הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים בחרה הערב (חמישי) בשופט בדימוס אשר קולה - לתפקיד נציב התלונות. המועמדים הנוספים שהוועדה ראיינה היו שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדימוס רויטל יפה כ"ץ, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדימוס ספי אלון, עו"ד יואל הדר, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה יועד הכהן ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה בדימוס רון שפירא.
קולה, שזיכה את רומן זדרוב מרצח תאיר ראדה ז"ל במשפטו החוזר והתבטא בעבר נגד שיטת הסניוריטי, היה המועמד המוביל לתפקיד. מי שהגישו את מועמדותו הם השרה עידית סילמן והדיין בדימוס יצחק זר. קולה התבטא לאחרונה בנוגע לפתיחת הליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואמר בריאיון ל"כאן רשת ב'" במארס האחרון: "פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, לא, זה לא קץ הדמוקרטיה. שר המשפטים התחיל בהליך סדור. היא זומנה ואפילו לא טרחה להתייצב בוועדה, היא ענתה במכתב לקוני שלא עונה לשאלה. מה היא טענה? אתם פועלים באופן בלתי חוקי, זה לא נכון - כך מתחיל התהליך".
בנוסף, הוא תקף בעבר את התנהלות הפרקליטות בתיק של רומן זדורוב, ואמר כי "נעשו כאן דברים שלדעתי אסור שייעשו במדינה מתוקנת. יש קמפיין אישי נגדי".
הרשות השופטת אומנם בירכה את קולה על המינוי, אך מסרה: "סברנו כי לתפקיד נציב תלונות על שופטים נכון שימונה, כמקובל בשנים עברו, שופט של בית המשפט העליון בדימוס ולחילופין נשיא של בית משפט מחוזי, בשל רוחב הראייה של מי שכיהן בתפקידים אלו במערכת, וזאת מבלי לגרוע מההערכה לשופט קולה".
הוועדה לבחירת הנציב קמה מכוח תיקון לחוק נציב תלונות השופטים שעבר לפני חודשיים בכנסת, ששינה את האופן שבו נבחר הנציב, ושנחשב לאחד מחוקי המהפכה המשפטית. עד היום, המועמד נבחר במשותף על ידי נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, והוועדה לבחירת שופטים הצביעה עליו. מאז הקמת הנציבות, כל מי שכיהנו בתפקיד היו שופטי בית המשפט העליון לשעבר. ואולם, במשך למעלה משנה, מאז פרש הנציב האחרון שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, לא מונה נציב – בשל סירובו של לוין למנות לתפקיד שופט בית משפט עליון לשעבר. בזמן הזה הצטברו מאות תלונות על שופטים – שלא היה איש שיטפל בהן.
החוק, אותו יזם ח"כ שמחה רוטמן, נועד לפתור את "הפלונטר" ולמנות נציב – אך שינה את השיטה הקיימת משמעותית ועבר בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת והממשלה. במקום וטו הדדי שהיה לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים בבחירת הנציב – שהביאה בחשבון באופן שווה שיקולים של שמירה על עצמאות בתי המשפט, לצד הצורך במתיחת ביקורת על המערכת -.החוק החדש מאפשר בפועל לרוב הקואליציוני או לגורמים שנבחרו בתמיכת הקואליציה לבחור את הנציב הבא. זאת, ללא צורך להתחשב בעמדת השופטים. החשש של המתנגדים לתיקון לחוק הוא שתפקיד נציב התלונות על שופטים ישמש כלי לניגוח פוליטי של שופטים, בשל סמכויותיו לבדוק תלונות עליהם ולהניע הליך הדחה שלהם.
מכוח החוק החדש קמה וועדה שמורכבת מ-7 חברים ודרוש בה רוב רגיל כדי לבחור בנציב. בראש הוועדה עומד שר המשפטים יריב לוין, ויתר החברים הם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, ורדה וירט לבנה, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, הדיין בדימוס יצחק זר, והסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד כנען. בפועל די בהסכמת חברי הקואליציה ודיין בדימוס כדי לבחור בנציב הבא. השופטים בדימוס רובינשטיין ולבנה הגישו את מועמדותם של השופטים בדימוס אלון ויפה כ"ץ לתפקיד הנציב הבא.
נגד התיקון לחוק הוגשו עתירות על ידי התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, בטענה שהוא פוגע באופן חמור בעצמאות הרשות השופטת ומביא לפוליטזציה של תפקיד הנציב, ושתחולתו המיידית – כשכבר חסר למעלה משנה נציב – היא פסולה – ומהווה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. דיון בעתירות נקבע ל-8.7.2025 בפני נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז.
אתמול דחה השופט יוסף אלרון את בקשת העותרים להוציא צו ביניים שימנע את כינוס הוועדה ואת בחירתו של הנציב, טרם הכרעה בעתירות. לפי השופט, מינוי הוא סוגיה שרחוקה מלהיות בלתי הפיכה, וש"גם אם העתירות תתקבלנה, כך שהתיקון יבוטל ואולי אף יבוטל מינויו של הנציב אשר ייתכן שייבחר, העובדה כי בתקופת הביניים כיהן נציב על פי חוק, אינה יוצרת קושי המציק את מניעת המינוי. לעומת זאת, הותרת התפקיד החשוב של הנציב מיותם פרק זמן ממושך נוסף, מעוררת קושי רב. לנציב תפקיד מערכתי חיוני בתור מי שמשמש כתובת לציבור הרחב ולמי שרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו".