד שלא תחייב את כל הח"כים שבסיעה.


ראש אגודת ישראל, גולדקנופף, מייצג את החסידות הגדולה בארץ, גור. בשונה ממנו אייכלר מייצג את החסידות השנייה בגודלה בארץ (בעלז), טסלר מייצג את חסידות ויז'ניץ, ורוט מייצג את חסידות צאנז. למאיר פרוש למשל אין אדמו"ר יחיד, כך שיש לו "יכולת תמרון", ומנגד הנציגים של דגל התורה (גפני, מקלב, אשר, פינדרוס וברוכי) כפופים לרבנים הליטאים, ובראשם הרב לנדו והרב הירש שמחליטים יחדיו.
על רקע פגישת יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אדלשטיין עם נציגי החרדים, הבוקר דיווחנו כי ביהדות התורה תיארו את הפגישה "כישלון חרוץ". בכירים אמרו כי יו"ר דגל התורה גפני קיבל הנחיה לפעול לפירוק הממשלה, והרב לנדו, ממנהיגי הליטאים, הורה לח"כים של המפלגה לתמוך בחוק לפיזור הכנסת.
גם האדמו"ר מגור, הרב של גולדקנופף, הביע תמיכה בפיזור הכנסת על פני פרישה מהקואליציה. מנגד, בבית הרב הירש (שותפו של לנדו להנהגת הליטאים) אמרו הבוקר כי ראש הישיבה צפוי להורות על פרישה מהקואליציה בזמן הקרוב, צעד גדול יותר מאשר פרישה מהממשלה.
בצל המשבר ניסה נתניהו לקיים שיחות לפחות עם חלק מהרבנים, ובהם הרב לנדו שכפי שדיווחנו סירב לבקשת נתניהו לקיים עימו שיחה. "אין טעם לדבר. כבר דובר מספיק", נטען. כעת מתמקדים המאמצים בין החרדים הליטאים להציג גרסה אחת: תמיכה בפיזור הכנסת או לפרוש מהממשלה.