היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וראש השב"כ שהודח, רונן בר, הגישו היום (שישי) את תשובתם לעתירות לבג"ץ שעוסקות בפיטורי בר. היועצת וראש השב"כ ביקרו את החלטת הממשלה - והזהירו מפני פגיעה בעצמאות הארגון. רונן בר האשים: "נתניהו דרש ממני לקבוע שהוא לא יכול להעיד במשפטו".
"החלטת הממשלה היא החלטה פגומה מיסודה, שאינה יכולה לעמוד", כתבה היועצת לבג"ץ. "להחלטה הזו השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי".
היועמ"שית הבהירה: "ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון". היא גם הזהירה: "ככל שההחלטה תיוותר על כנה, יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי, ותפקוד ראשי השירות - בהווה ובעבר".
היועצת הוסיפה כי החלטת הממשלה התקבלה בהליך מקוצר וחפוז, שלא בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטות ממשלה אחרות. היא תיארה שההליך נעשה מבלי שהוצגה תשתית עובדתית סדורה בפני מקבלי ההחלטות, ובלא שימוע כנדרש.
בר האשים: "הופעלו עליי לחצים לפעול נגד אזרחי המדינה"
גם תשובתו של ראש השב"כ שהודח, רונן בר, הוגשה לבג"ץ. בר טען כי פיטוריו יצאו לדרך אחרי שהוא סירב לקבוע שאין לקיים את עדות נתניהו במשפטו. רונן בר גם ביקש להעיד בדלתיים סגורות בפני בג"ץ על פרשת קטארגייט.
לקריאת התגובה המלאה של ראש השב"כ - לחצו כאן
לדברי רונן בר, היחסים בינו לבין נתניהו הידרדרו גם על רקע פרשת המסמכים המסווגים. "החקירה בנושא הייתה לצנינים בעיני ראש הממשלה, והוא התבטא פומבית בגנות רשויות החקירה, תוך שכינה אותן 'מכונות צייד'". בר ציין כי נוהלו עוד 17 חקירות בסוגיות דומות, אך רק ביחס לחקירה הזו הותקפו רשויות החקירה על ידי הדרג המדיני.
בנוגע לחקירת פרשת קטארגייט אמר בר: "אל מול החקירה מתנהל מסע השחרה ודה-לגיטימציה. זה נועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק".
"על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק", כתב בר. "להבנתי, ביסוד הפסקת הכהונה עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית. כשהדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות זו לא מתקיימת מצידי - הממשלה החליטה לקדם את הפסקת כהונתי".
לשכת ראש הממשלה תקפה את בר: "נאחז בקרנות המזבח"
בלשכת נתניהו הגיבו על המסמך החריף של בר - ותקפו. "חוסר האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן", נמסר.
בלשכת רה"מ הוסיפו: "היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ״שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף".
לדברי לשכת נתניהו, הודעת בר רצופה בשקרים, בהם הטענה שראש הממשלה ביקש מבר להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה.
בנוגע לטענה שעוסקת בעדות נתניהו, מלשכת ראש הממשלה מסרו: "ראש הממשלה שוחח עם ראש השב״כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה".
הם הוסיפו: "גורמי המקצוע בשב״כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים".