נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ואישים נוספים השתתפו הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין שמתקיים באילת. ראש לשכת עורכי הדין עוה"ד עמית בכר פתח את הכנס בקריאה לשחרור החטופים: "יש להציב את החזרת החטופים בראש סדר העדיפויות", היועמ"שית טענה כי שיטת המשטר בישראל משתנה בקצב מהיר, ונשיא ביהמ"ש העליון אמר כי הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח. שר המשפטים יריב לוין הגיב על דבריו של עמית, וטען: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם".
ראש לשכת עוה"ד עמית בכר אמר בכנס "אנחנו דמוקרטיה מתגוננת אבל עדיין דמוקרטיה", ציטט את נשיא ביהמ"ש העליון בבג"ץ רונן בר, וביקש לחזק את הפצ"רית "על עמידתה האיתנה לצד חיילי צה"ל. את לא כאן אבל עושה את זה בתנאים בלתי אפשריים. העובדה שאת עומדת במשימה ולא נותנת למסע ההסתה להזיז אותך, זה אות כבוד".
עוה"ד בכר תקף: "הודעת היח"ץ הפוליטית שהוציא אתמול שר הביטחון, היא דוגמה בולטת למשבר המנהיגות החמור שאנחנו נמצאים. ביטוי למציאות המסוכנת שבה הממשלה פועלת לריסוק שומרי הסף, להפוך את השירות הציבורי לכנוע ופוליטי ולפגוע בעצמאות שלטון החוק ומערכת המשפט".
"אחד השקרים הבוטים הוא שהמאבק של מערכת המשפט, הוא מאבק פוליטי להדיח ממשלת ימין", המשיך ראש לשכת עורכי הדין. "זה טיעון פופוליסטי שמתייג את שומרי הסף כבוגדים מבית. זה מהלך מסוכן שעשוי להחריב את מדינת ישראל וכמובן שנאבק בו. זה קמפיין תקשורתי ממומן ומכוון".
"ממשלה בראשות נתניהו לא יכולה לעשות שינויים במערכת המשפט"
עו"ד בכר התייחס להליך המינוי של ראש השב"כ המיועד דוד זיני. "לא יעלה על הדעת שמועמד לתפקיד שומר סף חשוב כראש השב"כ ימונה בהליך בלתי חוקי, בתוך רמיסת המוסדות הדמוקרטיים שעל שמירתם הוא מופקד. הדברים הללו נכונים, ביתר שאת גם כלפי ראש הממשלה עצמו. עיסוק מרובה במינויים ובשינויים במערכת המשפט, בהיותך נאשם בפלילים, לא רק שמפר באופן שיטתי את הסדר ניגוד העניינים לו אתה מחויב, אלא מטיל עננה על פעולות הממשלה כולה בסוגיות אלה".
"הממשלה בראשות נתניהו לא יכולה לעשות שינויים במערכת המשפט, נקודה. הם לא חוקיים ודינם להתבטל.
הדברים נכונים כל עוד ראש הממשלה נאשם ומשפטו מתנהל, וביתר שאת כאשר יש ניגוד עניינים קונקרטי נוכח העניין האישי ההדוק שיש לראש הממשלה בתוצאת חקירת פרשת קטאר-גייט".
האיום בשביתה אם הממשלה תפר פסק דין, והקריאה להפסקת המהפכה המשפטית
ראש לשכת עורכי הדין איים: "גם אם הדרך ארוכה וקשה לא נתעייף ולא נסטה ממנה, גם לא מול לחצים ואיומים אישיים ומוסדיים, איומים שרק מבהירים עד כמה המאבק הוא חשוב ולאומי. אם הכיוון לא ישתנה, וחלילה נגיע לכך שהממשלה מפרה במפורש פסק דין, לשכת עורכי הדין תוביל מאבק ציבורי בלתי מתפשר, לרבות השבתה של מערכת המשפט, ונרתום לצורך כך את עמוד השדרה של החברה הישראלית: את מובילי המשק, הכלכלה, האקדמיה, החינוך הרפואה".
"לממשלה הזאת נשאר 15 חודשים לכל היותר. אם היא רוצה להשפיע ולשנות, להשאיר חותם ומורשת, הגיע הזמן להפסיק את ההפיכה המשטרית, להחזיר את החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, ולנסות לפעול יחד למען שיפור וחיזוק מערכת המשפט. אפשר וצריך לעשות את הדברים יחד. זה בדיוק מה שהעם רוצה. שיתוף פעולה, אחדות, ובעיקר – שהעוסקים במלאכה יעבדו עבור הציבור ולמען חיזוק הציבור וצרכיו".
עו"ד בכר הכריז על הקמת "רפורמה חלופית": "רפורמה שנבנית בימים ותוצג בוועידת המשפט בתחילת שנת המשפט ותתמקד בחיזוק עצמאות מערכת המשפט וכן בשירות לציבור. רפורמה שתציע חוק יסוד: חקיקה, רפורמה שתביא לשינוי בזכויות חשודים ועצורים, רפורמה שתציע לעגן זכויות אדם וזכויות חשודים ונאשמים בחקיקה, רפורמה שתציע יעילות והקלה על האזרח, הצרכן של מערכת המשפט, רפורמה שתתאים את מערכת המשפט לטכנולוגיה הקיימת ולאתגרי הבינה המלאכותית. נקודה אחת בהיבט השירות לציבור שאינו סובל דיחוי היא בחירה של שופטים בכל הערכאות. המחסור בשופטים פוגע קשות בציבור, מגדיל את העומס, הסחבת ועינוי הדין שנגרם לציבור".
נשיא העליון עמית: מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון. יש צורך, בחוקה משוריינת או לכל הפחות בחוק יסוד: החקיקה
נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית שהתקבל במחיאות כפיים רמות פתח את נאומו בתנחומים למשפחות השכולות ובקריאה להשבת החטופים: "58 חטופים וחטופות עדיין מוחזקים בשבי ארגוני הטרור, וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון מחרפים נפשם בהגנה על מדינת ישראל. אבקש לפתוח את דבריי בתנחומים לבני המשפחות השכולות; בהבעת תודה והוקרה לאנשי ונשות כוחות הביטחון, בשירות הסדיר ובמילואים; באיחולי החלמה לפצועים בגוף ובנפש; ובתקווה גדולה לחזרתם המהירה של כל החטופים לחיק משפחותיהם".
"הדמוקרטיה הישראלית מושתתת על עקרונות יסוד, ובראשם עיקרון הפרדת הרשויות – עיקרון שבא לידי ביטוי במנגנוני איזון ובלימה ובכיבוד תחום סמכותה של כל אחת מהרשויות", אמר הנשיא עמית. "האמת חייבת להיאמר. המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון. מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
הנשיא עמית המשיך: "כפי שכתבתי בפסק הדין בעניין עילת הסבירות, דווקא על רקע חסרונם של 'מנועי דמוקרטיה' בישראל והמבנה המשטרי שלה, שבו הרשות המבצעת שולטת למעשה ברשות המחוקקת והמכוננת, הכיוון המתבקש והנחוץ הוא רק 'מערבה מכאן' – חיזוק וביסוס המשטר הדמוקרטי. כדי לשמרו יש צורך, למשל, בחוקה משוריינת או לכל הפחות בחוק יסוד: החקיקה שיגדיר את כללי המשחק הדמוקרטי; בשומרי סף, יועצים משפטיים, רגולטורים, מבקרים פנימיים ואחרים שתפקידם לוודא שפעולות השלטון נעשות כחוק; וכמובן, ברשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה, אשר עומדת על משמר שלטון החוק וזכויות האדם".
"יכולתה של הרשות השופטת לבצע את תפקידה בשירות הציבור, תלויה בשימור העצמאות השיפוטית על שני רכיביה: העצמאות השיפוטית האישית, שעניינה בסמכות ובחובה של השופטים של כל שופט לפסוק ללא השפעות חיצוניות, וללא מרות זולת מרותו של הדין; וכן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, שמשמעותה היא היכולת לנהל את ענייני המערכת באופן בלתי-תלוי".
"העצמאות השיפוטית נועדה לשרת את הציבור הישראלי כולו ואינה קיימת לטובת הרשות השופטת עצמה. פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, והפיכתה לרשות הנתונה ללחצים חיצוניים, תסכן את האפשרות להגן על זכויות הפרט מפני פגיעה שלא כדין. שופטים שאינם עצמאיים יתקשו להציב גבולות ולהעניק סעד לציבור מפני פעולה שלא כדין. ללא העצמאות השיפוטית, תחדל הרשות השופטת מלשמש כגורם מאזן לרשויות האחרות – והיא עלולה להפוך לכלי בידיהן".
נשיא העליון עמית: "הבחירה היא בין מערכת שיפוטית מקצועית, עצמאית ומגוונת ובין מערכת שנתונה להשפעות ואינטרסים זרים"
"על הציבור לשאול עצמו – איזו דמוקרטיה אנו רוצים לקיים במדינת ישראל. איזו רשות שופטת אנו מבקשים שתשמור על עקרונות הדמוקרטיה? האם אנו רוצים רשות שופטת ששופטיה פועלים בשליחות הדרג הפוליטי – או שופטים שיהיו נאמנים לערכי הדמוקרטיה, לציבור בכללותו ולערכי הצדק והדין? הבחירה היא בין מערכת שיפוטית מקצועית, עצמאית ומגוונת – שבה שופטים מתמנים ומתקדמים בהתאם לכישוריהם ולעשייתם המקצועית – לבין מערכת הנתונה להשפעות ולאינטרסים שהינם זרים לעשייה המשפטית".
עמית המשיך: "צר לי לומר כי מזה תקופה שהרשות השופטת ניצבת מול ניסיונות חוזרים ונשנים לערער את עצמאותה, להחלישה ולהגביל את יכולתה לפעול בעצמאות וללא תלות. העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה בזירה הציבורית והפוליטית, ולעיתים אף במהלך דיונים בבתי המשפט".
נשיא העליון אמר: "קודמיי בתפקיד התריעו בעבר מפני הפגיעה בעצמאות השיפוטית, ומההשלכות ההרסניות שעלולות להיות לכך על השירות המשפטי שמעניק בית המשפט לציבור ועל הפגיעה הקשה במרקם הדמוקרטי. למרבה הצער, על אף אזהרות אלה, בזמן שחלף אנו עדים לניסיונות לפגוע ברשות השופטת ובשופטים, בין היתר בדרך של שינוי תנאי העסקתם וחסינותם, וליוזמות אשר מגלמות פגיעה במעמד המוסדי של בית המשפט העליון".
"בנוסף לניסיונות להחליש את הרשות השופטת, יש לזכור את האילוצים והאתגרים המשפיעים על תפקודה של מערכת בתי המשפט ברמה היומיומית", המשיך השופט עמית. "דבר ידוע וגלוי הוא שעל בתי המשפט בישראל מוטל עומס רב, במיוחד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. על כך יש להוסיף את השלכות המלחמה והעלייה הניכרת בסוגי הליכים משפטיים מסוימים על רקע המצב הביטחוני. אציין את המובן מאליו: העומס בבתי המשפט פוגע בראש ובראשונה בציבור הרחב – הלוא הם המתדיינים ובעלי הדין".
עמית: נעשו פניות לשר המשפטים לכינוס הוועדה לבחירת שופטים אך הן לא זכו למענה. קורא ללוין לכנס את הוועדה
"בשנה החולפת מונו שופטים לערכאות השונות ועל כך אנו מברכים. עם זאת, הוועדה לבחירת שופטים אינה פועלת במתכונת של "זבנג וגמרנו". מדובר בוועדה שאמורה לשרת את הציבור באופן שוטף ולמלא את החסר בשורות בתי המשפט בזמן אמת. אין מקום להמתין לנקודה שבה נדרש איושם של עשרות תקנים על מנת לכנס את הוועדה. ממילא בחודשים הקרובים יהיה צורך לאייש כ-50 תקני שיפוט נוספים בבתי המשפט ובבתי הדין, כך שהמלאכה מרובה".
הנשיא עמית המשיך: "בהקשר זה אציין כי לאחרונה פניתי יחד עם המשנה לנשיא, השופט סולברג ועם השופטת ברק-ארז לשר המשפטים בקריאה לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים. בהמשך, מכתבים ברוח דומה נשלחו לשר מחברת הכנסת קארין אלהרר ומנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ'. שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים פנו לשר המשפטים בדרישה לכנס את הוועדה, אך בשלב זה לא זכו למענה".
"הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה מגבירה את העומס שבו מצויים בתי המשפט, והיא פוגעת כאמור בראש ובראשונה בציבור הישראלי. אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי ולאפשר לה לבצע את תפקידה. עם מינויי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לפני יותר משלושה חודשים, קראתי בשם הרשות השופטת להידברות ולשיתוף פעולה עם שר המשפטים, וזאת כשטובת הציבור ומתן השירות לאזרח עומדים לנגד עיניי. אני רוצה לנצל גם במה זו לשוב ולקרוא לשר המשפטים שלא לזנוח את חובותיו המיניסטריאליות; לכנס את הוועדה לבחירת שופטים; לפעול לפרסום הפרוטוקולים של דיוניה; ולשוב ולקיים פגישות עבודה סדירות עם נשיא בית המשפט העליון".
נשיא העליון עמית: "הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח"
עמית המשיך: "המשפט הוא לא רק אמצעי להסדרת סכסוכים. הוא משקף את מערכת הערכים שעליהם מושתתת החברה שלנו, ובראשם עקרונות של שוויון, חירות, וצדק. לשכת עורכי הדין וכל חבריה הם שותפים פעילים במערכת המשפט הישראלית. האינטרס הציבורי והאינטרס של מערכת המשפט חד הם: להבטיח רשות שופטת עצמאית, מקצועית ונקיית כפיים, הפועלת אך ורק מתוך מחויבות לדין, לצדק ולציבור. פגיעה בעצמאות הרשות השופטת משמעותה פגיעה בעקרונות שעליהם מושתתת הדמוקרטיה כולה. הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח. הרשות השופטת תמשיך לעמוד איתן בפני ניסיונות לשחיקת חוסנה ותמשיך להגן על המרקם הדמוקרטי, ללא חשש וללא מורא".
לוין: מה שתחת מתקפה - ריבונות העם
שר המשפטים יריב לוין הגיב על דבריו של הנשיא עמית: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם. ואגב, איך אתה בכלל יכול לנאום בכנס של לשכת עורכי הדין, כשמינית את עצמך לעמוד בראש ההרכב שדן בעתירה של לשכת עורכי הדין עצמה נגד החוק שמפחית את דמי החבר בה? טוב, כבר התרגלנו שאצלך כללי ניגוד העניינים מקבלים גמישות כשזה נוגע אליך".
היועמ"שית: "חוק שירות הביטחון מחייב גיוס שוויוני"
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התייחסה בכנס למניעת השתתפות הפרקליטה הצבאית הראשית בכנס: "אני מצרה על כך שהפצ"רית נעדרת מהכנס. קולה חשוב ואין מתאימה ממנה להדוף את הטענות נגד ישראל".
על גיוס החרדים אמרה בהרב-מיארה: "החשבון פשוט - גיוס של חבי גיוס שלא גויסו עד כה יקטין מאוד את הנטל על אנשי המילואים והמשק. חוק שירות הביטחון מחייב גיוס שוויוני. חוק גיוס שטרם נולד אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס".
"סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות ולפגוש את הפרט בחייו האישיים בשדה התעופה, בחשבון הבנק, שימוש ברכב וכדומה", המשיכה היועמ"שית. "בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות אינן נתפסות בידי גורמי המקצוע כבעלות פוטנציאל דומה. נדרשים שלושה צעדים מבחינה משפטית - הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס. התמודדות אפקטיבית של המשרתים מתחילה בקריאה לגיוס לכל. תחילת שנת הגיוס הקרובה ביולי, מצריכה לשלוח צווים לכל האוכלוסייה הרלוונטית. סטייה מכך תדרוש טעמים מיוחדים ומיצוי כלי האכיפה הקיימים, את הרחבת סל הסנקציות".
בהרב-מיארה הוסיפה: "הרמטכ"ל הנחה את הצבא לגבש תוכנית של ממש להגדלת צווי הגיוס... מבינה שהתוכנית אמורה להיות מוצגת תוך זמן קצר. הממשלה נמנעה עד כה מלהרחיב את הסנקציות, התנהלות שאינה מתיישבת עם הזכות החוקתית לשוויון".
היועמ"שית בהרב-מיארה: "שיטת המשטר בישראל משתנה בקצב מהיר"
היועמ"שית התייחסה לפגיעה במערכת המשפט: "בחסות המלחמה והסתת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים. זוהי תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר".
"היבט מרכזי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני. פגיעה מתמשכת ברשות השופטת ובעצמותה. רשות שופטת עצמאית ובמיוחד ביהמ"ש העליון הם ערובה למניעת ניצול הכוח לרעה בשלטון בישראל. אין בישראל כתובת אחרת אפקטיבית לקבלת סעד. דווקא מפני שביהמ"ש העליון הוא הבלם המרכזי מפני שימוש שרירותי בכוח, השינוי המשטרי מתמקד קודם כל בהגבלתו ושינוי דמותו".
על הוועדה לבחירת שופטים, אמרה: "זה יוביל לרידוד ערך המקצועיות וחיזוק השיקולים הפוליטיים. השיטה החדשה תשנה את דמותה של המדינה כמדינה דמוקרטית באופן בלתי הפיך. שופטים יידעו שקידומם תלוי בשביעות הרצון של המערכת הפוליטית. זה לא עניין של אקטיביזם או שמרנות, דווקא שמרנים אמורים להסתייג משינוי מרחיק לכת שכזה".
"צריך לשים לב גם לרפורמה בתקשורת, זה נדבך נוסף במפת האיומים על הדמוקרטיה. אנחנו בעד הסרת חסמים אבל נגד התערבות פוליטית ובפגיעה בחדשות. אנחנו מתנגדים למבנה שוק שיאפשר לגופים חזקים להחזיק בריבוי במות, לא ניתן לפגוע בתקשורת החופשית בישראל. לציבור יש זכות לקבל מידע אמין מתקשורת שיכולה למלא את תפקידה הדמוקרטי".
היועמ"שית על מינוי ראש השב"כ: "הוא לא משרת אמון אישית"
"חובת הנאמנות של עובדי המדינה היא כלפי הציבור, ואינה חובת נאמנות אישית. מכאן נובעת בעיני החשיבות יוצאת הדופן של פסק הדין בעניין סיום כהונת ראש השב"כ. פסק הדין מחבר אותנו בחזרה למושכלות היסוד. מסיר את המיסוך. השירות הציבורי ובכללו מערכות הביטחון נועדו לשרת את הציבור ולא את מנהיגיו באופן אישי. ראש השב"כ הוא לא משרת אמון אישית. פסק הדין בעניין כהונת ראש השב"כ הוא מצפן עבור כל אחד מראשי המערכות הציבוריות".
"נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ אכן צריך להיות נאמן לציבור - ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
היועמ"שית המשיכה: "אנחנו מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה, אך ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. עם כל הכבוד, התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו עולה בקנה אחד עם הדין. בתוך סילוף מושג שיתוף הפעולה היעיל מבקשת הממשלה צייתנות. זה אינו התפקיד וזו אינה החובה. האמירה 'אתם לא נבחרתם על ידי העם', אינה יכולה להכשיר פגיעה בחוק. במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק".
אמש התקיים ויכוח פומבי בנוגע להשתתפות הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ החליט לאסור על השתתפותה. דובר צה"ל הבהיר כי הרמטכ"ל אישר לפני כמה ימים את השתתפותה של הפצ"רית בכנס "מתוך החשיבות העליונה שבהסברת המאמצים הנעשים בצה"ל כדי לשמור על הדין ועל המשפט הבין-לאומי". בנוסף טענו בצה"ל כי "ההסברה הזו חשובה במיוחד בתקופה שבה צה"ל נדרש להתמודד עם טענות שווא והאשמות כוזבות נגד חיילי צה"ל ולוחמיו".
מנגד ענה כ"ץ כי אין מקום להופעת קציני צה"ל בימים אלה על במות מסוימות. "בתקופה מאתגרת ומורכבת זאת של ויכוחים ומחלוקות פוליטיות, ראוי שצה"ל יבדל עצמו ככל שניתן ממחלוקות ציבוריות. עדיף שהפצ"רית תקדיש את זמנה למילוי תפקידה בצה"ל, כולל השלמת הבדיקות בנושאים שהציבור מצפה לגביהם לתשובות, ובמתן סיוע למפקדי וחיילי צה"ל בהפרכת עלילות מבית ומחוץ באשר להתנהלות חיילי צה"ל במלחמה בעזה".