מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) דוח חריף, ובו ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים. הדוח מתמקד באופן הטיפול שלהם בניהול התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמה", הבהיר אנגלמן.
"הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך: במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום", כתב המבקר. "ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות".
הסוגיות הנוגעות לתחום האזרחי הן רבות, וביניהן: דמי אבטלה, סיוע סוציאלי, סיוע כלכלי למשפחות החטופים, סיוע פסיכולוגי, חינוך במרכזי המפונים, צווי ירושה למשפחות הנרצחים, פיצויים לעצמאיים המשרתים במילואים, סיוע לבעלי מוגבלויות, טיפול במחסור בעובדים ופיצויים לנפגעי פעולות איבה.
לפי המבקר, לממשלה לא הייתה תמונת מצב לאומית מלאה בכל הנוגע לניהול האזרחי במהלך המלחמה, ובמשך יותר מ-17 שנים הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.
כך, למרות שהממשלה הטילה בשנת 2007 על שר הביטחון אחריות לטיפול בעורף במצבי חירום ובמלחמה - לא הוקנו לו הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום או סמכויות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום. המבקר ציין כי בשלושה דוחות קודמים של מבקר המדינה, מהשנים 2015-2020, צוינו בעיות הדורשות הסדרת התשתית לטיפול בעורף בעת חירום. למרות זאת, עד עתה הסוגיה לא הוסדרה.
"את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה", הוסיף המבקר. "ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה. אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה".
לצד זאת, המבקר התייחס לסיורים שערך ברחבי הארץ מפרוץ המלחמה, שבהם גילה פערים משמעותיים במענה הממשלתי שניתן לעורף. המבקר עמד על מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור בגורמי מקצוע מטפלים בתחום הפסיכולוגי-רגשי ומחסור בנציגי משרדי ממשלה במקומות שהייה של תושבים מופנים.
המבקר הדגיש כי "יוצא שלצד תמונת המצב שגיבשה רשות החירום הלאומית, ולפיה רמת מוכנות העורף לחירום היא בינונית-טובה, המענה הממשלתי בפועל דורש שיפור ניכר. מצב דברים זה מעורר צורך לבחון מחדש את המדדים שלפיהם רח"ל מודדת את רמת המוכנות של העורף לחירום".
הבכירים שאחראיים לליבת הערות הדוח - שלהם נרשמה הערה אישית:
ראש הממשלה בנימין נתניהו
במשך 13 שנות כהונתו, ראש הממשלה היה מחויב לפעול להבטחת מענה על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום של ניהול ההיבטים האזרחיים בטיפול בעורף בעת חירום. לכך גם מצטרפים נפתלי בנט ויאיר לפיד שכיהנו כראשי ממשלה מ-2021-2022 שגם הם לפי המבקר לא פעלו להסדרת הנושא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
לפי המבקר, סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה. "השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט החברתי-כלכלי בראשותו", כתב אנגלמן. "עקב כך, הלכה למעשה, הקבינט, בראשות השר סמוטריץ', נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה".
לפי המבקר, הקבינט החברתי-כלכלי שמונה לטפל בהיבטים האזרחיים במלחמה התכנס רק 5 פעמים במשך שנה של מלחמה, וסמוטריץ' מיעט לכנס אותו. הוא הוסיף כי במבחן התוצאה, משרד האוצר - הנהלתו וגורמי המקצוע שבו - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה. הם גם לא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה.
בדוח נכתב: "מבקר המדינה מעיר לשר האוצר כי אם מצא שאין בידו לממש את סמכויותיו, היה עליו לשוב לממשלה ולדווח לה על כך, וכן היה עליו לפעול לכך שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם אשר יופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה ועל המנגנון שיוקם לטובת הנושא - בהתאם לנדרש".
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט
המבקר ציין כי גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. גופי החירום הללו לא נתנו מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל. באופן זה, לפי המבקר "רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי, המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה, ופקע"ר, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי
אנגלמן מתח ביקורת על כך ששלי הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי. "היו לכך השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה", כתב המבקר, והוסיף: "מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד רה"מ על שלא הפעיל מיד עם פרוץ המלחמה מנגנון להצפת פערים בתחומי השירותים הממשלתיים החברתיים לצורך גיבוש הצעות לסגירת הפערים".
בנוסף, המבקר ציין כי ב-27 דיוני פורום המנכ"לים שהתקיימו בשלושת החודשים הראשונים במלחמה לא התקבלו החלטות. המבקר הוסיף כי משרד רה"מ נותר עם חסר יסודי וחמור של מידע במהלך המלחמה.
כך למשל, בידי משרד רה"מ לא היו נתונים מספקים על היקף האוכלוסייה הזקוקה לשירותים ממשלתיים, לרבות נתונים על מספר התושבים שפונו או התפנו מבתיהם; נתונים על מספר האנשים שנפגעו ועל מצבם, ובכלל זאת על מספר האנשים המאושפזים במרכזים רפואיים עקב פגיעתם; נתונים על מספר התלמידים הלומדים בפועל במוסדות חינוך ומספר התלמידים הלומדים מרחוק; ומספר המטופלים על ידי שירותי הרווחה לעומת מספר התושבים הזקוקים לטיפול.