הראשון שיודע עד כמה סקרים עלולים להיות אכזריים הוא נפתלי בנט. הוא אומנם התחיל כמטאור כשכבש את הבית היהודי עם 12 מנדטים, אבל מאז סבל מתסמונת ידועה בפוליטיקה הישראלית: מתחילים חזק ונחלשים ככל שמתקרבים אל קו הסיום - עד שמתפתח מרוץ דו-ראשי. זה קרה לבנט ב-2015, זה קרה לו ב-2021 - אבל השיא היה באפריל 2019.
היום בנט הוא כבר שחקן מנוסה. מאז גם הספיק לכהן כראש ממשלה, ובשנה האחרונה הוא עובד מתחת לפני השטח בניסיון להימלט מגורל דומה תוך חיפוש אחר הנוסחה המדויקת שתאפשר לו לשמור על הקהל החדש שבנה במציאות מפולגת.
בנט עושה זאת בצורה כמעט מדעית: הוא נשען על סקרים ואנחנו בעקבותיו - מנסים להבין מה הוא רואה שם. ביקשנו ממנו גבע את המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה על מצביעי בנט החדשים, אותם 23 מנדטים שמציבים אותו בראש טבלת המנדטים.

אז מי הם בכלל תומכי בנט?
קודם כל בדקנו למי הם הצביעו בבחירות הקודמות: רובם, 34%, הצביעו למחנה הממלכתי בראשות בני גנץ בסבב הקודם. עוד 25% הצביעו ליש עתיד של יאיר לפיד. רק 10% הצביעו בסבב הקודם לבנימין נתניהו, ו-16% באופן כללי הצביעו אז למפלגות הגוש של רה"מ הנוכחי. המשמעות ברורה – הקהל העכשווי של בנט מגיע מהמרכז.
עם זאת, בנט במלכוד. בשביל שהגוש שלו ינצח הוא צריך להעביר מספר מנדטים מימין מהגוש של נתניהו. אבל בשביל להיות גדול ולזכות הפעם בראשות הממשלה בצורה לגיטימית - הוא חייב את המרכז.

עמדותיו של בנט - ואלו של תומכיו
כאן בארץ כמעט אי אפשר להיחשף לעמדות של בנט על המלחמה. צריך להרחיק מעבר לים כדי להבין מה החזון שלו על רצועת עזה. כשהתראיין לרשת MSNBC האמריקנית אמר: "הייתי ממנה ממשלה זמנית שמורכבת מאנשים מקצועיים. מצרים בראש ובראשונה, פלסטינים, סעודים, אמירותים, בעוד ישראל נשארת אחראית על הביטחון. תוך 6-8 שנים נראה איך זה מתפתח - ואז נוכל לאפשר להם שלטון עצמי".
ומה יעלה בגורל הנהגת חמאס? על כך אמר בנט: "או שנחסל אותם ונהרוג אותם, כפי שעשינו לחלק מהם, או שבדומה לביירות של 1982, נעלה מספר אלפים מתוך הנהגת חמאס על ספינה ונוציא אותם".
אלא שלפי הסקרים יש פער אידאולוגי בין בנט לבוחריו. רוב הבוחרים שלו, 63% מהם - מגדירים את עצמם ימין. 26% מהתומכים נמצאים במרכז ואילו 11% מהם בשמאל. אלא שהתומכים עצמם תופסים את בנט כימני יותר: 87% מציבים אותו בימין ורק 10% במרכז - מה שיכול להסביר את הנתון שלפיו חלק גדול מהם תומכים בו בהיעדר אלטרנטיבה מדויקת יותר מבחינה אידאולוגית.

"בוחרי האלמינציה חונים אצל בנט"
מנו גבע, מנכ"ל מכון מדגם ועורך הסקר, אמר לחדשות 12: "האתגר שלו הוא לחזק את אלה שאומרים שדי בטוח שיצביעו לו. זה הסגמנט שאותו הוא צריך לחזק כדי להבין לעומק איך הוא יכול להשאיר אותם אצלו".
היועץ האסטרטגי נסים דואק אמר: "הוא מקבל את אלה שאומרים: 'ודאי לא ביבי', 'גנץ אכזב אותנו מקומת המרתף ועד הקומה העליונה', 'לפיד לא מצליח להעמיד אופוזיציה', 'ליברמן אולי ימני זר ומוזר עבורנו' - ו'יאיר גולן מעט שמאל'. לכן הוא מקבל את בוחרי האלימנציה - ואז הם חונים אצל בנט".
אז איך בנט מגשר על הפער הזה? איך הוא מתכוון להשאיר אצלו את בוחרי המרכז, למרות שברור שהוא לא מייצג את העמדות האידאולוגיות שלהם במדויק? התשובה נמצאת קודם כל במוזיקה של הדברים שלו.
בסרטון שהופץ ברשתות, בו נראה בנט נואם על במה, הוא אמר: "כשאני קם בבוקר ורואה שחברי כנסת מכסחים את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ, קוראים להם 'בוגדים' - מה ימני בזה? ימין אמור להיות לאומיות - וזה מפרק את הלאומיות שלנו. זה לא ימין".

"להחזירם הביתה, ואז לטפל בחמאס"
גם בסוגייה הכי רגישה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים, בנט שתק. האם הוא מעדיף עסקת חטופים גם במחיר סיום המלחמה? בקטע מתוך ריאיון שקיים באוניברסיטת קולומביה ואנו מפרסמים כאן לראשונה - הוא מבהיר מה מבחינתו קודם. "לא אמור לקחת שנה וחצי להביס את חמאס, והממשלה הביאה אותנו לנקודה שבה כרגע אין אופציה אחרת מלבד חתימה על הסכם קשה", אמר באותו ריאיון. "להחזירם הביתה, ואז לטפל בחמאס. לא יהיה חמאס על גבולנו, פשוט לא".
בעניין הזה בנט נמצא בהלימה מוחלטת עם הקהל שלו: 83% מעדיפים עסקה להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה, 10% מעוניינים בהרחבתה ומיטוט חמאס.

"זו פורמולה שכרגע קשה מאוד לנסח"
גם המטה של בנט היברידי: מצד אחד לירן אבישר בן-חורין ושלום שלמה שעבדו עם ממשלת השינוי, ומצד שני נבו כהן, שהיה היועץ של איתמר בן גביר. גורם במפלגה סיפר על הרכבת הרשימה: "בנט עובד על רשימה בלי כוכבים גדולים – חיילי מילואים, גברים ונשים, אשכנזים ומזרחים. רק דבר אחד יקבע – מה עובד בסקרים, וזה נכון גם לגבי האנשים שהלכו איתו כברת דרך".
הניסיון הזה לשמור את הקצוות יחד ולא להרגיז אף צד מוביל לכך שבנושאים רבים בנט שומר על שתיקה מוחלטת. כך למשל השבוע סביב סערת מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, חוקי המהפכה המשפטית שחזרו לשולחן והרפורמה בתקשורת. השאלה היא - האם זו מדיניות ברת קיימה?
נסים דואק השיב על כך: "לדעתי הוא מנסה לרבע את המעגל. הוא מנסה למצוא פורמולה שהיא לא באמת קיימת - אותה פורמולה, שאולי תפסה המון שנים, של ניהול הסכסוך. זו פורמולה שכרגע קשה מאוד לנסח".

"אפשר יהיה להדביק את הקהל הזה ביחד"
ברק הרשקוביץ ניהל את הקמפיין הקודם של בנט, והוא דווקא חושב שרה"מ לשעבר יכול לנצח. השאלה היא - על מה יהיו הבחירות הבאות? "אחד הדברים שקרו, ואנחנו רואים את זה בלי קשר לפוליטיקה - שבמילואים ובחברה האזרחית התגבש מחנה אחר שכן יודע לעבוד ביחד", אמר הרשקוביץ. "גם כאלה שהפגינו אחד נגד השני לפני המלחמה. אז את הפוטנציאל והאנרגיות - יש שם".
עוד הוסיף: "כל עוד השאלה היא האם אלה יהיו בחירות על 'ביבי או לא ביבי', אי אפשר יהיה להחזיק את הדבר הזה ביחד. אם הבחירות יהיו על השאלות 'מי משרת את המדינה?' ו-'את מי המדינה משרתת בתמורה?' - אז אפשר יהיה להדביק את הקהל הזה ביחד".
זו הסיבה שבנט מתמקד בנושאים שמאחדים את המחנה שלו, ובראשם סוגיית הגיוס. בסרטון שבו נראה מקיים שיחה סגורה עם חרדים, אמר: "היה הכי קל לי לבוא לפה, להתחנף כמו שישראל כ"ץ עושה, לפגוש את כולם ולהגיד 'לא ייגעו בכם, הכול יהיה טוב'. אבל זה לא יחזיק. אם לא יהיה שינוי מהצד שלכם - זה יתפוצץ".
בנט מזהה את סוגיית הגיוס כנקודת התורפה של מתחריו מימין, אך מה שחושף בצורה הטובה ביותר את הקו של בנט הוא קבוצה שהוא מפעיל מתחת לרדאר - ונועדה להדהד את המסרים שלו ברשת. למשל, באחת הפעמים ביקש מאנשיו להפיץ את הפרסום על משא ומתן כספי בין נתניהו לחרדים תמורת הישארותם בממשלה. במקרה אחר, ביקש לשתף מחדש פוסטים על סיכול ועדת חקירה ממלכתית ועל יוקר המחייה. זאת כמובן בהלימה מוחלטת לבוחריו - 98% תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, רק אחוז מתנגד.

עקב האכילס של בנט
ואי אפשר בלי להתייחס לממשלה הקודמת שהקים בנט עם רע"ם. היא אומנם נתפסת כממשלה שעבדה עבור הציבור, אבל היא מבריחה בוחרים פוטנציאליים מימין - וגם התומכים של בנט לא היו רוצים לראות שידור חוזר.
תומכיו דווקא היו רוצים לראות אותו מקים ממשלה עם גנץ, ליברמן ולפיד. הם לא היו רוצים כמעט בכלל בממשלה הבאה את מפלגות הקואליציה הנוכחית של נתניהו - ועוד פחות את רע"ם: רק 3% מהתומכים של בנט ציינו שהם היו רוצים לראות את מפלגה זו בממשלה הבאה. על כן, בנט יצטרך לשכנע את התומכים שלו שהרכב כזה הוא אפשרי.

אז יש לבנט לא מעט אתגרים וסיכונים, אבל יש לו גם הזדמנויות. לא רק הנושאים השתנו אחרי 7 באוקטובר - אלא גם המבנה הפוליטי. רוני רימון, יועץ אסטרטגי ומנהל משברים, אמר לחדשות 12: "במערכות הבחירות הקודמות בנט היה חלק מגוש הימין. נתניהו שתה את הקולות שלו משום שמצביעי הליכוד ומצביעי הימין רצו את נתניהו בתור רה"מ. לכן, בימים האחרונים היה מעבר מסיבי של קולות מבנט לנתניהו. הפעם בנט מתייצב מול נתניהו והוא מוביל את המחנה נכון לעכשיו".
נסים דואק הוסיף: "הוא מצד אחד צריך שאחרים ימשיכו לאכזב. למשל, שלא יהיו איחודים משמעותיים. בו-בזמן הוא באמת צריך לעשות את הלא-אפשרי ולהרכיב קבוצה שנמצאים בה יסודות סותרים".
אם כן, שלוש שנים אחרי שפרש מהפוליטיקה בתום כהונה קצרה, בנט נמצא היום בעמדת זינוק מצוינת, אבל יש עוד זמן עד הבחירות. ובזמן הזה, כולם עלולים לעשות טעויות - גם היריבים של בנט וגם הוא עצמו.