אלוף דוד זיני סיכם ביום רביעי האחרון את שירותו הצבאי בטקס פרידה שנערך לו ברמת הגולן, כך הודיע היום (שישי) דובר צה"ל. בנאום הפרידה, זיני לא התייחס במישרין לסערת מינויו לראש השב"כ ולהחלטת הרמטכ"ל לאחר מכן שהוא יסיים את תפקידו, אך רמז לכך.
לדבריו, "לאחרונה עלה המונח 'משיחי' לקידומת השיח. רעיי, משיחיים אנו כולנו, משיחיים כדוד בן גוריון ומשיחיים כאבות המייסדים של האומה שרואה בחזון הגדול של אומתנו בשורה לעולם כולו. משיחיות אינה מילת גנאי. בזכות נקודת הבערה המתמדת הזו אנו שואפי השתלמות מתמדת בכל תחומי חיינו הפרטים והכללים יחד".
זיני הוסיף: "נאמנות בלתי מתפשרת לעם ולמדינה, למוסדותיה ולחוקיה, למערכת הציבורית שלה ולמערכת הפיקוד שלה לא הייתה הצד החלש שלי בלשון המעטה. אינני צייתן עיוור מטבעי. ההתנהלות מתוך נאמנות לעם למדינה ולמוסדותיה, בלויאליות למפקדיי גם כשחשבתי הפוך מהם בנושאים כבדי משקל, והיו רבים כאלו, גם ובמיוחד בתחומים הכרוכים בחיי אדם, באה מהחינוך אותו קיבלתי מהוריי וממחנכיי הזוכים כעת למנת יתר מוזרה של הכפשה ובוז".
"כמה תובנות ומסרים לי אליכם חבריי ופקודיי", אמר לקראת סוף נאומו. "אדבר על האמת והשלום או האחווה. לעיתים ישנה מחשבה כי עדיף להניח את סוגיות המחלוקת בצד ובכך ירבה השלום ותצמח האחדות. למען ה'שלום' נוותר על ה'אמת' שכן ה'אמת' צורבת ובעלת פינות חדות. אך לעניות דעתי לא כך הם פני הדברים. ביהדות מדפי הספרים עמוסים לעייפה בספרים העוסקים בעיקר במחלוקות ובדרך בירור האמת, לא בהשטחה. כך גם השתדלתי לנהוג מול מפקדיי ופקודיי".
"אני מסיים היום ברגשות מעורבים תקופת שירות ארוכה ומשמעותית בצה"ל", הוסיף. "אני חש שמחה גדולה על כל מה שזכיתי להיות, לתרום, לפעול ולהיות שותף בכל 32 וחצי שנות שירותי - על זכות שאלפיים שנה התפללו וייחלו לה מיליוני יהודים ואני כננס על גבי ענקים זכיתי לה במנה כפולה ומכופלת".
הוא הוסיף: "ראשית אפתח בתודה לריבונו של עולם ריבונו של עולם או אם תרצו 'נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם'. תודה על שזיכני להיות בן לעם המיוחד הזה ולהיות בין משרתיו. תודה על שזכיתי להיכנס בשלום ולצאת בשלום בגוף ובנפש. תודה על כל מה שזכיתי וזכתה משפחתי בזכות השירות בצה"ל. זכינו להיות שותפים לתקומת ישראל בארץ ישראל. תודה על המפגש עם המוני אנשים טובים וצדיקים המוסרים נפשם ב'אהבת חינם' למען עמינו ומדינתנו".
זיני סיכם: "תודה להוריי על החינוך לראיית המאחד ולא המפריד. כל מה שנראה כמפריד בנינו הרי הוא כאין וכאפס למול אחדותנו העמוקה והוודאית. 'כאיש אחד בלב אחד', אני מניח שזהו אחד העוגנים היציבים ביותר בחיי, שבזכותו יכולתי להיות פקוד ומפקד נאמן למשימות, לפקודים, לעם ולמדינה, גם בעתות מחלוקת וסערה צבאית ציבורית. אוהב אתכם, מעריץ אתכם, ומאמין מאוד בצה"ל, בעם ישראל, במדינה ובמוסדותיה. תודה על שזכיתי להיות בינכם - אוהב וכבר מתגעגע".