פרקליט המדינה עמית איסמן יצא הבוקר (חמישי) נגד השר עמיחי אליהו וח"כ ניסים ואטורי, בעקבות סירובם להתייצב לחקירה באזהרה בפרשת הפריצה לבסיס שדה תימן. בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה אמר איסמן כי "זה זלזול במערכת ופגיעה ישירה בשלטון החוק".
לדברי איסמן, "שוויון בפני החוק הוא עקרון יסוד בלתי ניתן לפשרה בדמוקרטיה. כשנבחר ציבור מסרב להתייצב לחקירה זו פגיעה ישירה בשלטון החוק. יש מי שעבורו החוק הוא המלצה ויש מי שעבורו הוא חובה".
איסמן הוסיף כי "במדינה דמוקרטית, חוק הוא אינו עניין של בחירה. אי התייצבות לחקירה אינה רק זלזול במערכת אלא גם פגיעה בעקרון היסוד שכולם שווים בפני החוק".
במשטרה ובפרקליטות בוחנים: כתב אישום - בלי חקירה
בינתיים, במשטרה ובפרקליטות בוחנים אם ניתן להמשיך בהליך הפלילי נגד השר אליהו וח"כ ואטורי, עד כדי הגשת כתבי אישום – גם אם לא התקיימה חקירה מלאה. כך פעלו בעבר כשח"כ טלי גוטליב סירבה להיחקר בחשד לפרסום אסור על פי חוק השב"כ. גם ח"כ לשעבר צבי סוכות חשוד בפרשת שדה תימן ומסרב להתייצב לחקירה.
גורמים במערכת אכיפת החוק הדגישו כי החסינות של נבחרי הציבור לא מהווה הגנה מוחלטת מפני העמדה לדין, וכי עקרון השוויון בפני החוק מחייב טיפול נחוש גם כשמדובר בנבחרי ציבור. ההערכה היא שאם תתקבל החלטה להגיש נגד גוטליב כתב אישום למרות שלא נחקרה, הדבר ישפיע על הגעתם של נבחרי ציבור לחקירה.
למרות אישור היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה איסמן לחקור את השלושה, הפוליטיקאים בוחרים להסתמך על חסינותם הפרלמנטרית ויסרבו לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה. מדובר במהלך שעלול לעכב את חקירת המשטרה ומערים קשיים על קידום ההליך הפלילי, אך אינו מבטל את האפשרות לנקיטת צעדים משפטיים בהמשך.
המשנה ליועמ"שית: "דיפ-סטייט זה פייק, האתגר האמיתי הוא הנאמנות לציבור"
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, נשא דברים בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, והתייחס לשני נושאים מרכזיים שמעסיקים את המערכת הפוליטית והמשפטית: גיוס בני הישיבות והשלכות פיטורי ראש השב"כ - וגם למונח "דייפ-סטייט".
ד"ר לימון טען כי למונח "דיפ-סטייט" אין שום אחיזה במציאות: "זה פייק". לדבריו, יועץ משפטי שנכנס לשירות המדינה ועבר את כל השלבים עד שהפך ליועץ משפטי - אם יענה בחיוב לכל דבר, לא ייחשב כ"דיפ-סטייט", אך אם יסכים ל-99% מההחלטות ולדבר אחד יתנגד, ייחשב לפתע כחלק ממנו. בסופו של דבר, הדגיש, הנושא החשוב הוא הנאמנות לציבור.
בעניין גיוס החרדים, לימון הבהיר כי היעדר חוק אינו תוצאה של חסם משפטי, אלא של חוסר יכולת פוליטית להגיע להסכמה. "חובת הגיוס חלה באופן שוויוני, והצבא זקוק בדחיפות לעוד עשרת אלפים חיילים", ציין, תוך שהדגיש את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של המחסור בכוח אדם בשירות הסדיר והמילואים.
בנוגע לפיטורי ראש השב"כ, הדגיש לימון את החשש מפני פגיעה בממלכתיות ובמקצועיות הארגון. "אם ראש השב"כ ידע שחובתו לחקור תופעות מסוימות עלולה לעלות לו במשרתו ללא שימוע, נקבל מערכת ביטחונית חלשה יותר, עם פחות ערובות לעצמאות", הזהיר. לדבריו, לפעילות השב"כ השפעה מכרעת על ביטחון המדינה, ומי שמפקח עליה הוא היועץ המשפטי לממשלה.
היועמ"שית למשרד רה"מ הפורשת: יועמ"ש הוא שליח הציבור לשמירת האינטרסים שלו
היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה הפורשת, עו"ד שלומית ברנע פרגו, בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן התייחסה לתפקיד היועץ המשפטי: "עיקר תפקידו, לתת שירות משפטי, לסייע לשר במילוי תפקידו אבל לא פחות חשוב וחלק אינטגרלי מתפקידו זה לשרת את הציבור במובן של שמירת הסף. הציבור לא באמת יודע מה נעשה בנכסים שלו, באינטרסים שלו ובכספים שלו והיועץ המשפטי הוא בעצם שליח ציבור לוודא שהאינטרסים של הציבור נשמרים".
בעניין חוסר האמון בתפקיד היועץ המשפטי, אמרה: "זה לא עניין רגשי, זה עניין שחייב להיתמך על תשתית עובדתית. מה גרם לך לאבד את האמון? האם היו פעולות שנעשו בניגוד להנחיות? האם היו פעולות שלא עלו בקנה אחד עם ביטחון המדינה חלילה? כשמדובר בפקידות בכירה, אובדן אמון לא יכול להסתמך על ביטוי כללי שלא עולה בקנה אחד עם ביטויים של מתן אמון מלא והסתמכות על היכולת המקצועית".
על הפרשה בלשכת ראש הממשלה אמרה: "למיטב ידיעתי כל כניסה של כל גורם למקום בין המאובטחים ביותר במדינה שזה לשכת רה"מ אמורה להיות מפוקחת על ידי גורמי הביטחון".