בעוד המלחמה בעזה נמשכת, המשבר בקואליציה סביב חוק הפטור מגיוס מגיע לנקודת הכרעה. אמש (שלישי) נערכת פגישה נוספת עם הנציגים החרדים, בניסיון לקבל יותר זמן. הפגישה מתקיימת כאשר בשלב הזה אף אחד לא תולה בה תקוות. ייתכן שיו"ר ועדת החוץ הביטחון בכנסת יולי אדלשטיין יציג במהלך הפגישה עקרונות לחוק גיוס, אבל אין ספק שאלו לא עקרונות שהחרדים יוכלו לחיות איתם.
בשיחות פנימיות כולם כבר מודים שלא יהיה חוק גיוס, ועכשיו השאלה היא מה עושים. הרבי מגור כבר הנחה את אנשיו לפעול לקידום חוק לפיזור הכנסת. מאחר ואין טעם שרק חלק אחד מחברי הכנסת החרדים יעשה את זה, והמהלך לא יוביל לפירוק הממשלה, הם מנסים לרתום למהלך עוד גורמים חרדיים בכנסת.
אמש הוציא גם הרב משה הלל הירש, מנהיג הציבור הליטאי, הודעה לפיה אם לא נראה בקרוב התקדמות בנושא – הוא תומך בפרישה מהממשלה. יש כאן הבדל בין פיזור הכנסת לפרישה מהממשלה, אלו שני מהלכים שונים. אם רק פורשים מהממשלה, זה לא מהלך שיוביל מיידית להתפרקותה, מה שיכול לספק עוד זמן לראש הממשלה בנימין נתניהו.
היום תתקיים פגישה של הרבנים הירש ולנדאו, בניסיון לגבש עמדה חרדית מתואמת. בעניין הזה לחרדים מאוד חשוב ללכת ביחד, לא מדובר ב"עוד נושא" אצל הציבור החרדי. עם זאת, לא בטוח שהם יצליחו ליצור מהלך מתואם.
המהלך היחיד המשמעותי: פיזור הכנסת ב-50 הימים הקרובים
הימים ואולי גם השבועות הקרובים צפויים להיות מאוד עמוסים באיומים ואפקטים. גולדקנופף יכול לפרוש מהממשלה, אחרים יכולים להצביע נגד הצעות חוק, אבל יש רק אדם אחד והצבעה אחת שצריך להסתכל עליהם. האדם הוא אריה דרעי, אם הוא מחליט לעזוב את הקואליציה או לנקוט את הצעד שאין ממנו חזרה – זה הדבר המשמעותי. דרעי מחזיק באפשרות לפרק את הקואליציה, מה שלא אפשרי מספרית מבחינת יהדות התורה: הם 7 חברי כנסת – הקואליציה עם 68.
הדבר השני הוא הצעד שנדרש: חוק לפיזור הכנסת בארבע קריאות. החוק לפיזור הכנסת הוא לא תהליך שלוקח חודשים, אם מגיעים להסכמות, ישנם גם תקדימים לחוק שעבר מהבוקר ועד הערב בארבע קריאות. אנחנו גם מכירים תקדימים אחרים, כמו הצבעה בקריאה טרומית שעברה, אבל הכנסת פוזרה רק שנה לאחר מכן. כלומר, אפילו אם הקואליציה תגיע למצב של אישור החוק לפיזור הכנסת, זה עדיין לא אומר שהסיפור נגמר, זה פשוט המשך המלחמה על חוק הפטור מגיוס באמצעים אחרים.
עם כל זה, והעובדה שאריה דרעי לא רוצה להפיל את הקואליציה, עדיין יש כאן פער שצריך להדאיג את נתניהו. מקורביו של ראש הממשלה משוכנעים שוועדת החוץ והביטחון על סף הסכמות לחוק גיוס, ושנשארו פערים מאוד קטנים. זה לא מה שאומרים החרדים וגם לא מה שאומרים בוועדת החוץ והביטחון. אם כך - או שנתניהו לא מכיר את הסיטואציה, או שהוא מנסה להטעות את החרדים ולקנות עוד זמן. זה החשש של החרדים. ובנוסף לכך, כדאי לזכור גם שעד שהכנסת תצא לפגרה, נותרו עוד 50 יום בלבד.
היום: רבני דגל התורה ייפגשו לקבל החלטה
החרדים מעדיפים להגיע לחוק לפיזור הכנסת ולא לפרוש מהממשלה, למרות שפרישה היא צעד פשוט יותר מבחינתם. הסיבה היא שברגע שפורשים, מאבדים את משרדי הממשלה והח"כים הנורווגים נפלטים מהכנסת. הם מעדיפים להגיע להסכמה עם נתניהו לפיזור הכנסת, ואז למעשה אין התנגשות וכולם נשארים בכיסאות שלהם חודשים ארוכים קדימה.
גורם ביהדות התורה אמר משהו מעניין במיוחד - הוא טען שמדובר בהחמצה דרמטית של האופוזיציה. לטענת אותו גורם, אם האופוזיציה הייתה מניחה על השולחן חוק לפיזור הכנסת אחרי פגישת הרבנים החרדים, יש סיכוי טוב שזה כבר היה עובר בקריאה טרומית. האופוזיציה לא דאגה לכך עד ישיבת הנשיאות בצוהריים, וזאת החמצה מבחינתם.
אחרי הפרוצדורה, יש גם את עניין המהות. צריך לשים לב לדינמיקה, שכל איום נוסף של החרדים הוא חלש יותר. אם הם כבר נתנו אולטימטום, למה לעדכן אותו מדי 3 שעות? כל פעם ביתו של רב אחר רוצה להוכיח שהוא קובע, אומרים מחר ואז עד לסוף השבוע ואולי גם ידחו עוד. במובן הזה החרדים לא עם אקדח ריק, אלא צידנית מלאה ארטיקים. הם צועקים "אני הולך", אבל אף אחד כבר לא מקשיב.